נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה הגישה תביעה על סך 177 אלף שקלים נגד סופר-פארם ושלושה קבלני משנה שלה, בעקבות פנייתו של צעיר טרנסג'נדר שהופלה כשניסה להתקבל לעבודה כמודד חום בתקופת הקורונה.

על פי כתב התביעה, ביוני 2020 פנה צעיר טרנסג'נדר בתחילת שנות ה-20 לחייו בעקבות מודעת דרושים שראה בפייסבוק לחברת גיוס עובדים שהציעה עבודה כמודד חום בכניסה לסופר-פארם בקניון G בכפר סבא. בעקבות פנייתו, הגיע לנציג חברת האבטחה שנתנה שירות לזכיין סופר-פארם המדובר. כשנשאל לגבי שירותו הצבאי, הסביר הצעיר שלא התגייס לצבא מכיוון שעבר התאמה מגדרית, אך סיים לאחרונה שירות לאומי.

נציג חברת האבטחה השיב: "אני לא עובד עם אנשים כאלה", וניתק את השיחה. הצעיר ההמום התקשר שוב לאותו המספר, וטען שזהותו המגדרית או ההליך שעבר לא רלוונטיים לביצוע העבודה. האדם בעברו השני של הטלפון, לטענת התובע, השיב ש"אדם כמוהו" לא יכול לעבוד בתפקיד זה, וציין שהלקוח שעבורו הוא מגייס "לא מוכן לקבל את הדברים האלה". נוסף על כך, טען שהעבודה מצריכה "יכולות מולדות", ואמר לצעיר שאף חברת אבטחה לא תקבל אותו.

הצעיר פנה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, שהחליטה להגיש בשמו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה תל אביב נגד סופר-פארם, זכיינית סופר-פארם בקניון G בכפר סבא, חברת האבטחה וחברת הגיוס שהתקשרו עמן על סך 177 אלף שקלים לפיצוי בגין נזק לא ממוני ובגין הפסד ההשתכרות.

עו"ד סיון אזולאי. "גם כשיש קבלן משנה, אי אפשר לעצום עיניים ולהגיד 'אנחנו לא אחראים'" (צילום: שלומי אמסלם)

"הייתה פה אפליה ברורה של בחור שעמד בכל דרישות התפקיד ונפסל באופן ברור בגלל זהותו המגדרית", אומרת עו"ד סיון אזולאי, נציבה אזורית של מחוז ירושלים והדרום, שמייצגת את הצעיר מטעם הנציבות. "מבחינתנו, כל החברות המעורבות אחראיות למקרה הזה יחד ולחוד, לכן הוגשה תביעה נגד כל החברות המעורבות. גם כשיש קבלן משנה, אי אפשר לעצום עיניים ולהגיד 'אנחנו לא אחראים'. גם החוק וגם הפסיקה מאוד ברורים בנושא האחריות של מעסיק לא ישיר על עובדים שהוא מעסיק באמצעות חברות קבלן".

הסיכוי של טרנס להיות מובטל גדול פי 6

לטענת אזולאי, הצעיר נפגע עמוקות מאותו מקרה. "מדובר בניסיון הקבלה לעבודה הראשון בחייו של אותו צעיר. לקח לו קצת זמן, כי הוא חשש, ועד שסוף-סוף אזר אומץ לצאת לשוק העבודה, הוא נתקל באפליה. עד היום הוא מאוד קטן אמונה לגבי היכולת שלו להשתלב בשוק העבודה כגבר טרנסג'נדר".

טרנסים הם הקבוצה בקהילת הלהט"ב שחווה את האפליה הקשה ביותר בעבודה, וחבריה חוששים יותר לעמוד על זכויותיהם. במחקר שפרסם המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב ב-2019, נמצא שסיכוייו של טרנס להיות מובטל גבוה פי 6 מאלה של סיסג'נדר (לא טרנס). גם מי שכבר מצאו משרה מתאימה או מקום עבודה שקיבל אותם, מדווחים על הכנסה נמוכה יותר משכר המינימום.46%  מהטרנסיות ו-57% מהטרנסים בישראל משתכרים פחות משכר מינימום, ורק 25% מהטרנסים עובדים במשרה מלאה. 80% מהטרנסים ממוקמים בשלושת העשירונים התחתונים של התפלגות ההכנסה בישראל.

