הישראלים אוהבים חלב והפרות הישראליות הן אלופות העולם, כך עולה מנתונים שפרסמו מועצת החלב ומשרד החקלאות.  

מניתוח החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עולה שסך המכירות של מוצרי החלב ברשתות השיווק עמד בשנת 2022 על כ-8.68 מיליארד שקלים. בשבוע שלפני חג השבועות בשנת 2022 עמדה צריכת מוצרי החלב ותחליפיו ברשתות השיווק על כ-271.1 מיליון שקלים. מדובר בעלייה של 63% לעומת הצריכה השבועית ממוצעת בשנת 2022, שעמדה בממוצע על כ-166.5 מיליון שקלים. על פי נתוני רשתות השיווק, לקראת חג השבועות עלו המכירות של שמנת מתוקה, הגבינות המיוחדות, גבינות מלוחות, גבינות שמנת וגבינות לבנות בצורה משמעותית: פי 2.2-3 מהממוצע.  

לפי נתוני מועצת החלב הישראלים צרכו בשנת 2022 יותר חלב ומוצרי חלב מייצור מקומי, לעומת 2021. הצריכה של מוצרי חלב מייצור מקומי לנפש בישראל מגוונת: בשנה האחרונה צרך כל אחד מאיתנו כ-48 ליטר חלב שתייה ומשקאות חלב, כ-21 ליטר מעדנים, כ-11 ק"ג גבינות לבנות (שעשויים מכ-50 ליטר חלב) וכ-5 ק"ג של גבינות קשות (כ-45 ליטר חלב). הצריכה השנתית של מוצרי חלב מחלב צאן (עזים וכבשים) שקולה לעוד כ-2.5 ליטר לנפש. 

בענף החלב בישראל מיוצרים כ-2,000 סוגים של מוצרי חלב. הכנסות המדינה ממיסוי על משק החלב עומדות על כחצי מיליארד שקים בשנה, זאת לעומת העדר מוחלט של תמיכה ישירה ביצרני החלב. מחצית מהחלב הגולמי משמש לייצור מוצרי החלב בפיקוח, כשהמוצר הנמכר ביותר הוא כמובן חלב טרי בקרטון של תנובה. 

הזמינות של מוצרי חלב בישראל והמרכזיות שלהם בתפריט הישראלי קשורה לייצור מפותח ושכלול של ענף החלב הישראלי לאורך שנים. לפי נתוני התאחדות יצרני החלב ומועצת החלב, 135,000 פרות ברפתות הישראליות ייצרו בשנה האחרונה כ-1.5 מיליארד ליטר חלב גולמי. התנובה הממוצעת לכל פרה בישראל עמדה השנה על כ-11,722, שהם כ-32 ליטר ליום. נתון זה מבסס את מעמדה של הפרה הישראלית במקום הראשון בעולם בתנובה ממוצעת, כשאחריה משתרכות ארה"ב  ואירופה (10,000 ליטר ו-8,000 ליטר בממוצע לשנה, בהתאמה).  

בשנת 2022 פעלו ברחבי ישראל 659 רפתות, ב-345 ישובים. מדובר בירידה של כשליש במספר הרפתות לעומת שנת 2011, אז עמד מספרן על 954 וצמצום של 50% ביחס לשנת 2000, אז עמד מספרן על 1,321. רפתות רבות אוחדו על מנת להתייעל, וחלקן נסגרו עקב קשיים כלכליים אליהם נקלעו הרפתנים עקב הרווחיות הנמוכה בענף. בתוך כך, משנת 2011 ועד היום עלה הייצור הממוצע לרפת ב-60%, מ-1.403 מיליון ליטר ל-2.358 מיליון ליטר. 

מנתוני התעסוקה של הלמ"ס עולה שמשק החלב בישראל מעסיק עשרות אלפי עובדים. 70% מהרפתות נמצאות בפריפריה, 60% מהן בקיבוצים ו-40% במושבים. גם מרבית המחלבות נמצאות בפריפריה, מקצרין שברמת הגולן, אלון הגליל, תל יוסף, נתיבות שבנגב  ועד יוטבתה שבערבה.  

לדברי גורמים במשרד החקלאות, בשנים האחרונות עובר ענף החלב בישראל שינויים רבים. על רקע הימשכות הלחימה בין רוסיה ואוקראינה, מושפע הענף משינויים גלובליים במחיר גרעיני מספוא שמיובאים לארץ. גם שינויים במחירים של אבקות חלב וחמאה תעשייתית בעולם היו מהגורמים שהשפיעו על הענף בארץ. לאלה נוספים שינויים בשערי החליפין ושינויים אקלימיים, שמשפיעים ישירות על תנובת הפרות. כך לדוגמה, תנובות החלב ופוריות הפרות יורדים ככל שעומס החום עולה. ההתמודדות עם השפעות ההתחממות הגלובלית דורשות מאמצים והשקעות לצינון הרפת והפרה, לשמירה על תפוקת החלב. למרות כל זאת, מציינים במשרד החקלאות ובמועצת החלב, הייצור הממוצע לרפת נמצא במגמת עלייה, מה שמעיד על התייעלות הענף כנגד כל השינויים והאתגרים. 

ליאור שמחה מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל: "כדי להמשיך להיות המובילים בעולם ולהוריד את יוקר המחייה על המדינה לחזק את ענף החלב ולא להחלישו. חשוב לזכור שהחקלאים המחלבות והצרכנים הם באותו הצד במשוואה, ורק בשילוב ידיים נצליח לשמור על הייצור המקומי והחוסן התזונתי במחיר שווה לכל נפש״.