התקנות שמסדירות את האחריות והרישוי לבניית עגורנים, פירוקם ותחזוקתם עדיין לא תוקנו, ארבע שנים אחרי האסון ביבנה שהביא למותם של ארבעה עובדים במהלך עבודות לפירוק מנוף. בדיון בנושא בטיחות מפעלי העגורנים בוועדת העבודה והרווחה היום (שני), טענו נציגי משרד העבודה שחלק מהתקנות בנושא תקועות במשרד התחבורה.
"תקנות עגורני צריח הן בנות למעלה מ-50, ומאז נעשו תיקונים טלאי על טלאי", אמר רן כהן, מנהל תחום בכיר במנהל הבטיחות במשרד העבודה. לדבריו, לפני כשנה וחצי החליטו במשרד לפתוח את התקנות מתוך רצון להסדיר את נושא האחזקה, החלפים והסדרת האחריות של היבואן והמשווק לעגורנים.
"למשרד התחבורה יש כבר חקיקה קיימת בנושא ציוד מכני הנדסי, ובה נכנס גם עגורן צריח לבינוי. היא קובעת את חובות היצרן, היבואן והמשווק. זו חקיקה שקיימת כבר מ-2016. אם היא תחול גם על העגורנים, המצב יהיה הרבה יותר טוב, והכנסנו את זה לטיוטת התקנות. אבל משרד התחבורה כרגע לא כל כך רוצה להרחיב את מה שהוא אמור לעשות. פנינו למנכ"לים במשרד התחבורה, ללשכה המשפטית ולמשרד המשפטים שינסו לקדם את זה. בלי הנושא הזה של התחזוקה, יש חור גדול בתקנות. אנחנו לא ניכנס בנעליו של משרד אחר".
ראש מנהל הבטיחות חזי שוורצמן הוסיף שבנושא ההגדרה למי רשאי לפרק, להרכיב ולתחזק עגורנים, בכוונת משרד העבודה להתקדם מול משרד המשפטים, גם אם לא יזכה לשיתוף הפעולה של משרד התחבורה. "כיום אני ואתה, יו"ר הוועדה, יכולים לצאת עכשיו החוצה ולהתחיל לפרק את המנוף במגרש הסמוך", אמר שוורצמן. "אין שום דבר שמונע את זה".
יו"ר ארגון מפעילי עגורן צריח בהסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, רועי ויינשטיין, טען שהכנסת והממשלה לא עושות די כדי לשמור על חייהם של המנופאים. "זה קורה כל יום שמנופאים צריכים לבחור בין בטיחות לפרנסה. זה לא בסדר. ביום חמישי בעיתונות דיברו על שני מנופים שנפלו. אחר כך גילו שהיו בהם גם שני מנופאים.
"אבל אף אחד לא דיבר על כך שבאותו יום היו 1,200 מנופאים ברחבי הארץ שהרגישו את מכת הרוח הזו – עלייה מ-17 קמ"ש ל-109 בתוך פחות מ-4 דקות. אף אחד לא דיבר על מנהלי העבודה ברחבי הארץ שלחצו על מנופאים להמשיך ולעבוד". לדבריו, תופעות של תשלום שכר בשחור נפוצות בענף, ומחלישות אף הן את כוחם של המנופאים להתעקש לשמור על בטיחותם. "אנחנו לא מחכים יותר לחברי הוועדה. אנחנו נשקף את הדברים בשטח. אם לא תטפלו, גם העיתונות תראה שלא טיפלתם".
אדי בן ליש, מנכ"ל התאחדות המעסיקים של מפעילי עגורן צריח, הצטרף לדבריו: "כל נושא הבטיחות בתחום המנופאים פרוץ – יש הסכם שבשתיקה בין היזמים, הקבלנים, מנהלי העבודה וחברות כוח האדם. סוגרים עיניים באופן מוצהר – ואין יכולת אכיפה.
"בשטח השכר הוא 50% בתלוש ו-50% במזומן. אין אכיפה של שעות עבודה, של רישיונות, של מה מותר להעמיס ומה לא – ומנופאים חוששים לאבד את העבודה. מה שאנחנו ביקשנו זו הגדלת דמי הערבות הנדרשים לצורך הקמת חברות להעסקת מנופאים, תוך התניה של שמירה על כללי הבטיחות".
עו"ד יובל גל אביעד, ראש תחום בטיחות בלשכה המשפטית של משרד העבודה השיב, שהנושא הונח על שולחן המשרד, אולם דורש ביצוע הליך של הערכת השלכות רגולציה (RIA) ובחינה.
