לכבוד חג השבועות, המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך קיים אירוע "90 לעליית הנוער בסימן חדשנות חקלאית בכפרי הנוער".

46 כפרי הנוער הציגו ביריד חגיגי שהתקיים ביום שלישי שעבר, במעמד שר החינוך יואב קיש, את התוצרת החינוכית-חקלאית שלהם. כפר נוער הוא מודל ייחודי למדינת ישראל, שמורכב מפנימייה, כפר נוער ומשק חקלאי. היריד נתן הצצה לחשיבותם של כפרי הנוער עבור 12 אלף חניכיהם.

מנהלי כפרי הנוער מובילים בימים אלו מאבק על הגדלת תקציב הכפרים. בתקציב שאושר בשבוע האחרון הוחלט להקצות לכפרי הנוער תקציב גדול ב-15 מיליון שקלים. סכום זה נמוך מדרישת המנהלים, שעומדת על 56 מיליון שקלים. נוסף על כך, התוספת היא מכספים קואליציוניים, כלומר אינה קבועה. המנהלים קובלים על כך שאין כוונה לחדש את הסכם השכר של עובדי כפרי הנוער, אף שלא חודש מאז שנות ה-70.

"עליית הנוער היא מפעל חינוכי ציוני שתרם תרומה משמעותית להקמת המדינה, וממשיך לפעול ברציפות מאז ועד היום בכפרי הנוער ובחינוך פנימייתי בתחומי חינוך, קליטת עלייה וחקלאות, תוך מענה למשימות הלאומיות והחברתיות במדינת ישראל", אמרה בטקס אילנה נולמן, מנהלת המנהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך.

"תשעים שנה אחרי שעליית הנוער נוסדה על ידי רחה פרייאר, תלמידינו מכל קשת החברה – צברים ועולים – ממשיכים להגשים את החזון, ומציגים את קדמת החקלאות, המדע והטכנולוגיה של המאה ה-21 עם ערכי עבודה, סביבה ומצוינות. גם בעידן הנוכחי חקלאות היא מקצוע אטרקטיבי בקרב אלפי תלמידי תיכון, בזכות תוכנית לימוד חדשנית וחווייתית שמשלבת מדעים וטכנולוגיה".

מבואות ים: "כשאהיה גדולה אמשיך לעסוק בביולוגיה ימית"

כפר הנוער מבואות ים הוקם ב-1951 ושוכן בקרבת היישוב מכמורת באזור נתניה. בכפר יש כ-400 חניכים. החל מ-2014 פועל בכפר הנוער בית הספר הניסויי רמות ים, שהוא אחד מהתיכונים של מועצה אזורית עמק חפר.

"הסיבה שאני לומדת בתיכון, מעבר להיותו בתחום הרישום שלי, היא האהבה הגדולה שלי מגיל קטן לביולוגיה ימית", מספרת נועם גזית ממושב כפר חיים, תלמידת כיתה י"ב בתיכון הניסויי רמות ים. "פרופ' טלי מורס מאוניברסיטת חיפה מלווה אתי בעבודת הגמר שלי". ליווי אקדמי זה הוא חלק משיתוף הפעולה של בית הספר עם אוניברסיטת חיפה, שבמסגרתו מלווים סטודנטים לביולוגיה ימית את תלמידי המגמה לביולוגית ימית. העבודה של גזית עוסקת ברבייה של אלמוג מסוג "סטילופורה פיסטילטה". "אני די בטוחה", מצהירה גזית, "שאעסוק בתחום כשאהיה גדולה".

נועם גזית. "אם לקחנו אלמוג בסכנת הכחדה והרבינו אותו, נחזיר אותו לים" (צילום: המנהל לחינוך ההתיישבותי)

במגמה מגדלים ומטפחים דגי נוי, אלמוגים וסוסוני ים בבריכות בבית הספר. "אנחנו דוגלים בשימוש מינימלי בטבע והחזרה מקסימלית לטבע", מסבירה גזית. "לכן את מי הים שאנחנו אוספים לגידול דגי הנוי, אנחנו מחזירים נקיים ומסוננים. אם לקחנו אלמוג בסכנת הכחדה והרבינו אותו, נחזיר אותו לים, כי השוניות בסביבה שלנו ובכלל הן משאב חשוב לטבע.

"נוסף על כך, התחלנו למכור את האלמוגים, ובקרוב נמכור את סוסוני הים. הרעיון הוא להגדיל את המכירות שיהוו מקור הכנסה למגמה. למזלנו יש משוגעים לדבר בארץ.

"אין שום הבדל בינינו, התלמידים מעמק חפר, לבין התלמידים מהכפר, חוץ מסיום יום הלימודים, שאחריו אנחנו הולכים הביתה והם הולכים לחדרים שלהם בפנימייה. אין שום הפרדה בכיתות. החברה הכי טובה שלי היא מדימונה".

ימין אורד: "יום אחד תהיה לי חווה משלי"

כפר הנוער הדתי ימין אורד נוסד ב-1953 על שם אורד וינגייט. הכפר שוכן למרגלות הר הכרמל ולומדים בו כ-500 חניכים, רבים מהם עולים חדשים. בשנת 2000 צוות הכפר הקים את המכינה הקדם-צבאית ימין אורד.

