לוקסמבורג ציינה לאחרונה שלוש שנים של תחבורה ציבורית בחינם. מרבית אמצעי התחבורה הציבורית במדינה העשירה באירופה הם חשמליים, וכל אמצעי התחבורה הציבורית היא בחינם עבור כל משתמשיה. קרוב למיליון תושבי המדינה, ועובדים שנכנסים אליה מדי יום מהמדינות השכנות, מתארים את המעבר לתחבורה ציבורית חופשית ונקייה כהצלחה מסחררת.

"אין פתרון קסם להפחתת פליטות הפחמן" אומר פרנסואה בוש, סגן ראש הממשלה, שר ההגנה ושר התחבורה של לוקסמבורג לרשת יורוניוז. "איכות התחבורה הציבורית צריכה להשתנות לחלוטין. אין אמצעי תחבורה אחד שיפתור את כל הבעיות. אנחנו חייבים לפתח מודל משולב של אמצעי תחבורה שונים שיוכלו להביא את הנוסעים במהירות מכל מקום לכל מקום – רק כך נפחית את השימוש ברכבים פרטיים".

בוש מסביר כי המדינה החליטה לסבסד את התחבורה הציבורית משתי סיבות: הראשונה מבקשת להעניק לכל תושבי המדינה את האפשרות לנסוע לאן שרוצים מתי שרוצים, ובכך להגביר את השוויון ביניהם; השנייה מנסה להגביר את המאמץ של המדינה להגיע ליעד של  אפס פליטות פחמן.

הכי הרבה מכוניות לנפש באירופה, אך כמעט ללא פקקים בערים

עוד ב-2013, כשבוש נכנס לתפקידו כשר התחבורה, פקקי תנועה בשעות העומס היו אירוע יומיומי במרכז העיר לוקסמבורג. כעת בזכות השימוש המוגבר במערכת הרכבות החשמליות וארגון מחדש של התנועה ברחובות העיר, כמעט ואין זכר לפקקים הללו.

לחשמלית יש זכות קדימה ויש לה עדיפות במעברי חצייה ולכן לעולם היא לא עומדת בפקקים. העובדה שהיא בחינם מגביהר את השימוש בה וכך המונים עוברים ממקום למקום בכלי שעוצר רק בתחנות. בוש רואה בזה מדד להצלחת השינוי התחבורתי של לוקסמבורג.

המכוניות לא נעלמו מהמדינה שעדיין מחזיקה במספר הגבוהה ביותר של מכוניות פרטיות באירופה, ביחס לגודל האוכלוסייה. אוכלוסייתה של לוקסמבורג מונה כ-655,000 תושבים, אליהם מצטרפים מדי יום כ-230,000 עובדים שחוצים את הגבול מבלגיה, גרמניה, הולנד וצרפת ללוקסמבורג בבוקר וחוזרים לביתם במדינות השכנות בערב. כ-75 אחוז מהנסיעות הללו לתוך המדינה הקטנה והחוצה מתבצעים במכוניות פרטיות – דבר שממשלת לוקסמבורג הייתה שמחה לשנות. "אני לא מתנגד למכוניות פרטיות", אומר בוש, "אלא פועל לקידום מערכת ניידות ציבורית שבה גם למכונית יש את מקומה".

דו"ח חדש של גרינפיס על תחבורה ציבורית באירופה מצביע על הפחתת המחירים כ"אחת הדרכים הקלות והמהירות" לעודד אנשים להשתמש בה. העלות צריכה להיות נמוכה מזו של הפעלת מכונית כדי שזה יעבוד.

הפיכת התחבורה הציבורית לחינמית היא לא בהכרח התשובה. זה עובד במדינה קטנה ועשירה כמו לוקסמבורג אבל עבור מדינות אחרות, אפשרות נוספת היא הפיכת התחבורה הציבורית לזולה, נגישה ויעילה.

בכל הנוגע להפחתת מחירים, דו"ח גרינפיס מציע מקורות מימון להוזלת התחבורה הציבורית כמו העברת כסף מסבסוד דלקי מאובנים, הגדלת המסים על כרטיסי טיסה או הסרת מע"מ מכרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית.

לא רק סבסוד: על חשיבות השילוב בין אמצעי התחבורה

גורם מרכזי להפחתת השימוש ברכבים פרטיים הוא הקלות והמהירות בה ניתן להגיע מדלת הבית לדלת הכניסה למקום העבודה בתחבורה ציבורית. היעילות של התחבורה הציבורית נמדדת "מדלת לדלת" ולא רק במהירות שבה ניתן להגיע מתחנה לתחנה.

"אתה יכול לסבסד לגמרי קו ציבורי כזה או אחר וזה עלול שלא להשפיע כלל אם אין תשתית טובה שמקשרת לקו הזה", אומר הראלד רויטרס, מנהל DG Move, גוף הנציבות האירופית האחראי על התחבורה באיחוד האירופי.

"אם אין דרך מהירה להגיע מהבית לתחנה, או מהתחנה למקום העבודה, הבילוי, או לכל מקום אחר אליו הציבור צריך להגיע, אם אין שילוב בין אמצעי התחבורה השונים, הציבור לא ישתמש בתחבורה הציבורית גם אם היא תיהיה בחינם."

"השינוי בלוקסמבורג היה הרבה מעבר לתחבורה ציבורית בחינם", אומר בוש. "בשנים האחרונות, המדינה משקיעה כ-500 אירו (קרוב ל-2,000 ש"ח) לאזרח בכל שנה על שדרוג והרחבה של רשת הרכבות, למשל".

אנחנו פי חמש ברשת הרכבות מאשר כל שאר מדינות אירופה. וברור שעשינו רפורמה מלאה במערכת האוטובוסים", הוא מוסיף. "אם אתה רוצה שאנשים ישנו את ההרגלים שלהם, אתה צריך לוודא שהאלטרנטיבה אכן עובדת".