הצעת חוק לפיה תורחב תחולת התיישנות המיוחדת על עבירות מין בתוך המשפחה גם אם מבצע העברה הוא בן או בת דודה, עברה היום (רביעי) בקריאה טרומית במליאת הכנסת. את הצעת החוק הגישו חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה שלי טל מירון (יש עתיד) ומשה סעדה (הליכוד). בהצעת החוק תמכו 14 חברי כנסת.

ההתיישנות על עבירות מין שדינן מתחת לשלוש שנות מאסר היא 5 שנים, ומעל שלוש שנות מאסר 10 שנים. ככלל, במידה והנפגע קטין, תקופת ההתיישנות מתחילה מהגיע הקטין לגיל 18. כלומר, גם אם הקטין נפגע בגיל 5, תקופת ההתיישנות להעמדה לדין על המעשה תפוג רק כאשר יהיה הנפגע בן 23 או 28, תלוי, כאמור, בחומרת הפגיעה.

אולם, לעבירות מין בתוך המשפחה ישנה התייחסות מיוחדת. אם הפגיעה הייתה בקטין הייתה בתוך המשפחה, תקופת ההתיישנות איננה מתחילה מגיל 18, אלא מגיל 28. כלומר, עד גיל מאוחר הרבה יותר ניתן להגיש תביעה כנגד הפוגע ולהעמידו לדין.

בסעיף 18 לחוק ההתיישנות מפורטים בני המשפחה הנכללים בדין זה: הורה, בן זוגו של הורה (גם אם אינו נשוי לו), סב או סבתא, מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה, כל אדם אחר מעל גיל 18 שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע וקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות. כל אלה תקפים גם במשפחות אומנה ו/או מי שאחראי על קטין.

הצעת החוק המדוברת מבקשת להכליל ברשימה זו גם בני דודים, ולאפשר לתביעותיהם של קטינים שנפגעו בידי בני דודיהם להיכלל בהסדר המיוחד. "אין הבדל מהותי בין תהליך ההבשלה שהקטין נדרש לעבור עד שיהיה מוכן להגיש תלונה במקרים אלו, לבין התהליך אותו הוא עובר במקרים של פגיעה בידי בני משפחה אחרים", נכתב בדברי ההסבר לחוק.

הצעת החוק היא פרי שיתוף פעולה עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. לפי האיגוד קטינים רבים נפגעים מדי שנה מעבירות מין שבוצעו בידי בני דודיהם, אך מקרים רבים אינם מדווחים לרשויות החוק, ואינם מגיעים לגדרו של הליך משפטי, בין היתר, בשל מוסד ההתיישנות המהווה חסם משמעותי בעניין זה.

הצעת החוק הונחה במקור על שולחן הכנסת הקודמת על ידי חברות הכנסת לשעבר תמר זנדברג ומיכל רוזין (מר"צ), והונחה בעבר גם על שולחן הכנסת הנוכחית על ידי ח"כ מרב מיכאלי (העבודה).