לשכת ממוני הבטיחות בישראל השיקה שלשום (שלישי) לראשונה קרן לסיוע הדדי, שמטרתה לספק תמיכה כספית לממוני בטיחות המוצאים עצמם מעורבים בהליכים פליליים במסגרת מקצועם. הקרן תסייע לחבריה בעת הצורך בעד 70 אלף שקלים.
באסיפה הכללית של הלשכה שנערכה אמש, אישרו חברי הלשכה את הקמת הקרן. חברי הקרן ישלמו דמי חבר על סך 100 שקלים בכל שנה קלנדרית, וידרשו לתקופת אכשרה של שישה חודשים לפחות טרם האירוע בגינו נתבקש הסיוע. כמו כן, יידרשו חברי הקרן כתנאי לקבלת הסיוע להשתתף ב-4 ימי עיון בשנה.
כל חבר משלם העומד בתנאים, שיקלע להליך פלילי על ידי המדינה יהיה זכאי להגיש בקשה לסיוע של הקרן בגין מקרה אחד בשנה קלנדרית, ולא יותר משתי בקשות למקרים שונים במהלך שלוש שנים. גובה הסיוע יינתן לפי מספר קריטריונים: בשלב הראשון עם זימון לחקירה במשטרת ישראל או במינהל הבטיחות תהא זכאות קבועה ומיידית עד 3,000 שקלים (ועד פעמיים למקרה ככל שתדרש השלמת חקירה). בשלב השני בעת הזימון לשימוע בטרם הגשת כתב אישום פלילי תהיה הזכאות לעד 15 אלף שקלים (בכפוף לאישור ועדה), ובשלב השלישי סיוע בעד 70 אלף שקלים, או עד 50% מהסכום הקיים בקרן בעת הבקשה במקרה בו הוחלט על הגשת כתב אישום.
בישראל כ-5,100 בעלי הסמכה כממוני בטיחות, מהם כ-4,000 עובדים באופן פעיל. הממונים פועלים מתוקף חוק ארגון הפיקוח על העבודה ותקנותיו, כשמקומות עבודה מסויימים, בהתאם לאופי העבודה ולגודלם, נדרשים במינוי של מנהל בטיחות על פי חוק. תפקיד ממוני הבטיחות הוא לייעץ למעסיק בנוגע לחוקים, תקנות ותקנים בבטיחות, לסייע לו ולצוות הניהול שלו בכל הקשור לבטיחות ובריאות תעסוקתית, ולקדם במקום העבודה תודעה בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
"לצערי העבודה הזו היא כפוית טובה כי תרבות הבטיחות בישראל היא קלוקלת" אמר לדבר עו"ד רוני שדה, יו"ר לשכת ממוני הבטיחות. "יש פה תרבות סמוך, 'אל תדאג', 'יהיה בסדר'. ממונה בטיחות שחי במקום עבודה שחי על תרבות הסמוך, לא סופרים אותו, ולצערי יש מקומות מעטים במדינה שבאמת חרטו על דגלם את השמירה על חיי העובד ואת הבטיחות כערך עליון".
לדבריו, בשנים האחרונות היו מספר מקרים בהם נפתחו הליכים פליליים כנגד ממוני בטיחות בעקבות תאונות בהם עובד נהרג או נפצע. "זו אמנם סיטואציה נדירה יחסית, אבל ממונה בטיחות שנקלע להליך פלילי חרב עליו עולמו" אמר. "הליכים פליליים הם הליכים יקרים מאוד ורוב האנשים לא משאירים לשם כך כסף בצד. לכן החלטנו בלשכה, שהיא עמותה צעירה יחסית שהוקמה לפני כשלוש שנים, להקים את קרן הערבות ההדדית". לדבריו, הקרן תסייע בראש בראשונה בשלבים הראשוניים והאקוטיים של ההליך הפלילי, שפעמים רבות יכולים לייתר את הימשכותו. "אם אתה לוקח עו"ד מתאים ומתייעץ איתו כבר בהתחלה, הוא הרבה פעמים יכול להסביר כבר בשלב ההתחלתי לפרקליטות למה לא להעמיד אותך לדין פלילי. כתבנו נוהל מסודר להפעלת הקרן, שתסייע כמובן בכפוף לסכומים שיצטברו בה וללא מטרת רווח, ותוכל לסייע עד לסכום של 70 אלף שקלים במידת הצורך. זו הפעם הראשונה שממוני הבטיחות פועלים ביחד לקידום הערבות ההדדית ביניהם".
לדבריו, סיכון מקצועי נוסף אליו חשופים ממוני בטיחות, בדגש על ממוני בטיחות עצמאים וכאלו המועסקים באמצעות חברות הנותנות שירותי בטיחות חיצוניים למקומות עבודה, הן תביעות ניזקין. "יש עובדים שלוקחים ביטוח אחריות מקצועית, אבל לצערי יש היום בפועל רק חברת ביטוח אחת, זרה, שמוכנה לבטח את הממונים, ולכן יש בעיה למצוא פוליסת ביטוח שפויה וממונה בטיחות משלם כ-32 אלף שקלים בשנה פרמיה על ביטוח שכזה" אומר עו"ד שדה. "זה נושא נוסף שאנחנו מעוניינים בלשכה למצוא לו פיתרון. פנינו כבר לכמה חברות ביטוח והצגנו תוכנית להקמת אופרציה שנהל את נושא התביעות ואפילו תשא בחבות של עד חצי מיליון שקלים, שזה מרבית התביעות, אבל בינתיים חברות הביטוח מסרבות – לדעתי משיקולים זרים ולא ממניעים אקטואריים – כדי לא לפגוע בסוכני ובסוכנויות הביטוח, כיוון שאני רוצה לעבוד ישירות מול חברות הביטוח וכך לחסוך את העלויות. אנחנו בינתיים פועלים ופונים לחברות הביטוח ובמידת הצורך נגיע גם לבג"צ כי לא ייתכן שממונה בטיחות עצמאי יידרש לשלם 32 אלף שקל פרמיה שנתית על הביטוח המקצועי שלו כשאני כעו"ד משלם 1,350-2800 שקלים. פניתי בנידון גם למפקח על הביטוח".
