דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"א בניסן תשפ"ד 29.04.24
20.8°תל אביב
  • 19.1°ירושלים
  • 20.8°תל אביב
  • 19.7°חיפה
  • 20.6°אשדוד
  • 18.0°באר שבע
  • 28.3°אילת
  • 22.6°טבריה
  • 19.6°צפת
  • 20.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

ביקורת על התקנות שנועדו להגן על עובדי הקבלן: "על זכויות יסוד אי אפשר להתפשר"

התקנות שיובאו לאישור הכנסת קובעות אופן לחישוב שכר העובדים בעבור מזמיני שירותים, וכך לעגן את זכויותיהם | אבל לפי ההסתדרות וארגוני המעסיקים החישוב חסר, ועלול להתגלגל לפגיעה בעובדים | סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות: "ההחלטה חשובה, אבל היא צריכה לשקף את מלוא הזכויות"

מאבטח בכניסה לחניון בקניון, אילוסטרציה (צילום: משה שי \ פלאש 90)
מאבטח בכניסה לחניון בקניון, אילוסטרציה (צילום: משה שי \ פלאש 90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

תקנות חדשות שמטרתן לעגן את אופן חישוב של שכרם של עובדי הקבלן יובאו השבוע לאישור ועדת העבודה הרווחה של הכנסת, אבל בהסתדרות וארגוני המעסיקים מתריעים שהן עלולות דווקא לפגוע בעובדים, בגלל חישוב חסר.

בחוזה עם חברת עובדי קבלן, ערך שעת העבודה בחוזה קובעת כמה ישלם מזמין השירות. התקנות החדשות מבקשות לקבוע תחשיב ל'ערך שעה מינימלי', במסגרת חוזי ההתקשרות מול קבלני השירות בתחומי השמירה, הניקיון וההסעדה. זאת על מנת למנוע מצב בו תחשיב נמוך מדי בחוזה, מתגלגל בסופו של דבר לשכר נמוך לעובד.

בהסתדרות ובארגוני המעסיקים בתחומי הניקיון והשמירה מזהירים כי התקנות המוצעות אינן לוקחות בחשבון את מלוא הזכויות של העובדים, ועשויים להביא לתשלום בחסר לקבלנים. החשש הוא שתשלום שכזה בחסר יגולגל בניגוד לחוק לעובדים ויפגע בזכויותיהם.

יישום החלטה אחרי יותר מעשור

עוד ביוני 2012 נכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה המטיל על מזמיני השירות של עובדי קבלן בתחומי השמירה, הניקיון וההסעדה אחריות אזרחית, מינהלית ופלילית בשורה של היבטים לשמירה על זכויות עובדי הקבלן המועסקים אצלו. בין היתר נקבעה אחריותו של מזמין השירות לגלם בחוזה הנחתם בינו לבין החברה הקבלנית את מלוא ערך השעה שיש לשלם לעובדים על פי החוק וצווי ההרחבה, וזאת על מנת למנוע מצב של היווצרות 'מכרזי הפסד' המעודדים קבלני שירות לעבור על החוק ולנצל את עובדיהם על מנת לזכות במכרזים.

במסגרת החוק, נקבע כי שר העבודה יקבע את רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת העבודה ואת ערך שעת העבודה המינימלית אליה יש להתאים את המכרזים, בהתאם לענפים השונים. בפועל, 11 שנים לאחר חקיקת החוק, תקנות אלו טרם הוסדרו, ומוגשות רק כעת לוועדת העבודה והרווחה.

אולם, בנייר עמדה משותף שהגישה ההסתדרות יחד עם ארגון חברות הניקיון ואיגוד חברות האבטחה בישראל כבר בחודש יוני, מציינים הארגונים שורה של הסתייגויות מנוסח התקנות המוצע כעת.

בין היתר, טוענים הארגונים כי התקנות המוצעות אינן מדגישות די הצורך כי הוותק של העובד צריך להשפיע על אופן חישוב כלל רכיבי שכר העובד – לרבות ימי חופשה, דמי מחלה, תוספות ותק וכו'. "בנוסח הקיים נקודת המוצא בתוספת לתקנות היא ותק אפס. המשמעות של כך היא יצירת תחשיב הפסדי בהגדרה", כתבו והוסיפו כי יש לחדד שבעריכת התחשיב יש לקחת בחשבון את התפלגות הוותק אצל העובדים המועסקים במקום העבודה, ולשקלל את הזכויות הנגזרות מכך בתעריף.

עוד נטען כי התקנות אינן מסדירות די הצורך את אופן ההתחשבנות בין הקבלן ומזמין השירות בגין עבודה של עובדי קבלן בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית. התקנות המוצעות קובעות כי הצדדים יהיו רשאים להגדיר מראש במסגרת החוזה את היקף השעות הנוספות וההעסקה ביום המנוחה השבועית – אולם הארגונים דורשים להסדיר את חובת התשלום גם במקרים בהם לא התקיימה הסכמה מראש על עבודה בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי, אך זו סופקה בפועל על פי דרישת מזמין השירות.

הסתייגות משמעותית נוספת מביעים הארגונים מהדרישה שמעלות התקנות לבצע התחשבנות חודשית בין מזמיני השירות והקבלנים על שורה של רכיבי שכר המוגדרים 'תלויי אירוע מזכה או חד פעמי', שי לחג, מענקי הצטיינות ועוד. "כל רכיב שכר שהשיפוי בגינו מתקבל על בסיס ביצוע בפועל משית עלויות תפעול נוספות גם על מזמין השירות, וגם על הקבלן", נכתב בחוות הדעת המשותפת של הארגונים. לפיכך, קראו לאפשר הכנסת מרבית רכיבים אלו לתוך תעריף השעה עצמו, ובלבד שהתעריף יגלם את העלות המלאה של אותו רכיב, זאת למעט רכיבים שאינם ברי תמחור מראש כגון קצובת נסיעה, וכן כאמור עבודה בשעות נוספות.

בארגונים אף הדגישו כי בימי היעדרות מלאים כגון ימי מחלה, חג, בחירות ואבל, יש לדרוש כי מזמיני השירות ישפו את הקבלן בסך כל עלות ערך שעת העבודה לרבות ההפרשות הסוציאליות והחלק היחסי של ימי החופשה ודמי ההבראה שהם מזכים בהם. "ככל ששינויים אלו לא יתקבלו אזי הדבר יביא בהכרח לתשלום בחסר בגין חלק מרכיבים אלו ועלול אף להביא למכרז הפסד".

"קביעת התקנות לחישוב ערך שעה בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה היא דבר חשוב שהגיע הזמן לעשותו", אומר לדבר סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אדם בלומנברג. "אבל יש לעשותו באופן שיבטא את מלוא עלויות השכר של העובדים ויימנע בפועל חתימת 'חוזי הפסד' ופגיעה בעובדים".

"הצורך בתיקון התקנות הוא מהותי ויכול לסייע רבות להגנה על זכויות עובדים מוחלשים, עם זאת צריך לתקנם במשנה זהירות. ההסתדרות והארגונים לא יכולים להתפשר בנושא זה על פחות מ-100% מדרישות החוק ומדיני העבודה שחייבים לבוא לידי ביטוי בקביעת שווי שעת העבודה בתקנות – אחרת קבלנים בסופו של דבר לא יקבלו את הכסף ועשויים לגלגל זאת לעובדים. על אף שחלק ממזמיני השירות עושים ככל יכולתם על מנת שלא להכיר במלוא עלות הרכיבים בתקנות, על זכויות היסוד של עובדים לא ניתן להגיע לפשרה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!