חברי הכנסת הערביים צפויים להיפגש הערב (שני) עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשוחח עמו על האלימות הגוברת בחברה הערבית. נתניהו זימן את המפגש בעקבות דיון בכנסת שזימנו חברי כנסת מהאופוזיציה בנושא, ובו הודיע שייפגש עם חברי הכנסת הערבים.

לפי נתוני עמותת יוזמות אברהם, מתחילת שנת 2023 נרצחו 90 אזרחים ערביים, בעוד בתקופה המקבילה אשתקד נרצחו 34 אזרחים ערביים. זאת לצד מאות אירועי ירי ופצועים רבים.

יוני אריה, רכז ניטור תכניות ממשלתיות למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית ביוזמות אברהם, אומר ל'דבר' שהממשלה פועלת בהתאם לתכנית חומש מקיפה למאבק באלימות בחברה הערבית. עם זאת, הוא מציין שהממשלה בחרה שלא להאריך את תכנית החירום 'מסלול בטוח', שהוביל סגן השר לביטחון פנים דאז יואב סגלוביץ'.  תכנית זו הוגדרה כתכנית חירום כחלק מתכנית החומש, למרות הישגיה.

תכנית החומש למאבק בפשיעה: "המבחן האמיתי הוא השנה"

ממשלת בנט-לפיד אימצה באוקטובר 2021 את החלטת הממשלה 549, שכללה שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים למאבק באלימות, בהתאם לתכנית כוללת שגובשה על ידי ועדת מנכ"לים ממשרדי הממשלה. ההחלטה כללה חיזוק המשטרה בחברה הערבית והקמת תחנות משטרה חדשות, לצד חקיקה כלכלית למאבק בהלבנת ההון וגביית דמי חסות, וכן פעולות בבתי-הספר ועבודה עם נוער בסיכון. העלות הכוללת של התכנית עמדה על 2.4 מיליארד שקלים בחמש שנים. על ביצוע ההחלטה הופקד צוות בהובלת מנכ"ל משרד ראש ראש הממשלה המתאמת בין המשרדים השונים.

לדברי אריה, החלטה 549 עדיין בתוקף והתקציבים הראשוניים הוקצו, אך השנה הנוכחית תהיה שנת מבחן ביחס לרצינות הממשלה לקיים אותה. "צריך לזכור ש-2022 היתה שנתה הראשונה של התכנית, ולא שנה שאמורים לתת בה הרבה תקציבים. המבחן האמיתי הוא השנה. הדברים מתוקצבים, השאלה האם הכסף יעבור. בהחלטה 922 (תכנית החומש לחברה הערבית – י"ש) היו הרבה בעיות".

עם זאת, מחמוד נצאר, רכז הפרויקט למיגור אלימות מטעם הועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, אומר ל'דבר' ש חלק מתקציבי החלטה 549 מעוכבים, ורק כמחצית מתכניות ההחלטה מיושמות.

על הפער בין תקצוב תכנית החומש למאבק בפשיעה לבין התגברות האלימות אומר אריה ש"יש דיסוננס בין זה שהדברים עובדים ובמקביל יש עליה מטורפת בפשיעה ובאלימות". הוא מוסיף שחלק מבעיית האמון בין החברה הערבית לממשלה בנושא המאבק בפשיעה קשורה לדמותו של השר לבטחון לאומי, איתמר בן-גביר. לדבריו, "השר הוכיח שאין לו את היכולות להתמודד עם הסיפור הזה".

תכנית החירום שמחכה להארכה

מרכיב נוסף שאריה ונצאר מציינים שחסר הוא תכנית החירום 'מסלול בטוח', שרשמה הצלחה מסוימת במאבק באלימות ובפשיעה, לא הוארכה על ידי הממשלה הנוכחית. התכנית החלה כתכנית חירום, כחלק מהחלטה 549 למשך חצי שנה, וכללה מאמץ מרוכז מצד כל גורמי האכיפה למאבק בפשיעה ובארגוני הפשיעה בחברה הערבית, כולל מערכים נלווים כמו מאבק בהון השחור וחקיקה ייעודית למאבק בארגוני הפשע.

לפי אתר המשרד לביטחון לאומי, בתום חצי שנה להפעלת התכנית (מאי 2022), היא רשמה הישגים משמעותיים כמו עלייה בטיפול תיקי סחיטת דמי חסות – הוגשו 188 כתבי אישום בעבירת סחיטת באיומים, עלייה של כ-90 אחוזים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד; נרשמה עלייה של 40 אחוזים בתפיסת כלי יריה; בוצעה פעילות משטרתית כנגד 585  מחוללי פשיעה מרכזיים בחברה הערבית (המהווים כ-80% מהיעדים שהוגדרו); 170 מתוך מחוללי הפשיעה המרכזיים ו-26 מאנשי ארגוני הפשע נעצרו עד תום ההליכים נגדם; הוגשו 228 כתבי אישום כנגד מחוללי פשיעה מרכזיים ופעילי ארגוני פשיעה; נערכו 430 חיפושים, בין היתר אחר אמצעי לחימה וחומרים החשודים כסמים מסוכנים; וחולטו 210 מיליון שקלים מעבריינים בחברה הערבית, כולל רכבי יוקרה, חשבונות בנק, רכוש וכסף מזומן.

התכנית הוארכה בחצי שנה נוספת, אך עם השבעת הממשלה החדשה, היא לא הוארכה. אף אחד לא תפס את מקומו של סגלוביץ' כפרויקטור שהוביל את המהלך.

