משאל העם שייערך באיטליה היום (ראשון) עלול לגרום לתגובת שרשרת שתאיים על היציבות באירופה כולה, בדומה למשאל ה"ברקזיט" בבריטניה ביוני השנה. את המשאל יזם ראש הממשלה מתאו רנצי, המעמיד להצבעה את הצעתו לשינוי בחוקת איטליה שיקנה כח רב יותר לממשלה על חשבון הפרלמנט. אך הכרזתו של רנצי כי יתפטר אם המשאל יניב תשובה שלילית הפכה אותו להצבעת אמון, כאשר יריביו מבקשים ואף יכולים להפוך את המשאל למפלתו. אם הם יצליחו, ייתכן שנראה מדינה נוספת שמתנתקת מהאיחוד האירופי ומגבירה את חוסר היציבות ביבשת.

ראש ממשלת איטליה, מתאו רנצי. הפך משאל עם על רפורמה במשילות להצבעת אמון (צילום ארכיון: סוכנות AP).

ראש ממשלת איטליה, מתאו רנצי. הפך משאל עם על רפורמה במשילות להצבעת אמון (צילום ארכיון: סוכנות AP).

רוב הפרשנים בוחרים להתעלם מהשאלה הקונקרטית במשאל האיטלקי, ובעיקר מדגישים את ההקשר הרחב – עליית דונאלד טראמפ לנשיאות באמצעות קמפיין זועם כנגד הממסד הפוליטי הותיק, והצבעת הברקזיט בבריטניה כנגד השותפות באיחוד האירופי ולצד התחזקות גורמים לאומניים ביבשת. החשש הוא שהתפטרות עלולה להוביל לעלייתה לשלטון של מפלגת "חמשת הכוכבים" בהנהגת בפה גרילו, אשר תובע לקיים משאל עם על השימוש ביורו באיטליה. בעקבות האפשרות של יציאת איטליה ממוסדות האיחוד, קיבל משאל העם ברשתות החברתיות את התווית #ITALEAVE. אף כי רנצי בטוח בנצחונו לנהנה גם מיתרון בסקרים, ייתכן שסנטימנט המחאה יגבר והוא יאלץ להתמודד עם אבדן השלטון.

סוכנות AFP דיווחה בשישי האחרון כי מתאו סלביני, מנהיג מפלגת "הליגה הצפונית" שונאת הזרים, ביקש ממצביעים לזכור מי תומך ברפורמה – "הבנקאים, הממשל הגרמני וחבורה של בירוקרטים מהאיחוד האירופי", הוא אמר, בכוונה לעודד הצבעת מחאה שלא קשורה לעצם הרפורמה. גם בפה גרילו, מנהיג מפלגת "חמשת הכוכבים" המבוססת ברובה על מצביעי מחאה, קרא לציבור להצביע נגד הממשלה. גרילו אף הצדיע לתוצאות הבחירות בארה"ב, בהן עלה לשלטון דונלד טראמפ בעזרת קמפיין המגנה את הממסד הפוליטי הקיים באשר הוא, וכינה אותן "קריאת 'לכו לעזאזל' מאסיבית". אחת מהצעותיו של גרילו היא להעמיד למשאל עם את הפסקת השימוש במטבע היורו באיטליה – מהלך שבתנאים מסוימים יכול לסיים את פרויקט היורו ולהחזיר את אירופה למצב בו אין לה מטבע משותף, ולכאוס כלכלי משמעותי בתקופת המעבר.

מתאו סלביני, ראש מפלגת 'הליגה הצפונית' באיטליה. (צילום: Niccolò Caranti \ מתוך wikimedia)

מתאו סלביני, ראש מפלגת 'הליגה הצפונית' באיטליה. דרש מהציבור להתנגד לרפורמה מכיוון ש"הבנקאים, הממשל הגרמני וחבורה של בירוקרטים מהאיחוד האירופי" תומכים בה (צילום: Niccolò Caranti \ מתוך wikimedia)

רנצי עצמו הוא ראש הממשלה הצעיר ביותר (41) בהיסטוריה של איטליה וגם ראש העיר הראשון שמתמנה לראש ממשלה. מדיניותו עד כה התמקדה ברפורמות שכללו ביטול מספר מסים קטנים, הגמשת חוקי העבודה והתעסוקה, פישוט הליכי המשפט האזרחי. ממשלתו היא הראשונה באיטליה הם מספר השרות זהה למספר השרים, אם מתעלמים מרנצי עצמו. אבל הרפורמות הללו לא מסייעות לו כעת לזכות באהדת הציבור האיטלקי לרפורמת "הגברת המשילות" שלו. על פניו יש הגיון מסוים בבקשתו לשנות את החוקה כך שתאציל יותר סמכויות לממשלה, על חשבון השלטון המקומי ושני בתי הפרלמנט. מאז 1948 התחלפו באיטליה כ-60 ממשלות, ממוצע של שנה וחודש בשלטון לכל ממשלה, ויציבות פוליטית עשויה להועיל לה. אבל לצד ההתנגדות האנטי-ממסדית, יש גם מתנגדים למהלך של רנצי מנימוקים ענייניים: מאסימו דלמה, בן מפלגתו של רנצי וראש הממשלה לשעבר, הביע בפני AFP את התנגדותו בנימוקים ענייניים. לדבריו, השינויים בחוקה "יפחיתו את האוטונומיה של הרשויות המקומיות במידה שתרכז יותר מדי כח בידי הממשלה, ללא האיזונים והבלמים הנדרשים".

לפי AFP, הסקרים כעת מצביעים על פער של 5-8% לטובת מחנה ה"לא" לתיקוני רנצי. אם יעמוד במילתו ויתפטר, התרחיש בו תעלה לשלטון קואליציה של מפלגת "חמשת הכוכבים" עם מפלגת "הליגה הצפונית" מדאיג רבים ביבשת. מוטיב הצבעת המחאה במשאל העם על הברקזיט בבריטניה והבחירות לנשיאות בארה"ב עשוי אפילו להגדיל פער זה.

בפה גרילו, ראש מפלגת "חמשת הכוכבים". תומך במשאל עם ליציאת איטליה מגוש היורו (צילום: Niccolò Caranti \ מתוך wikimedia)

בפה גרילו, ראש מפלגת "חמשת הכוכבים". תומך במשאל עם ליציאת איטליה מגוש היורו (צילום: Niccolò Caranti \ מתוך wikimedia)

הכאוס שייגרם במידה ורנצי יפסיד ויתפטר יהיה מצויין עבור פוליטיקאים "פופוליסטים" דוגמת סלביני וגרילו. כפי שאי היציבות הכלכלית מאפשר לחלק מסויים במגזר הפיננסי – סוחרי מטבע וספקולנטים אחרים – להגדיל את רווחיהם הכספיים, אי ודאות כלכלית ופוליטית מגדילה את יכולתם של פופוליסטים דוגמת גרילו ולאומנים דוגמת הליגה הצפונית להגדיל את קהל מצביעיהם. ככל שהסדרים בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה והחברה המבוססים על שיתוף פעולה בתוך אירופה מתמוטטים, קהל המצביעים נוטה לתמוך בפתרונות שנתפסים כמוחשיים יותר – מטבע לאומי, הגבלת ההגירה, התנגדות להסכמי סחר. על זה, כנראה, בונים מתנגדיו של רנצי.