שער הדולר עלה בימים האחרונים ל-3.73 שקלים לדולר, שיא של ארבע השנים האחרונות. מגמה זו מעלה את יוקר המחיה בישראל, אך בעוד בנק ישראל מעלה את הריבית בצורה אגרסיבית, הוא נמנע באופן עקרוני מלהתמודד עם שער החליפין בצורה ישירה.

היחלשות השקל ממשיכה למרות 10 העלאות ריבית של בנק ישראל, שמנסה להדביק את הקצב עם המדיניות האגרסיבית של הפדרל ריזרב. יש המייחסים את הזינוק בדולר לחוסר הוודאות סביב הרפורמה המשפטית, או לאזהרות הרמטכ"ל הרצי הלוי מפני החרפה בעימות עם איראן. כך או אחרת, התחזקות הדולר מול השקל גורמת לעלייה במחירי הדלק, הפחם וחלק נכבד ממוצרי הייבוא, מה שצפוי להתגלגל בחודשים הבאים אל מחירי המוצרים בשקלים ולהגביר את יוקר המחיה.

"בפועל, האוטונומיה של בנק ישראל מוגבלת"

"יש רזרבות גדולות מאוד והרבה כלים בארסנל שעדיין לא נכנסו לפעולה. אם זה ימשיך כך, יכול להיות שצריך להפעיל את זה ולחזק את השקל מול הדולר", אומר ל'דבר' נדב כספי, כלכלן וחוקר מדיניות, לשעבר באגף התקציבים במשרד האוצר. "עליית שער הדולר מחריפות את האינפלציה. ייתכן שזה הכלי הבא שהבנק יפעיל".

ועד אז נמשיך לסבול מאינפלציה וריבית ביחד?
"המצב הוא מאוד מטריד, וחלק זה בגלל סיבות עולמיות, אבל אנחנו לא עוזרים".

הכלכלן נדב כספי (צילום: אלבום פרטי)

מה בולם את בנק ישראל מלנקוט מדיניות עצמאית בנושא הריבית?
"על הנייר, האוטונומיה של בנק ישראל מאוד גדולה, אבל בפועל היא מאוד מוגבלת. בסוף הוא חייב להגיב לעולם, הוא לא יכול לפתוח פער ריביות, כי זה מיד יבוא לידי ביטוי בשער החליפין. גם כשבנק ישראל הוריד את הריבית, זה לא היה מחשש גדול ממיתון בישראל, זה תמיד היה בגלל הרצון לא להיקלע למלחמת מטבעות. כשבארצות הברית הריבית עולה, גם בישראל זה אותו כיוון. מרווח ההחלטה של הבנק הוא די קטן. אם מחר ירצה בנק ישראל להוריד את הריבית ל2%-3%, זה כמעט בלי אפשרי. גם כך הריבית כאן נמוכה מארצות הברית. פתיחה של פערי ריביות גדולים זה מאוד משמעותי, לכן המשחק מאוד עדין".

אבל הריבית לא בולמת את האינפלציה.
"הרי מה אמור לעצור אותה? ליצור מחנק אשראי במשק".

איך באיחוד האירופי כן יצרו פער ריביות משמעותי מול ארצות הברית?
"אנחנו לא האיחוד האירופי. כשטורקיה יוצרת פער משמעותי, זה גורם להרבה מאוד בעיות אחרות בכלכלה הטורקית. הסיבה שכל המדינות עוקבות אחר ארצות הברית, זה שפתיחת פער יוצרת לחץ על שער החליפין ולכן גם על יבואנים ויצואנים. בנק ישראל די שמרן. הוא רואה שהאמריקאים מעלים, ומעלה גם".

"מכירת דולרים תפתור שש בעיות במכה אחת" 

מנהל הסיכונים הפיננסים יוסי פרנק, בעל חברת אנרג'י פייננס, חושב שבנק ישראל יכול וצריך לפעול בצורה הרבה יותר אגרסיבית בנושא שער החליפין, ולא באמצעות העלאות ריבית.

"צריך להבין שהפרשי הריבית הם פקטור מאוד מאוד שולי בעניין של שער החליפין הנוכחי. אם השוק מעריך שדברי הרמטכ"ל יובילו להתקפה באיראן, אז הפרשי הריבית לא משחקים תפקיד, כולם ירוצו לקנות דולרים", אומר פרנק. "בהיבט הזה, הכלי של הריבית הוא בכלל לא אפקטיבי והרבה יותר פוגע מאשר מועיל. כלכלנים יכולים להתווכח אם העלאת הריבית תפגע באזרחים, וכתוצאה מזה הם יוציאו פחות כסף, ואולי כתוצאה מזה, אולי המחירים יפסיקו לעלות, אבל זה לא קשור למטבע בכלל".

