בנק ישראל ביצע 10 העלאות ריבית רצופות, אשר מייקרות את האשראי במשק באופן דרמטי הן למשקי הבית והן למגזר העסקי. התעשיינים והסוחרים קוראים לבנק ישראל לחדול מהעלאות ריבית, ולממשלה להוזיל את שירותיה שלה. לפי ארגון פעמונים, המלווה משפחות בתהליכי ניהול ההוצאות וההכנסות, המשכנתא התייקרה בממוצע ב-738 שקלים בשנה, הרבה יותר משכר הדירה, שעלה בממוצע בכ-200 שקלים בממוצע.
יחידת המחקר של הבנק ערכה השוואות נתונים בין עונת החורף לעונת הקיץ במגוון תחומים, ובדקה נתוני עליית משכנתאות ושכר דירה.
שכר הדירה התייקר, המשכנתא זינקה
לפי ממצאי הארגון, במרץ 2022 שילמה משפחה ממוצעת (הורים ועוד 2.46 ילדים) כ-3,662 שקלים על משכנתא, ואילו במרץ 2023 שילמה משפחה ממוצעת כ-4,400 שקלים חדשים, עלייה של 738 שקלים לפני עליית הריבית הנוכחית.
בהשוואה, שכר הדירה התייקר בשיעור מתון. שכד הדירה הממוצע עמד על 3,851 שקלים בחודש מרץ 2022 ועלה ל 4,056 שקלים בממוצע במרץ 2023, זינוק של 205 שקלים חדשים. הנתונים מבוססים על דגימה של 3,192 משפחות בחודשי החורף, ו-2,143 משפחות בחודשי הקיץ.
שרון לוין מנהלת הסברה בארגון פעמונים אמרה כי עליית הריבית חלק ממארג שלם של עליות מחירים, כולל במוצרי המזון, ההיגיינה, הביגוד וההנעלה. לדבריה, "אנחנו מזהים שמשפחות היום עושות יותר סקרי שוק, השוואות מחירים ועוד, המשפחות קונות מותגים חלופיים במקום מותגים יקרים יותר, וזה מה שאנחנו גם ממליצים מאוד. לעשות תמיד סקרי שוק ולחשב כל הוצאה".
במגזר העסקי זועמים על גובה הריבית
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף את החלטת בנק ישראל על העלאה נוספת בגובה הריבית: "יש לחדול לחלוטין מהעלאות ריבית נוספות ולשים את הדגש על בלימת צד העלויות. הממשלה תוקפת, ללא הצדקה, את המגזר העסקי כי זה קל ופופוליסטי בעוד היא איננה עושה את המינימום הנדרש במגזר הציבורי. העלאת הריבית כיום תגרום יותר נזק מאשר תועלת. גם בנק ישראל וגם ממשלת ישראל עושים שגיאה חמורה בהטילם את כל יהבם, במאבק באינפלציה הגואה, בהמשך העלאת הריבית הבנקאית".
לין הסביר כי העלאה נוספת של הריבית פוגעת בצמיחה ופגיעה בצמיחה משמעותה פגיעה בתעסוקה. המשך עליית הריבית תגרום לחיסולם של עסקים שאינם יכולים ליהנות מאשראי בנקאי וייאלצו לפנות לאשראי חוץ בנקאי. לדברי לין, העלאת הריבית מייצרת חוסר איזון משווע במשק, חברתי וכלכלי. עסקים קטנים ומשלמי משכנתאות נפגעים קשות בעוד שרווחי הבנקים ממריאים. לממשלת ישראל חסר האומץ הנדרש לטיפול ביוקר המחייה, אוזלת ידה היא הגורם המרכזי ליוקר המחייה בישראל".
גם בהתאחדות התעשיינים מתנגדים לעליות הריבית האחרונות. בעקבות העלאת הריבית הנוספת, מסר נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, כי ״כלי הריבית מיצה את עצמו. הגיע הזמן שהממשלה תכניס את היד לכיס ותפחית עלויות שבשליטתה. ממשלת ישראל היא המונופול הדורסני ביותר, שגורמת ליוקר המחייה ויוקר עשיית עסקים יוצאת דופן בהשוואה לכל מדינה בעולם. על מנת להפחית את יוקר המחייה, על הממשלה לנקוט בצעדים אקטיביים ולתרום למאמץ המשותף. זאת באמצעות הורדת רמות המחירים במשק על ידי הרגעת מחוללי האינפלציה בתעריפי הארנונה, החשמל והמים״.
כמו כן הוסיף נשיא ההתאחדות כי ״השינוי הדרסטי בשיעורי הריבית, גם מעלה דרמטית את הוצאות המימון של בעלי עסקים ככלל והתעשיינים בפרט. בעוד שלאחר משבר הקורונה הייתה ירידה עקבית בשיעור הקושי בגיוס אשראי חדש, בסקר ציפיות שנערך לאחרונה על ידי אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נמצא כי החל מ-2022 המגמה התהפכה. בחודשים האחרונים שיעור הקושי בגיוס אשראי עלה לרמות שנרשמו בשיא משבר הקורונה, בשנת 2020. על כן על הממשלה לפעול באופן מיידי להפחתת יוקר הייצור ולהפעיל קרנות מימון, על מנת לסייע לעסקים קטנים ובינוניים בהתמודדות עם עליות הריבית״.
בהתאחדות מדגישים כי שיעור האינפלציה בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית וכי בנק ישראל צופה כי האינפלציה תרד בשנה הקרובה וב-2024 תתכנס לתוך היעד של בנק ישראל , העומד על 1-3%.
בנק ישראל מצדיק את הריבית בצורך לרסן את האינפלציה, למרות אפקטיביות שנויה במחלוקת
הזינוק מריבית אפסית לריבית של 4.75% בתוך פחות משנה מגדיל באופן דרמטי על עלויות המימון של משקי הבית, העסקים וגם של הממשלה. באופן ציבורי, בנק ישראל מדגיש את האינפלציה כסיבה לעליות המחיר, אף עליית ריבית לא צפויה לרסן אינפלציה שנובעת מבעיות בשרשרת האספקה והחרם שהטילו מדינות המערב על רוסיה, שפוגעות ישירות בהיצע.
השפעה מרסנת של הריבית על המחירים איננה ישירה, אלא מתרחשת רק כאשר חברות ומשקי בית מתקשים לגייס הון, מפחיתים רכישות באופן משמעותי או מפטרים עובדים וצוברים מלאים של מוצרים. רק אז, כאשר מצטברים מלאים של סחורות ומוצרים, עשוי להתרחש ריסון כלכלי שבו מחירי המוצרים מפסיקים לעלות ואף מתחילים לרדת. בינתיים, משקי הבית סובלים משני הכיוונים – גם מאינפלציה וגם מריבית.
הבנקים ובעלי הנכסים מרוויחים מהריבית הגבוהה
המרוויחים ממצב זה הם הבנקים עצמם, שנהנים מפקדונות הציבור כמקור גיוס זול במיוחד, בעוד הריבית שהם גובים על הלוואות מזנקת. לצידם, גם בעלי נכסים פיננסיים עשויים להרוויח מריבית גבוהה, תוך קבלת פיצוי על עליות המחירים ואף יותר מכך. בדומה לכך, גם בעלי הדירות להשכרה שאין כנגדן חוב, נהנים מעליית מחירי השכירות, ללא עלייה מקבילה בתשלומי החוב.
