משרד האוצר מוביל קיצוצים סמויים מעיני הציבור בתקציב המדינה. מיליארדי שקלים שהיו בבסיס התקציב נעלמו מהצעת התקציב לשנת 2023-24. להיעלמות זו ניתן למצוא הסברים חלקיים מאוד, כמו הסתיימות פרויקטים או ביטול מצב החירום של מגפת הקרונה, אך ברוב המקרים מדובר בקיצוץ עמוק ומשמעותי בסעיפים שיש להם אחוזי ביצוע גבוהים לאורך השנים. אמנם, ישנם גם סעיפים שמשרדי הממשלה לא מצליחים לממש ואולי "תופסים מקום" במסגרת ההוצאה הכוללת שעדיף לפנות לשימוש אחר, אך בסקירה זו לא נציג אותם.

השוואת סעיפי התקציב בין מה שאושר בשנת 2022, לבין הצעות הממשלה לגבי 2023 מחייבת כמה סייגים כדי להבין איך ניתן להגדיר קיצוץ. כך למשל, סעיפי רזרבות שירדו לאפס הוצאו מהסקירה, כי אישור סעיף רזרבה לא מגדיר על מה הכסף אמור לצאת. בנוסף, בכל שנה יש סעיפים שממילא אין טעם להמשיך לתקצב אותם, כי הם מיועדים לתחומים שמוצו. כך לדוגמא, קיצוץ התקציב הקטנטן של "משרד ראש הממשלה החליפי" הוא הגיוני, בהיעדר משרד כזה כיום.

צידוק נוסף לקיצוץ היה יכול להיות שתקציב שנת 2023 המאושר יחול במקרה הטוב רק מחודש יוני ואילך, מה שמגביל מימוש של חלק מסעיפי התקציב במחצית הראשונה של השנה, שהיא בבחינת "שנה אבודה" בעבור חלק מההוצאות, אך עקרונית, ניתן לפצות על כך באמצעות הגדלה משמעותית של התקצוב בשנת 2024.

גם סעיף ששומר על גודלו המספרי, עובר למעשה קיצוץ סמוי בשל עליית מדד המחירים במשק, מה שגורם לאותה הקצאה בשקלים לאפשר פחות שירותים לציבור.

בימים אלו מאשרים חברי ועדת הכספים את מה שמכונה 'הכספים הקואליציוניים' – סעיפים 'חד פעמיים' בתקציב המדינה, שמתבססים על ההסכמים הקואליציוניים בין המפלגות השונות או בין חברי כנסת למשרד האוצר. הסכמות אלו מיועדות להגדלה חד פעמית של סעיפי תקציב קיימים. היקף ההסכמים השנה גדול יחסית ועומד על כ-14 מיליארד שקלים לפחות. אמנם סכומים אלו לא מגולמים בהצעת התקציב, וייתכן שבפועל בחלק מהסעיפים ה'קיצוץ' יהיה נמוך יותר. אך בכל מקרה, גם אם סעיף 'קוצץ' בהצעת התקציב וקיבל פיצוי בדמות כסף קואליציוני, בשנים הבאות נקודת הפתיחה שלו תהיה הקיצוץ.

כדי להגיע לקיצוצים הממשיים, הסקירה כוללת סעיפים שגודלם קטן ב-2023 וגם ב-2024 מגודלם ב2022, על בסיס נומינלי, כשהקיצוץ ב-2023 הוא של 25% לפחות. חישוב המתחשב בשינוי במדד המחירים לצרכן היה מראה כי הקיצוץ בפועל עמוק יותר.

פגיעה בפיתוח דרכים לתחבורה הציבורית

סעיף "כבישים לתחבורה ציבורית" תוקצב בשנת 2022 ב-2.6 מיליארד שקלים. השנה, מוצע להקציב לו רק 1.4 מיליארד שקלים, ורק 1.8 מיליארד בשנת 2024. גם סעיף "רכבת כבדות" שתוקצב ב-2022 ב-4.8 מיליארד שקלים, מוצע קיצוץ דרמטי ל3.67 מיליארד ש"ח בשנת 2023, ורק 3.9 מיליארד שקלים בשנת 2024.