לדברי אריה, "תכנית מסלול בטוח היתה מוצלחת, היא רתמה את השטח. עם הממשלה החדשה זה התמסמס. ניתן לראות שזה אל בראש סדר העדיפויות של הממשלה כמו שהיה בממשלה הקודמת".

"הח"כים צריכים לדרוש מנתניהו להחיות את תכנית מסלול בטוח"

לדברי נצאר, חברי הכנסת הערביים לדרוש מנתניהו להחיות את תכנית "מסלול בטוח", הקמת ועדת שרים למיגור הפשיעה ומינוי פרויקטור לנושא. "בימי סגלוביץ' הרגשנו באופן יומיומי בשטח, שיש עשיה סדורה על פי הגיון מסוים ויעדים. אנו דורשים שנציגי החברה הערבית יהיו בצוותים הללו. אם לא נעבוד בשיטה מסודרת, מתואמת משותפת עם יעדים, נישאר ברמת ההצהרות. אנו שבעים מהצהרות".

לשאלה מהם הצעדים שנדרשים מהממשלה אומר אריה: "יש לדרוש מענים לצעירים חסרי מעש, ולהחזיר את המאבק באלימות ובפשיעה לראש סדר העדיפויות של הממשלה. יש צורך בהגברת פעילות האכיפה, והחקיקה, אבל בלי רוח מפקד, שאומרת שזה הדבר הכי חשוב, הפעילות המשטרתית והאכיפתית לא תעמוד בזה".

ראשי הרשויות ייפגשו עם המנכ"לים: "דורשים מהמשטרה למנוע מעורבות ארגוני פשע בבחירות המקומיות"

הבוקר (שני) ייפגשו ועד ראשי הרשויות הערביות עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל המשרד לבטחון לאומי ומנכ"ל משרד הפנים. "נדון על תפקיד הרשויות המקומיות ועל התקציבים המעוכבים", אומר נצאר, "בפעם הראשונה נפגוש את המנכ"ל החדש במשרד לבטחון לאומי, אנחנו רוצים לדעת מה נעשה עם התקציב, מה עושה המשטרה ומה התכניות העתידיות. המטרה שלנו היא לפגוש את הדרג המקצועי, לוודא שמהמשרדים מיישמים את התכניות ומה מצפים מאיתנו".

נושא נוסף שנצאר מבקש להעלות בפגישה הוא הוצאת המכרזים הגדולים, מכרזי הפיתוח, מסמכות הרשויות המקומיות. "אסור לפגוע בכלכלת הרשויות על-ידי הוצאת המכרזים הממשלתיים הגדולים בטענה שארגוני הפשיעה ישתלטו עליהם. צריך לחזק את הרשויות, למצות את ההליכים ולהביא את כל התקציבים". נצאר מודה כי לרשויות המקומיות אין את הכלים להתמודד עם ארגוני הפשיעה. "הוצאת התקציבים תעודד את ארגוני הפשיעה, זה מראה שהרשויות חלשות. מה שיפתור את הבעיה שהמשטרה תתערב כשהיא מזהה התערבות לא חוקית במכרז".

גם הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות בנובמבר 2023 והאיומים על ראשי הרשויות מדאיגים את וועד ראשי הרשויות. "אנו סבורים שחלק מהמועמדים נתונים ללחץ ודרישות של ארגוני הפשע, אנו לא יודעים בוודאות", אומר נצאר, "הבחירות יעצימו את התופעה. אנו דורשים מהמשטרה שיתחילו לפעול לפני הבחירות נגד התופעה הזו. ארגוני הפשיעה ידועים ומוכרים. אין לנו אפשרות להתמודד עם זה אם המשטרה לא תבצע את תפקידה".

בפגישה צפויים לצד מודר יונס ראש וועד ראשי הרשויות וראש עיריית ערערה גם סמיר מחאמיד ראש עיריית אום אל פחם, פיראס בדחי כראש מועצת פר קרע, ראש עיריית רהט עטא אבו מדיגם, ראש מועצת ג'לג'וליה דרוויש ראבי, ראש מועצת עילבון סמיר אבו זיד, ראש מועצת מג'ד אל כרום סלים סליבי, ראש מועצת ביר אל מכסור חאלד ח'וגיראת, ראש מועצת נווה מדבר אברהים אל הוואשלה.

חברי הכנסת לא השיבו לשאלה מה ידרשו מנתניהו

'דבר' פנה לראשי המפלגות הערביות ולמספר חברי כנסת בשאלה מהן הדרישות שיציגו לראש הממשלה. אף אחד מהם לא ענה. בדיון במליאת בשני שעבר פנתה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)  לראש הממשלה נתניהו ואמרה: "היום אנחנו מגישים כתב אישום. אנחנו מאבדים את הצעירים שלנו, אחד אחרי השני, אבל אנחנו מאבדים גם את הרוגע שלנו, את האפשרות לחיות בשקט. אנחנו עדיין נלחמים על הזכות לחיות."

לדברי תומא סלימאן, "מאבק בפשיעה חייב להיות בהידברות עם האוכלוסיה ולא עליה, אנחנו דורשים תוכנית סדורה ומנגנון פיקוח אמיתי. זאת האחריות שלך, זה במשמרת שלך. תצא לאוהל המחאה ולמנהיגי האוכלוסיה מול משרדך ותגלה מה התוכניות שלך".