אגף הכלכלנית הראשית באוצר פרסם היום (שלישי) עדכון לתחזית הכלכלית לשנים 2023 עד 2027, לפיה צפויה הרעה בתנאים הכלכליים ביחס לתחזיות קודמות. לפי התחזית, בשנתיים הקרובות הצמיחה תאט, גביית המסים תרד והאינפלציה תעלה יותר מהצפוי.

לפי התחזית המשק יצמח ב-2.7% בשנת 2023 (בהשוואה ל-3% בתחזית קודמות), וב-3.1% בשנת 2024 (בהשוואה ל-3.2% בתחזית קודמת). הסיבה המרכזית לירידה בצמיחה היא התנאים העולמיים, בגלל קצב אינפלציה גבוהה ועליות ריבית תלולות. זאת בשל תנאים כמו המלחמה באוקראינה, המשבר הגז והמדיניות הניצית של הבנקים המרכזיים אל מול האינפלציה. בדו"ח מציינים כי שהתחזית הגלובלית עודכנה כלפי מטה, וכן תחזיות במדינות שונו.

"במסגרת עדכון התחזיות מחודש אפריל 2023 הודגשה ההעמקה של עוצמת הסיכונים כלפי מטה, וההסתברות להתממשותם" נכתב בדו"ח, "מרבית הסיכונים לתחזית הינם כלפי מטה וההתסברות להתממשותם גברה בעדכון זה". בתוך הסיכונים מציינת הכלכלנית את אי הוודאות במשק המקומי, ו"בפרט סביב הרפורמה המשפטית", שמוסיפות להאטה בהשקעות.

הכלכלנית הראשית חוזה שהאינפלציה ב-2023 תעמוד על 3.2%, מעל ליעד של בנק ישראל. ב-2024 תעמוד האינפלציה על 2.9%, בקצה העליון של טווח היעד.

מבחינת הכנסות המדינה, הכלכלנית צופה שהגבייה תסתכם השנה ב-463.6 מיליארד שקלים, ירידה של 5.3 מיליארד שקלים בהשוואה לתחזיות בינואר השנה. גם אם הירידה תתממש, השנה תסתיים בגרעון נמוך. בשנת 2024 צופה הכלכלנית גבייה של 487.2 מיליארד שקלים, 10.9 מיליארד שקלים מתחת לתחזית הקודמת.

הסיכונים המרכזיים שעלולים להחריף את התחזית הם עלייה באינפלציה ומיתון עולמי, העמקת משבר האנרגיה באירופה סביב המלחמה באוקראינה והשפעות כלכליות חוזרת של הרפורמה במערכת המשפט, ירידה בשוק ההון הגלובלי שתוביל לפגיעה בהייטק.

בשתי נקודות תוקפת הכלכלנית את מדיניות הממשלה: הרפורמה במערכת המשפט, והכספים לחרדים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.

"החלטות הממשלה אודות הגדלת קצבאות האברך והפעלת תכנית הסיוע במזון ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות של משק הבית, צפויות להוביל לפגיעה בהשתלבותם של גברים חרדים בתעסוקה", כותבת הכלכלנית בדו"ח, ומציינת מחקר שערכה לפיו הכדאיות של אברך להשתלב בשוק העבודה, אל מול הקצבאות המוצעות לו היום עוד לפני השינוי, נמוכה.

מעבר לכך תוקפת הכלכלנית את תיקצוב מוסדות החינוך החרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה, וכותבת "הירידה הצפויה ברמות ההשכלה, צפויה להשפיע באופן שלילי על השתתפותם של גברים חרדים בשוק העבודה על פוטנציאל ההשתכרות שלהם ועל הצמיחה ארוכת הטווח".

על הרפורמה במערכת המשפט כותבת הכלכלנית שככל שהיא תתפס על ידי השוק כפוגעת בחוזק ובעצמאות מוסדות המדינה, ובפרט במערכת המשפט ובאיזונים ובבלמים בין הרשויות, ומגבירה את חוסר הוודאות, הדבר צפוי לפגוע משמעותית בצמיחה ובפעילות הכלכלית במשק, ובפרט בהשקעות הזרות".

הכלכלנית אף מוסיפה ביקורת ישירה על תוכן הרפורמה, לפיה "במחקרים בספרות הכלכלית נמצא קשר חיובי, מובהק ובקנה מידה משמעותי בין חוזק ועצמאות מוסדות המדינה והאיזונים והבלמים לצמיחה הכלכלית, להיקף ההשקעות הפרטיות, ובפרט להיקף ההשקעות הזרות הישירות ועוד".