יש משבר דיור? סעיפים הקשורים לדיור הציבורי התרוקנו

1.4 מיליארד שקלים מתקציב משרד השיכון קוצצו לחלוטין במגוון סעיפים. סעיף "פעולות תומכות בבניה" קוצץ לחלוטין מ-476 מיליון שקלים לאפס. כך גם סעיף פעולות שוטפות (265 מיליון), "בנייה כפרית"  (156 מיליון), "מגזר כללי" (112 מיליון), "מגזר מיעוטים" (103 מיליון), "בתי גיל זהב" (103 מיליון), "פתרונות לדיור ציבורי" (96 מיליון), "מגזרי המיעוטים" (94 מיליון), "תחזוקת הדיור הציבורי" (89 מיליון) "דיור ציבורי – סוכנות" (75 מיליון), "עבודות פיתוח לבניה " (72 מיליון), ו"רכישת דירות" (20 מיליון). כל ההקצאות הללו משנה שעברה עומדות כיום על האפס המוחלט.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "התקציב מתנהל בהרשאה והמזומן מיועד לשלם הרשאות עבר לפי ביצוע בפועל. התקציב הרלוונטי בסעיף 70 הוא הרשאה, ויש להסתכל על טור זה". תשובת המשרד מעידה על שימוש מועט בכספים שהוקצו להוצאה עתידית על נושאי דיור ציבורי ופתרונות דיור לקשישים בשנים קודמות, שהובילו להוצאה מופחתת עבורם בתקציב הנוכחי.

סעיף "מעבר צה"ל לנגב", כחלק מתכנית הדיור הממשלתי, שעמד על 386 מיליון שקלים, אופס לחלוטין בהצעת התקציב. גם במשרד החינוך קיים קיצוץ דרמטי בנוגע למבנים, תוך איפוס סעיף "חידוש מבנים", שעמד על 402 מיליון שקלים בשנת 2022. תשתיות היקפיות למבנים קוצצו מ-43 מיליון ב2022 לאפס המוחלט.

בלימה בתכנון המטרו

רכבת המטרו, שנמצאת בשלבי תכנון, תוקצבה בשנת 2022 ב404 מיליון שקלים. בשנתיים הקרובות מוצע להקציב לה עוד 516 מיליון שקלים בסך הכול, שהם קיצוץ של כ-146 מיליון שקלים בממוצע לשנה.

בלימה במיגון העורף

סעיף "מיגון העורף", בתחום הוצאות חירום אזרחיות קוצץ מ-292 מיליון שקלים לכ-70 מיליון שקלים בכל שנה בהצעת התקציב.

שחיקת תקציב הפיתוח במשטרה

למרות תוספות משמעותיות למשטרה כחלק מההסכמים הקואליציוניים לצורך קליטת שוטרים, בתקציב הרגיל יש קיצוץ עמוק בתקציב הפיתוח של המשטרה: מ-289 מיליון שקלים ב-2022, לכ-145 מיליון שקלים השנה, ורק 258 מיליון שקלים בשנה הבאה.

קיצוצים בתשתיות תעשייה ובהכשרה המקצועית

ההשקעות בפיתוח תשתיות במשרד הכלכלה והתעשייה מקוצצות מ-176 מיליון שקלים ב-2022, ל-50 מיליון שקלים בלבד ב-2023 ו-44 מיליון שקלים ב-2024. סעיף הכשרה מקצועית במשרד העבודה קוצץ מ-160 מיליון שקלים ב-2022, ל-60 מיליון שקלים בלבד ב-2023, ו-65 מיליון שקלים ב-2024.

התור לדרכונים ארוך? תקציב רשות האוכלוסין נחתך

סעיף "שכר ופעולות" ברשות האוכלוסין וההגירה, שעמד על 83 מיליון שקלים ב-2022, מקוצץ דרמטית בהצעת התקציב לכ-35 מיליון שקלים השנה, וגם בשנה הבאה בסכום דומה – קיצוץ של כ-57 אחוזים.

הקיצוצים מוסתרים מהציבור, ומונעים דיון לגבי גודל תקציב המדינה

הקיצוצים הסמויים אינם זוכים לדיון ציבורי. לשרים יש עניין להראות רק את התוספות להם זכו, ולא להתעכב על מה שאיבדו. למשרד האוצר, שמוביל את רוב הקיצוצים בתקציב, גם אין אינטרס להציג את הסעיפים המקוצצים.

בפועל, הוא מקדם קיצוצים של מיליארדי שקלים כמעט בכל תחום מהותי – בדיור, בתחבורה הציבורית, בתעסוקה, בחינוך ובצבא.

בנוסף, נוסח החלטת הממשלה לגבי הכספים הקואליציוניים יוצרת קשר בין גודלם, לבין הנהגת קיצוץ רוחבי מתחייב בתקציב הרגיל, בכל הגדלה של הכספים הקואליציוניים, מה ששומר על תקרת ההוצאה התקציבית ללא שינוי. רק אפשרות אחת לא נלקחה בחשבון – הגדלת תקציב המדינה כולו, על כל סעיפיו ואגפיו, במטרה למנוע קיצוצים בשירותים חיוניים לציבור.