דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

רווחי הבנקים זינקו ב-30% בשנה האחרונה והגיעו לשיא חדש

סקירת הפיקוח על הבנקים מעלה כי הרווחים נובעים מעליית הריבית, האינפלציה והשימוש באשראי | עליות הריבית השנה יכולות להגדיל את רווחיהם עוד יותר כשהציבור ממשיך להחזיק יתרות עו"ש גדולות ללא ריבית | דו"ח המפקחת לא מציע פתרונות לריסון הרווחיות הגבוהה, למרות הפערים שנוצרים בצדה

בנייני הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי ודיסקונט (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
בנייני הבנקים: הפועלים, דיסקונט ולאומי, שנשאר מאחור ברווחיות (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

רווחי הבנקים בישראל טיפסו ב-2022 לשיא חדש של 24 מיליארד ש"ח. רווח זה הוא הרווח המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים, כפי שעולה מסקירת הפיקוח על הבנקים לשנת 2022 של בנק ישראל שפורסמה אתמול (רביעי). 

מדובר בזינוק של 30% ברווחי הבנקים לעומת שנת 2021, שנובע גם מעלייה בהיקף הפעילות וגם מעלייה חדה ברווחיות. עיקר הצמיחה בתיק האשראי מקורה באשראי עסקי והאשראי לדיור, שמהווים כ-95% מסך הגידול ביתרת האשראי. 

הזינוק נמשך גם ב-2023 

רווחי חמשת הבנקים הגדולים עומדים על 6.25 מיליארד ש"ח ברבעון הראשון השנה, ועשויים אפילו לגדול בזכות המשך עליות הריבית השנה. בנק הפועלים מוביל עם 2 מיליארד ש"ח רווחים ברבעון, מזרחי טפחות עם 1.37 מיליארד ש"ח, דיסקונט עם 1.27 מיליארד שקל ובנק לאומי עם רווח של 981 מיליון שקל, למרות הפסדי הון משמעותיים בנכסים בחו"ל. הבנק הבינלאומי סוגר את החמישייה עם רווח של 631 מיליון שקלים. 

מנגד, המשך השיפור ברווחיות יכול גם להתמתן בשל ירידה בפעילות הכלכלית במשק ולכן גם בהיקף הפעילות בבנקים. הרווחיות הגבוהה גם חשופה לסיכונים מתגברים של עומס כבד על הלווים, שיכולים להיכשל בהחזר חובותיהם בשיעור גבוה יותר מאשר בשנה שעברה.  

הגידול המהיר ברווחים: הודות לזינוק בריבית

לפי הסקירה, הכנסות הבנקים מריבית ב-2022 עמדו על 72 מיליארד ש"ח. מסכום זה יש לקזז הוצאות ריבית של 22 מיליארד ש"ח, מה שמותיר בידיהם 50 מיליארד שקלים נטו.  

שינוי זה מתרחש כמעט באופן אוטומטי עם עליית ריבית בנק ישראל. הכנסות הבנקים גדלות הרבה יותר מההוצאות משתי סיבות עיקריות: האחת היא שהבנקים מגדילים את הריבית על פיקדונות בשיעור נמוך יותר מהגידול בריבית שהם גובים על הלוואות. 

אמנם, הגידול בפיקדונות נושאי הריבית גדול באופן יחסי לשנים קודמות ועמד בשנת 2022 על 48.1 מיליארד שקלים, אך לא מספיק כדי לשנות את התמונה בכללותה, בשל היקף קטן יחסית להיקף האשראי ושיעור נמוך יחסית, שנח לבנקים.  

עודף הנכסים על ההתחייבויות צמודי המדד (מקור: הפיקוח על הבנקים)
עודף הנכסים על ההתחייבויות צמודי המדד (מקור: הפיקוח על הבנקים)

והסיבה השנייה היא מאות מיליארדי שקלים שהציבור ממשיך להחזיק בחשבונות עובר ושב, שלא צוברים ריבית כלל, ומהווים מקור מימון זול במיוחד בעבור הבנקים. לא רק שסכומי עתק אלו לא זכאים לריבית, אלא שערכם הריאלי נשחק בשל עליית המחירים במשק.  

לפי הסקירה, פיקדונות הציבור בבנקים גדלו ב-6.2% ב-2022, כשפיקדונות בהיקף של  866 מיליארד ש"ח הם נושאי ריבית לזמן קצוב, 455 מיליארד ש"ח הם פיקדונות למשיכה לפי דרישה (בריבית נמוכה), וכ-520 מיליארד ש"ח בפיקדונות שאינם נושאים ריבית כלל. 

התוצאה היא זינוק בתשואה להון של הבנקים, מ13.9% בשנת 2021 ל16.4% בשנת 2022. 

