ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל (נגיף הקורונה החדש), לפיה תוארך תקופת ההיערכות ליציאה מהארץ של עובדי סיעוד זרים שבקשות ההארכה שלהם נדחו לפי חוק.
ההצעה מאריכה הוראת שעה שנקבעה במהלך תקופת הקורונה. בנוסף, אושרה החרגה לפיה תוארך שהותם של עובדי סיעוד זרים רק במקרים בהם הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך מעל שלושה חודשים ושבתחילת התקופה העובד הזר לא שהה בישראל מעל התקופה המרבית, העומדת על 13 שנים.
הוראת השעה אפשרה לסיעודיים ומשפחותיהם להעסיק עובד זר שפגה תקופת האשרה שלו בתקופת הקורונה, כיוון שלא הייתה אפשרות להביא עובדים זרים חדשים בשל המגבלות על הכניסה לארץ. הוראת השעה חודשה שלוש פעמים, אך כיום בישיבת הוועדה אושרה ההחרגה האמורה, וניתנה למשפחות תקופה של 90 ימים להפסקת העסקה של המטפל הנוכחי ולמציאת מטפל חדש.
על פי הערכות, מדובר על 240-200 סיעודיים הצפויים לאבד את העובד הסיעודי שלהם, בזמן שבו ישנו מחסור משמעותי בעובדים סיעודיים. עו"ד דפנה שגל-פודור, המייצגת את מטה מאבק הסיעודיים, טענה שקיים פער של 17 אלף בין מספר הזכאים לטיפול סיעודי לבין מספר המטפלים הסיעודיים בארץ. "זה מצביע על החוסר שיש בעת הזו. כשנסגרו השמיים ולא נכנסו יותר עובדים, תקופת ההתארגנות זה הפיתרון היחיד שניתן. בתקופה עליה הם הסתמכו לא הייתה הגבלה ולא היו קריטריונים. יש פה הסתמכות של משפחות ויש פה קשרים משמעותיים, קשיש דמנטי שמחובר כבר 3 שנים לאותו עובד לא יתאושש. זה מקרה פרטני, מצומצם, אפשר להשאיר המטופלים האלה עם טיפול".
עמדת רשות האוכלוסין וההגירה בעניין הייתה כי לא ניתן למתוח את תקופת ההעסקה מעבר להוראות החוק. ענבל משש, מנהלת מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, טענה כי אין סיבה להארכה. לדבריה, בשנת 2020 הייתה אמנם האטה בכניסה של עובדים זרים חדשים לישראל, אך ב-2023 המכסה של הנכנסים לארץ חזרה למצבה לפני תקופת הקורונה, כ-8000 עובדים זרים חדשים בשנה.
עוד ציינה שבישראל שוהים 115,000 עובדים זרים, לא כולל פלסטינים, שעובדים במגוון תחומים, כשהעיקרי שבהם הוא הסיעוד הביתי, המונה כ-65,000 מטפלים זרים, וכי בישראל שוהים לפי ההערכות 14,000 עובדים זרים לא חוקיים.
נורית, בת למטופלת סיעודית בת 95 הסובלת מדמנציה, סיפרה: "כשאבי עוד היה בחיים, הייתה לנו עובדת חוקית שסירבה לעמוד בהוראות משרד הבריאות ונאלצנו לחפש עובדת אחרת. בסופו של דבר מצאנו עובדת תחת הוראות השעה באישור משרד ההגירה. מדובר בעובדת שעבדה במשפחה הקודמת 11 וחצי שנים, נאמנה, יודעת עברית, מקצועית, מטפלת בחסד עליון, שהסכימה באופן נדיר לטפל בזוג".
"אבא שלי לצערי הלך לעולמו. אבל בין העובדת, שאיתנו כבר כמעט שלוש שנים, לבין אמא שלי, יש קשר מדהים. הקשר הזה כל כך משמעותי לבריאות הפיזית והנפשית שלה, בזכותה אמא שלי קמה מהמיטה, הולכת, יוצאת מהבית. לאחרונה, כשלא הוארכה הוראת השעה, ניסינו להביא עובדת אחרת. היא הייתה איתנו חודש וחצי ואמא שלי כבתה, והייתה לה הידרדרות נוראית. כשהעובדת הוותיקה חזרה, אמא שלי חזרה לחיים. אם העובדת תעזוב זה גזר דין מוות לאמא שלי. פעלנו על פי חוק, כשהודיעו על ההתארגנות לא הודיעו על ההקשחה הזו".
גם לאחר שמיעת הסיפורים, אנשי רשות האוכלוסין וההגירה סירבו להסיר את המגבלה, אך לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), אפשרו 90 ימי הערכות. "אנחנו אחרי שלוש הוראות שעה, לא ניתן תקופת היערכות נוספת. אנחנו מנהלים מדיניות שאנחנו מאמינים בה. 90 הימים האלה הם תקופת סיום העסקה". ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), שביקש שתאושר לקומץ המשפחות הללו העסקת המטפל הזר, הגיש הסתייגות לחוק, שלא התקבלה.
יו"ר הוועדה השתכנע מדברי המשפחות והשותפים למאבק, אך הבהיר כי הוא כפוף למשמעת קואליציונית. "אני מצטרף להסתייגות שלך, אבל אאלץ להצביע נגדה", אמר לשוסטר, אך התחייב כי בכוונתו לדון בהרחבה בנושא במטרה לשפר את החוק לטובת אלה שזקוקים לסיוע של עובד זר.