מחקר שפורסם בארצות הברית מצביע על כך שמחצית מהטרנסים המועסקים חוששים ללכת לעבודה, ו-66% דיווחו שהם "נשארים בארון" באינטראקציות מקצועיות. בסקר "להט"ב בתעסוקה" של LGBTECH נמצא שטרנס הם האוכלוסייה שדיווחה על אפליה, הטרדה או התנכלות על רקע הזהות המגדרית או נטייה מינית במקום העבודה ברמה הגבוהה ביותר (39%), ו-20% מאלה שדיווחו על אפליה, הטרדה או התנכלות במקום העבודה בחרו לא להתלונן על כך.

אזולאי מסבירה שסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה בקבלה למקום העבודה, וכולל 16 עילות אסורות לאפליה, שכוללות גם מין ונטייה מינית. בעקבות פסיקות, זהות מגדרית הוכרה גם היא כאפליה אסורה על בסיס מין. "לצערי, אין הרבה פסיקות בנושא. אני מאוד מקווה שהמקרה הזה ייצר עוד פסיקה משמעותית וימנע אפליה בעתיד.

"אפליה בקבלה לעבודה מונעת מאותם צעירים לתפוס את המקום שמגיע להם בשוק העבודה ופוגעת עמוקות בכבודם ובמצבם הכלכלי, הנפשי והבריאותי. זה חושף אותם לסיכון גבוה לאובדנות, לזנות ולהתנהגויות סיכוניות. לכן, אנחנו חייבים להילחם באפליה הזו, לצמצם ולמגר את התופעה המכוערת הזו".

"קיבלנו מלהט"ב פניות בודדות בלבד"

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא יחידה עצמאית משרד הכלכלה, שקמה בתחילת שנות ה-2000 בעקבות תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, והיא האמונה על אכיפתו ועל קבלת תלונות בנושא. היחידה מטפלת בפניות של מעסיקים ועובדים, מעניקה ייעוץ וסיוע משפטי, מגישה תביעות ועמדות לבית הדין לעבודה, מפעילה תוכניות גיוון במגזר הציבורי והפרטי ועוסקת בהסברה בנושא.

אזולאי טוענת שלאורך השנים התקבלו מעט מאוד פניות מקהילת הלהט"ב. "בחרנו במקרה הזה גם כדי לייצר הרתעה, וגם כדי להעלות מודעות. עד היום, קיבלנו מלהט"ב פניות בודדות בלבד, וזה מאוד חבל. אנחנו מאוד רוצים לפעול בנושא הזה ולמגר את האפליה הזו. יש בושה, ואנשים מהקהילה נוטים פחות להתלונן ולדבר.

"אני קוראת לאנשים מקהילת הלהט"ב בכלל ולאנשים על הקשת הטרנסית בפרט, שחוו אפליה בקבלה לעבודה או אפליה אחרת במקום העבודה, וכך גם לכל אחד ואחת שחוו אפליה בעבודה על כל רקע אחר, לעמוד על הזכויות שלהם ושלהן, לא לוותר, ולפנות אלינו. אנחנו פה בשבילכם, אנחנו רוצים לעזור לכם, ואת השירות תקבלו בחינם".

סופר-פארם: "המקרה אינו מוכר לחברה, והוא מנוגד לערכים, לנורמות ולתפיסת עולמה של סופר-פארם. מהתביעה עולה שמדובר בספק חיצוני של קבלן משנה ששירותיו נשכרו לטובת גיוס לתפקיד שאינו קיים כיום או בדרך קבע בסניפים – מודד חום כמענה להתפרצות הקורונה בישראל. הזכיינים שמנהלים את סניפי סופר-פארם מעסיקים עובדים מכל האוכלוסייה החיה בישראל, ובכלל זה עובדים מקהילת הלהט"ב בכלל וטרנסג'נדרים בפרט. המועמד מוזמן לפנות לזכייני סניפי הרשת ולהציע את מועמדותו".

עו"ד מרים כבהא, הנציבה הארצית לשוויון הזדמנויות בעבודה: "מדובר בתביעה חשובה מאוד שנסיבותיה קשות והאפליה שבבסיסה, אפליית טרנסג'נדרים בקבלה לעבודה, היא חמורה ופוגעת בקבוצה שלמה שלא מצליחה להשתלב כראוי בשוק העבודה. הנציבות רואה חשיבות רבה בהגשת תביעה זו ובהעברת מסר חד וברור לציבור המעסיקים שלפיו אסור שהזהות המינית והנטייה המינית של המועמד לעבודה יהוו שיקול בקבלתו או אי-קבלתו".

אם חווית אפליה בקבלה לעבודה או אפליה במקום העבודה, על רקע כזה או אחר, ניתן לפנות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה דרך המייל shivion@economy.gov.il או בטלפון 0747696562.