"אני הרכז הרפואי של העזים כמובן", אומר איתמר אורבך מאלון שבות, תלמיד כיתה י"ב. "התפקיד כולל בין היתר חיסון העזים וסיוע בהמלטות". אל התפקיד הוא הגיע לאחר שלוש שנים בדיר. "בשלוש השנים האחרונות הוכשרתי יותר ויותר לעבודה עם העזים, וכך זכיתי בתפקיד".

איתמר אורבך. "אני לוקח את התפקיד שלי מאוד ברצינות ומשתדל להיות בדיר כמה שיותר" (צילום: המנהל לחינוך התיישבותי)

אורבך מסביר איך עבודה בדיר נראית ביום-יום. "העבודה בדיר היא מ-6:00 בבוקר עד 18:00 בערב. ארבע שעות מרעה בבוקר, וארבע שעות מרעה אחר הצהריים. יוצאים לכרמל, מרגישים את השקט הנפשי שההרים נותנים לך". אורבך מציין שמלבד התלמידים בדיר, יש רכז דיר. "הוא מבוגר מאיתנו עם ניסיון שעובד שם כל הזמן. אם אני נתקל במצב רפואי שאני לא יודע מה לעשות איתו, אני פונה אליו.

"אני לוקח את התפקיד שלי מאוד ברצינות ומשתדל להיות בדיר כמה שיותר. העז תמליט בין אם אני בבגרות או לא. אבל אני עדיין תלמיד, ורוצה לעשות עוד דברים, אז בתקופות יותר עמוסות אני לא מגיע לדיר".

אורבך מספר מה הניע אותו להגיע לכפר. "מאז שהייתי קטן עבדתי בעבודות כפיים כמו שיפוצים וחקלאות. נמשכתי לעבודה בחקלאות, וידעתי שאני לא יכול לשבת שמונה שעות בכיתה וללמוד. חיפשתי בית ספר חקלאי שמשלב לימודים ברמה מספקת של בגרות מלאה עם אורח חיים דתי. בכיתות ט'-י' השתתפתי בתוכנית של הכפר שבה קבוצת בנים בעיקר דתיים עובדים במהלך היום במטעים חקלאיים ולומדים אחר הצהריים. התחברתי לעבודה עם החיות, ללמידה על הטבע, וגם לצוות הדיר. אני רואה את עצמי ממשיך בתחום החקלאות, ומקווה שיום אחד תהיה לי חווה משלי".

ויצ"ו ניר העמק: "דבורים מהוות חלק חשוב בחיים שלנו"

הכפר החל כהכשרה לפועלות שהוקמה ב-1927 ליד עפולה על ידי שרה מלכין, ונתמך כלכלית שנה לאחר מכן על ידי ויצו ארגנטינה. לאחר שנים של קליטת נערות והכשרתן כחקלאיות, הוסבו מבני ההכשרה ב-1956 לתיכון של חבל התענך. ב-1961 הורחב בית הספר לכפר נוער, שלומדים בו כיום יותר מ-1,060 חניכים בחטיבת ביניים ובתיכון.

ליאור בר-און משקד ואלה קריאף מחיננית הן תלמידות כיתה י' בוויצו ניר העמק עפולה. הן החלו השנה ללמוד במגמת דבוראות, המגמה של כיתת מצוינות, שהיא הכיתה שלהן. "אנחנו נוסעות השנה לייצג את ישראל בסלובניה בתחרות הבינלאומית לדבוראים ישראלים", אומרת בר-און. "אנחנו בהכנות אינטנסיביות לקראת התחרות".

הן מספרות על התלמידים בכפר נוער. "הכפר הוא קהילה שמורכבת מנוער מגוון", אומרת בר-און. "יש לנו למשל תלמידים שהם ספורטאים בעלי מוגבלויות, וגם תלמידים מכל הארץ".

"הגיוון הזה מלמד אותי להיות פתוחה לאהוב ולקבל את כולם", אומרת קריאף.

"יש אווירה שכולם עוזרים לכולם", אומרת בר-און. "זה ממש נפוץ לראות שיתופי פעולה, כמו למשל שנכין גלידה עם התלמידים שעובדים ברפת".

למגמה הם הגיעו בזכות המורה לחקלאות וביולוגיה שרון ניר ענבר. "בשנה שעברה שרון הציעה לנו להפיק יחד איתה חדר בריחה לביאנלה של משרד החינוך בירושלים", מספרת קריאף. "בתהליך בניית חדר הבריחה התאהבנו בדבורה. אמנם המגמה היא חלק מהלימודים בכיתת מצוינות, אבל התנדבנו להיות בתחרות".

"אף פעם לא נעקצתי", אומרת בר-און. שתיהן מתארות תחושה נוחות עם הדבורים. "בהתחלה נלחצתי, אבל מהר מאוד זה עבר לי", מספרת קריאף. "את רואה אותן דרך המסכה מתקרבות אלייך, מזמזמות לידך, ואת מתרגלת.

"דבורים מהוות חלק חשוב בחיים שלנו", אומרת בר-און. "חלק גדול מהאוכל שיש לנו בצלחת, מבשר ועד ירקות, הוא בזכותן. לצערנו, דבורים מצויות בסכנת הכחדה, ותפקידנו לשמור ולהגן עליהן".