אז איך נכון לטפל בשער החליפין?
"הפליאה הגדולה שלי בכל העניין הזה, היא שבנק ישראל יושב על יתרות דולרים עצומות בכל קנה מידה, מקומי ובינלאומי, אנחנו אחת המדינות עם היתרות הדולריות הכי גדולות ביחס לכל פרמטר. בדו"ח האחרון של הבנק, היתרות הללו בתיק ההשקעות שהוא מנהל גרמו להפסדי עתק ואי אפשר להאשים בזה רק את השוק, עם כל הכבוד".

אבל ההפסד הזה נקוב בדולרים, שערכו בשקלים זינק.
"יותר מזה. היות שמרבית היתרות נרכשו בשערים נמוכים, יש כל כך הרבה היגיון להתערב עכשיו בשוק ולמכור חלק מהיתרות האלה, שאני, כאיש מקצוע, נדהם, איך בנק ישראל ממשיך לשבת מהצד ולא לעשות כלום. מי שקצת מתמצא בשוק, רואה שהחל מפסח התעורר פה גל ספקולטיבי לחלוטין, שמתנהל על ידי קרנות זרות ומכונות מסחר אלגוריתמיות, שהן למעשה קונות דולרים ומוכרות שקלים. אבל החלק היותר בעייתי בעניין הזה, שזה נעשה בשעות שאין בהן נזילות, ואז ההשפעה של כל קנייה כזו על המסחר היא הרבה יותר דרמטית".

אין לחברות ההיי-טק הישראליות, שמרוויחות דולרים ומשלמות שכר בשקלים, אינטרס בדולר חזק?
"חברות ההיי-טק, אם הן עובדות בצורה נורמלית, מגינות על עצמן, והן ניצלו את עליית השער כדי להגן על עצמן וטוב שכך. עוד עליית שער, כתוצאה ממה שקורה עכשיו, לא טובה להן, כי זה פוגע בכולם – זה שוחק את השכר הריאלי ומרים את האינפלציה, וזה לא טוב גם לחברות היי-טק. יש מקום שבו הנזק עולה על התועלת וזה המצב היום. עם כל הכבוד לחברות ההיי-טק, המשק הישראלי זה לא רק היי-טק".

אז מה לגבי רוב הציבור?
"לא ייתכן שהציבור יסבול כתוצאה מפעילות ספקולטיבית, מעוד העלאות ריבית ועוד התפרצות אינפלציונית. חצי מהעלייה החריגה במדד אפריל היא העליה בשער החליפין – מחיר החופשות ומוצרי הייבוא. פה בנק ישראל פותר שש בעיות בפעולה אחת – למכור דולרים בשוק – ואני לא מבין למה הוא לא עושה את זה. הוא קנה אותן בזול, אלו רווחי עתק שיקזזו את ההפסדים שלו. זה לא שמתנהל פה שוק אמיתי. ברגע שגופים זרים ומכונות מסחר משתלטות על השוק זה לא בריא, צריך להראות שיש בעל הבית, ושאי אפשר לשחק מולו, כי הוא חזק מאוד. שלישית – אינפלציה – ברור שאם הדולר יירד בהתערבות ראויה לרמת שיווי משקל – 3.4 או 3.5, תהיה ירידה באינפלציה ולא יהיה צורך בעליית ריבית שמזיקה לכולם – זה להרוג 6 ציפורים במכה אחת".

האינפלציה לא נובעת גם מהחלטות הממשלה?
"יש לי מה להגיד לממשלה, אבל בטח שלא לבוא ולהגיד – 'את שלנו עשינו ותור הממשלה לעשות את שלה' – זה לא באמת שבנק ישראל עשה את שלו. הממשלה צריכה, אבל אתם את שלכם עשיתם? ממש לא נכון". 

עמית בן צור, מנכ"ל מכון יסודות ומנכ"ל פורום ארלוזורוב, מסכים עם דברי פרנק לגבי השימוש ביתרות המט"ח לניהול שער החליפין, אך מדגיש גם את חלקה הממשלה.

"להשתמש בכלי הריבית כשאנחנו יודעים שמקורות האינפלציה הם בענפים מסוימים ולא בכל המשק, זה כמו שיש לך שריפה במטבח ואתה מציף את כל הבית במים. עדיף ויעיל לכבות את השריפה איפה שהיא מתרחשת, ולא בכל המשק".

מנכ"ל פורום ארלוזורוב עמית בן צור. "הצורך בחיזוק ההכשרה המקצועית משותף למעסיקים ולעובדים כאחד" (צילום: יח"צ)

איך אפשר לעשות את זה?
"בשונה מהריבית, שהיא כלי רוחבי, את הטיפול הממוקד צריכה לעשות הממשלה. הכלים המרכזיים לכך הם הכלים שממליצה עליהם הכלכלנית איזבלה וובר – הכנסה של מוצרים מחוללי אינפלציה לפיקוח מחירים או הטלת מס רווחי יתר. זה גם דורש רזולוציה גבוהה של נתונים ומעקב שוטף אחרי כל ענפי המשק, כדי לזהות נכון את המקורות וכדי להשתמש בכלים כאלו בצורה מיטבית".

מבנק ישראל לא נמסרה תגובה עד מועד פרסום הכתבה.