"משרדי התחבורה והאוצר צריכים לעשות שינוי בתכנית העבודה לטיפול בכבישים מסוכנים כבר בתקציב הנוכחי. אם זה לא יקרה תוך 60 יום, ועדת הכלכלה תקפיא כל בקשה שלהם", כך אמר היום יו"ר הועדה ח"כ דוד ביטן היום (שלישי) בדיון שנערך בנושא.
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, אמרה שבשנים האחרונות חלו קיצוצים בתקציבים לטיפול במוקדי סיכון. לדבריה, בחומש הקודם (2012-2017) התקציב עמד על כ-250-280 מיליון שקל בשנה. ב-2019 היו מערכות בחירות והתקציב קוצץ בכ-40 מיליון שקל, וב-2020 חלק גדול מהפרויקטים הוקפאו. השנה קיבל משרד התחבורה אישור ל-180 מיליון שקל למוקדי סיכון, כדי לסגור את הפער שנוצר. "ביקשתי ממשרד התחבורה את רשימת הפרוייקטים, נאמר לי שזה בעבודה פנים משרדית", אמרה, והוסיפה שלא הצליחה לקבל ממשרד התחבורה גם את רשימת מוקדי הסיכון המתועדפים לטיפול הקיימת אצלו.
ח"כ שלום דנינו (הליכוד) הזכיר שרשימת מוקדי הסיכון, שלא התקבלה מצד משרד התחבורה, הייתה בקשת הוועדה לקראת הדיון. יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), אמר: "אם לא קיבלתם תמונה מלאה זה אומר שאין אותה". ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) הוסיף שצריך מבוגר אחראי שיסתכל על כל התמונה ויבצע איזון בין הרשויות השונות, ותהה: "איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שחלוקת המשאבים עושה שכל וצדק?".
מנהל אגף תקציבי פיתוח במשרד התחבורה, אבי דרוט, סיפר כי אימו נהרגה בתאונת דרכים לפני מספר שנים. "אני מכיר את הנושא די טוב, לכן ארשה לעצמי לחלוק על כמה פרדיגמות שברורות לכולם – ההנחה שאם משפרים כביש מורידים תאונות היא לווא דווקא נכונה. לפעמים כביש טוב הוא כביש עם יותר תאונות, כי נוסעים בו יותר מהר יותר טוב". ח"כ דנינו התפרץ לדברים ושאל איך אפשר להגיד דבר כזה אחרי התאונות שאירעו בכביש 40, בהם גדר הפרדה או שוליים רחבים היו יכולים להציל חיים.
לדברי דרוט, מלבד 180 מיליון השקלים למוקדי סיכון, יש לתקציבים נוספים בפרוייקטים שלהם גם משמעות בטיחותית כגון הרחבת כבישים. עוד ציין: "יש לנו רשימת מוקדי סיכון אבל היא לא רלוונטית". היו"ר ביטן שאל למה אי אפשר לטפל במקטע הדרומי של כביש 40, ודרוט השיב: "כי יש סדרי עדיפויות". לשאלת ח"כ בועז טופורובסקי, האם היו קטעי כביש שנכנסו בעבר ויצאו לאחרונה מרשימת מוקדי הסיכון, השיב דרוט כי "זו הסיבה שהרשימה לא מפורסמת, קטעים כל הזמן נכנסים ויוצאים".
דרוט הוסיף כי ריבוי התאונות תלוי לא רק בתשתיות אלא גם ברמת האכיפה. "אנחנו עושים המון תשתיות", אמר, "אבל כשהאכיפה לא מתקרבת למקום שהיא צריכה להיות בו זה לא משנה".
לדברים אלה הצטרף ראש אגף התנועה במשטרה, ניצב יהודה בן עטר שהבהיר כי יחס השיטור בישראל נמוך מהמקובל בעולם המערבי, כשבישראל ישנה ניידת על כל 100 קילומטרים בעוד ממוצע ה-OECD הוא ניידת על כל 10 קילומטרים. לדבריו, באגף התנועה במשטרה חסרים כ-120 שוטרים, בין היתר על רקע עזיבת שוטרים את השירות. "לפני 20 שנה הייתה ועדה ממשלתית – ועדת שיינין, שקבעה שצריך שיהיו בישראל 450 ניידות למשמרת באגף התנועה. מאז לא קיבלנו תוספות, למרות שיש יותר רכבים ויותר עומסים. אנחנו עובדים עם מה שיש. עם סיירת האופנועים וכ-2,500 מתנדבים שיש לנו אנחנו מצליחים לגרד 120 ניידות למשמרת. אנחנו צריכים עוד תקציבים ושוטרים".
בן עטר התייחס ספציפית למקטע הדרומי של כביש 40 ואמר שמדובר בכביש דו סיטרי מסוכן ללא הפרדה, שבו כל מפגש בין כלי רכב מייצר תאונה קשה עם מספר נפגעים גדול. לדבריו, ניתן בתקציב קטן יחסית של כמה מיליונים שישמשו לאמצעי אכיפה טכנולוגיים ולגיוס 120 שוטרים נוספים לגבש תוכנית שלהערכתו תצמצם את מספר התאונות בכביש זה בכ-50%. לדבריו, פיילוט אכיפה טכנולוגי שכזה מבוצע בימים אלו במקטע הדרומי של כביש 90, ומאפשר לזהות באמצעות כלים טכנולוגיים חריגה מהמהירות המותרת וחציה של פס לבן רצוף. ח"כ דנינו העיר שטכנולוגיה אינה יכולה לעצור בחורה מסוממת ושתויה או משאית שדורסת, לכן חבל שלא להשקיע בתשתיות.
בעקבות הדיון הודיע היו"ר ביטן כי הוועדה דורשת שינויים בתכנית העבודה לטיפול בכבישים מסוכנים כבר בתקציב הנוכחי. "אני לא יכול להכריח אתכם אבל אף דיון של משרד התחבורה לא יעלה בוועדה עד שלא תביאו שינויים תקציביים – ואם לא תביאו אז ועדת הכלכלה תתעלם ממשרד התחבורה. ברור שאי אפשר להוציא את כל התקציב על כבישים מסוכנים, אבל גם לנו יש סדר עדיפות. אותו דבר לגבי משרד האוצר, אבקש להקפיא כל הבקשות של האוצר עד שיעשו את השינויים דרושים. כל בקשה של המשרדים לא תעלה אלא אם יבינו את המסר שלנו שאנחנו רוצים שינוי". היו"ר ביטן הבהיר, כי אם השינויים לא יבוצעו תוך 60 יום – אז תקפיא ועדת הכלכלה את הדיונים בענייני משרדי התחבורה והאוצר.
