רק 61% ממוסדות החינוך הערביים מאובטחים לעומת 71% ממוסדות החינוך היהודיים, כך עולה מדיון באבטחת מוסדות חינוך בוועדה לביטחון לאומי שנערך השבוע. המצב בגני הילדים גרוע אף יותר, רק 9% מגני הילדים מאובטחים, ורק אחוז אחד מגני הילדים הערביים מאובטח. יש לציין כי גני הילדים הבדואים, הדרוזיים והצ'רקסיים לא מאובטחים.

בפילוח של בתי הספר בלבד עולה כי 77% מבתי-הספר היהודים מאובטחים, 67% מבתי-הספר הערביים, 92% מבתי הספר הדרוזיים והצ'רקסיים ו-23% מבתי-הספר הבדואים.  יוזם הדיון, ח"כ יוסף עטאונה, טען כי הצורך באבטחת בתי ספר גובר על רקע התגברות האלימות בחברה הערבית, אשר זולגת גם למוסדות החינוך.

על-פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, האחריות לאבטחת מוסדות החינוך נמצאת בידי המשטרה והרשות המקומית. המשטרה אמונה על קביעת רמת האבטחה ומימון חלק מהאבטחה. הרשות אחראית על מימון האבטחה והעסקת המאבטחים, לרוב באמצעות חברת אבטחה.

בשש רשויות בתי-הספר אינם מאובטחים: עין קיניה (חינוך דרוזי), ע'ג'ר (חינוך ערבי), כסיפה, אלקסום, תל שבע ושגב שלום (חינוך בדואי). 15 מבין 21 הרשויות בהן שיעור בתי הספר המאובטחים הנמוך ביותר (50% בתי-ספר מאובטחים ופחות) הן רשויות ערביות, מהן 10 רשויות בדואיות.

הצלבת נתוני האבטחה עם נתוני הפשיעה מעלה כי בשתי רשויות בהן אין אבטחה לבתי הספר שיעור תיקי המשטרה גבוה מהממוצע הארצי (30 תיקים ל-1,000 נפש). בתל שבע ישנם 12 בתי-ספר ושיעור תיקי המשטרה הוא 42 ל-1000 נפש, ובשגב שלום (8 בתי-ספר) השיעור הוא 37 תיקים ל-1,000 נפש.

לעומת זאת בג'סר א-זרקא עם 77 תיקים ל-1,000 נפש, כל בתי-הספר מאובטחים. זה המצב גם בטובא-זנגריה (57 תיקים ל-1,000 נפש), כפר יאסיף (48 תיקים ל-1,000 נפש), טורעאן (45 תיקים ל-1,000 נפש) שבלי אום אלגנם (43 תיקים ל-1,000 נפש) ג'לג'וליה (35 תיקים ל-1,000 נפש) טייבה (34 תיקים ל-1,000 נפש) כפר ברא (32 תיקים ל-1,000 נפש) דיר אלאסד (31 תיקים ל-1,000 נפש).