רכיבי דו"ח רווח והפסד (מקור: הפיקוח על הבנקים)
רכיבי דו"ח רווח והפסד (מקור: הפיקוח על הבנקים)

הבנקים מרוויחים גם מהאינפלציה 

לבנקים יש יתרון מובנה על רוב לקוחותיהם, ביכולת לבצע תחזיות כלכליות ולהתאים את סוגי מסלולי הריבית בהתאם. כלומר, גם אם יש לקוחות שזכו להפקיד בפיקדון צמוד מדד לפני שנתיים ומאז זכו לרווח נאה, למערכת הבנקאית יש יותר נכסים צמודי מדד (הלוואות) מאשר התחייבויות (פיקדונות). 

לפי הסקירה, "הבנקים שנהנים בשגרה מעודף  של נכסים צמודים על התחייבויות צמודות, הגדילו עוד פוזיציה זו", בשל האינפלציה, אך גם בעקבות "החלטות הנהלה להגדיל את הפוזיציה הציפייה שהדבר עתיד להמשיך ולתרום לרווחיותם". 

עודף הנכסים צמודי המדד על ההתחייבויות הצמודות מתקרב ל100 מיליארד שקלים, ומנפח את הכנסות הבנקים מריבית. 

השינוי בפקדונות הציבור (מקור: הפיקוח על הבנקים)
השינוי בפקדונות הציבור (מקור: הפיקוח על הבנקים)

גם ההכנסות מעמלות עלו במהלך שנת 2022, הן הראו גידול בשיעור של כ-6.1% בהשוואה לשנת 2021, והגיעו לכ-14.3 מיליארד ש"J. הגידול מופיע בכל סוגי העמלות, למעט בתחום ניירות הערך בו חלה ירידה.  

מעבר הלקוחות לדיגיטל מסייע גם הוא לרווחיות הבנקים 

גורם נוסף לרווחיות הבנקים הוא צמצום סניפים ומצבת העובדים. אם בשנת 2017, 45% מהפעולות הבנקאיות נעשו בסניפים, הרי שנתון זה צנח ל-28% ב-2020, ל-13% ב-2021, ול-11% ב-2022. הציבור עבר להשתמש בבנקאות הדיגיטלית או במכשירים האוטומטיים.  

על פניו, שינוי זה מוריד מהוצאות הבנקים הנדרשות לתפעול סניף פיזי, כמו שכר ונדל"ן, ומאפשר להם מרחב תחרותי גדול להורדת עמלות וריביות או שיפורים ברמת השירות, אך אין לבנקים תמריץ ממשי לעשות כך. בשנת 2022 נסגרו 19 סניפי בנקים, בעיקר במגזר היהודי, כך שנותרו 1,061 סניפים, שהם 991 סניפים קבועים ו70 סניפים חלקיים וניידים. 

פריסת הסניפים בישראל, גבוהה יחסית למדינות המפותחות בקריטריון השטח – 48.2 סניפים ל1,000 קמ"ר, אך נמוכה מאוד ביחס לאוכלוסייה. בישראל פועלים רק 15.3 סניפי בנק ל100,000 אזרחים בגירים, לעומת המספר החציוני (17.7) והממוצע (21.2) במדינות המפותחות.  

צמצום נוסף, שלא מצוי בסקירת הפיקוח על הבנקים, הוא הצמצום במספר הסניפים המפעילים שירותי קופה, מה שעלול להקשות דווקא על לקוחות עניים יותר, או קשישים, שיותר מתקשים להתנהל ללא שירות של פקיד בנק אנושי.  

הפיקוח על הבנקים לא רואה ברווחיות הגבוהה בעיה 

בסקירת הפיקוח על הבנקים כלל לא מופיעה מטרה של ריסון את רווחי הבנקים, לא בגזרת העמלות ולא בהכנסות מריבית. לפי הסקירה, "חשוב לזכור כי הציבור הרחב מחזיק ברובן המכריע של מניות הבנקים (כ-85% לחודש מאי 2023), כך שהתייעלותה של מערכת הבנקאות, שהתבטאה גם בעלייה ברווחיות הבנקים, הביאה לעלייה בגובה הדיבידנדים שמחולקים לבעלי המניות ובהם הציבור". 

מה שלא מופיע בסקירה הוא ההתפלגות של האחזקות באותם 85% מקרב הציבור הרחב, שמוטה לטובת העשירים. לפי סקירת מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשנת 2018 ההכנסה ברוטו בעשירון העליון גדולה פי 11 מאשר בעשירון התחתון, ו10% ממנה מגיעים מהון, לעומת 4% בעשירון התחתון. 

במילים אחרות, אם משק בית בעשירון התחתון מרוויח ברוטו כ-200 ש"ח בחודש בממוצע מהון, בעשירון העליון הכנסות אלו מטפסות לכ-5,530 ש"ח. סביר להניח שהתפלגות האחזקות במניות הבנקים מוטות עוד יותר לטובת העשירים מאשר כלל ההכנסות מהון. 

בהשוואה, נתוני הלמ"ס מראים כי רק ל2.5% מהאוכלוסיה אין חשבון בנק. לכן, הפחתת הריביות והעמלות הבנקאיות יכולות לסייע לציבור באופן הרבה יותר מהיר ושוויוני, מאשר גלגול רווחי הבנקים כדיבידנדים לבעלי המניות.  

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!