המדור לטייל בארץ ישראל מופק בעזרת 'מכון אבשלום' – מכון לידיעת הארץ ע"ש חיים אבשלום, מיסודה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
לפני אלפי שנים עברו בגיא הנמצא בין הכרמל לרמת מנשה שיירות עמוסות מלח. באותה התקופה היה המלח מצרך נחשק ויקר מאוד. שיירות הגמלים והפרדות היו עוברות בדרך המובילה מאזור עתלית שלחוף הים התיכון, לכיוון צפון מזרח, אל העיר דמשק. בעבר היה זה סעיף של דרך חשובה שנקראה 'דרך הים', אשר חיברה את מצרים בדרום עם סוריה ומסופוטמיה בצפון. בפי הערבים היה שם הדרך ואדי אֶלמִלְח (המלח). כאשר הגיעו הבריטים לארץ, התקשו בהגיית השם הערבי, וכך הפך ואדי המלח לוואדי מילק (החָלב) (באנגלית חלב=milk). בעברית שמו נחל יוקנעם.
בסופו של ואדי מילק, במקום בו הגיא מתרחב ויוצא אל עמק יזרעאל, נמצאת גבעה נמוכה, הלוא היא תל יקנעם. כאשר מטפסים אליה, נפרס באחת נופו המדהים של עמק יזרעאל, וממעל מתנשא הכרמל, אשר מנציח במקום זה את פועלו של אליהו הנביא במקום הנקרא בערבית – מוחרקה. באופק נראים כפר יהושע, שנקרא על שמו של גואל אדמות העמק יהושע חנקין, ותחנת הרכבת של מסילת העמק.
יקנעם נזכרת בכתבי המלך המצרי תחותמס השלישי, שהיה בארץ ישראל במסע כיבוש במאה ה-15 לפני הספירה. כמו כן, היא נזכרת בתנ"ך בספר יהושע, כאחד משלושים ואחד המלכים אותם היכה יהושע בן-נון ('מֶלֶךְ-יָקְנְעָם לַכַּרְמֶל', יהושע, יב', כב').
תל הוא גבעה אשר הייתה מיושבת במשך מאות ואלפי שנים. לאורך ההיסטוריה היה קיומו של התל מותנה בארבעה גורמים: מקור מים, אדמה פורייה שתספק מזון, קירבה לדרך ראשית ומיקום אסטרטגי המאפשר לתושבי התל הגנה ושליטה על צירים ראשיים.
בתקופה הביזנטית נקרא המקום בפי אוסביוס, הארכיבישוף של קיסריה – 'קומונה'. לאחר מכן, הצלבנים בנו על התל כנסייה ששרידיה נמצאים עד היום, וכינו את המקום 'קיימונט'. בתקופה הערבית היה שמו 'קיימון'. במאה ה-18 בנה עליו שליט הגליל הבדואי דאהר-אל-עומר מצודה שאת שרידיה ניתן לראות גם היום.
אם חשקה נפשכם בסיור רגלי באזור טפסו בנינוחות אל ראש הגבעה, שם תמצאו מסלול הליכה מעגלי שלאורכו שלטים המסבירים על תקופות וממצאים שונים, ותצפיות יפות אל עמק יזרעאל ואל גבעות טבעון, עם פינות ישיבה מוצלות. עם בוא הגשמים יוריק התל והפרחים השונים יפרחו במקום – פרגים, סביונים ועכנאי בצבעי סגול-ורוד.
מיקום: יוקנעם – אזור רמת מנשה (מעל צמת התשבי), גישה רגלית או באופניים, פתוח כל השנה. הסיור הוא עצמאי וללא תשלום.
דרכי הגעה: מכביש ואדי מילק (מס' 70) פונים לתוך יקנעם – ליד קניון הדרכים G (לבאים מצפון פונים שמאלה בצומת יוקנעם ולבאים מדרום פונים ימינה בצומת יקנעם). עוברים שני צמתים מרומזרים, ובפניה הבאה פונים שמאלה לרח' פעמונית. ממשיכים עד סוף הרחוב ומחנים למרגלות התל. מנקודה זו מתחיל המסלול רגלי מעגלי.
עוד באזור: מומלץ להגיע גם לאתר השימור של רכבת העמק המיתולוגית (בכניסה לכפר יהושע, בתשלום סמלי), פסלו של אלכסנדר זייד המשקיף אל העמק בגבעות שייח איבריק וכן גן לאומי בית שערים שהוכר לאחרונה כאתר מורשת לאומי על-ידי אונסק"ו (בתשלום).
איריס זרטל היא מורת דרך
גילוי נאות: "מכון אבשלום" הוא עמותה מיסודה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהיא גם הבעלים של חברת "דבר ראשון" המוציאה לאור אתר זה
