משרד האוצר פרסם טיוטת תקנות שמבקשת לאפשר לנציב שירות המדינה להאריך שירותם של עובדי מדינה עד גיל 72, במקום עד גיל 71 כיום.

כזכור, תקנות שירות המדינה קובעות כי עובד מדינה נדרש לפרוש עם הגיעו לגיל 67 (גיל פרישה חובה). עם זאת, במקרים מסויימים רשאי נציב שירות המדינה להאריך את שירותו של עובד מדינה בשנה נוספת בכל פעם, לבקשת העובד, או לבקשת מנכ"ל המשרד בו הוא מועסק ובהסכמת העובד.

בעוד שבעבר הוגבלה הארכה שנתית זו עד גיל 70, ביולי 2022 הוארכה לגיל 71 – וכעת מבקש האוצר לאפשר לנציב להאריך שירותם של עובדי מדינה גם עד גיל 72 – כלומר להאריך את השירות בחמש שנים, במקום בארבע כיום.

סמכותו של נציב שירות המדינה להארכת שירות כאמור מוגבלת למקרים מסויימים. כך, ניתן לעשות בה שימוש במקרים של מקצועות בהם קיים מחסור בלבד, או בתפקידים שיש בהם מומחיות ייחודית ברמה הלאומית או האיזורית. הנציב מוסמך להאריך שירות של רופאים במקצועות מסויימים שהוגדרו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, וכן את שירותם של עובדים שמונו למשרה עם תקופת כהונה קצובה (שבמהלכה הגיעו לגיל פרישה) עד לתום כהונתם.

נסיבות נוספות בהן רשאי המנכ"ל להאריך שירותו של עובד מדינה שהגיע לגיל פרישה חובה הן מקרה שמדובר בעובד שמונה לתפקיד חיוני בגיל מבוגר, במקרים בהן לא התאפשרה בחירתו או קליטתו של מחליף, לצורכי חפיפיה עם מחליף, וכן במקרים בהם נדרש העובד במסגרת תהליכי רפורמה, רוויזיה, רה-ארגון, שדרוג טכנולוגי וכו'. במקרים אחרים, רשאי נציב שירות המדינה להאריך את שירותו של עובד מדינה באופן חד פעמי למשך שלושה חודשים בלבד. כל זאת, בכפוף לאישור רפואי בדבר כשירות העובד.

על מודל 'גיל פרישה חובה' נמתחת בשנים האחרונות ביקורת, לאור עליית תוחלת החיים וכן השיפור במצבם הבריאותי של עובדים מבוגרים המאפשר לעובדים מבוגרים רבים להוסיף ולעבוד גם בגיל מבוגר. מבקרי מדיניות זו רואים בה מדיניות גילנית – כלומר מדיניות המכשירה ומעודדת אפליה על בסיס גיל. גם במגזר הפרטי בישראל, נקבע בחוק כי מעסיקים רשאים לפטר עובדים שעברו את גיל 67, בלא נימוק נוסף מעבר לגילם.

ביוני 2020 צוות פנימי לקביעת מדיניות בנציבות שירות המדינה, המליץ על בחינה מחדש של הקריטריון לסיום העסקת עובדים שעברו את גיל הפרישה מפרמטר של גיל לפרמטר אחר דוגמת מבחן תפקוד מקצועי ונחיצות המקצוע, זאת על רקע השינויים דמוגרפיים בחברה ובשוק העבודה.