שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) נחוש להדיח את מישאל וקנין מתפקידו כיו"ר חברת דואר ישראל. "כמי שאמון ואחראי על החברה הן על פי חוק הדואר, והן על פי חוק החברות הממשלתיות, לפתוח בהליך שימוע ליו״ר דירקטוריון החברה, טרם הדחתו".
ההחלטה מופיעה בסיכום מכתב מפורט ששלח קרעי אתמול (רביעי) מכתב חריף למנכ"ל האוצר שלמי הייזלר, ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס והחשב הכללי יהלי רוטנברג.
המכתב מגיע בעקבות עמדת הפקידים, בגיבוי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), המתנגדים להדחה באמצע הליך הפרטת החברה. השלושה כתבו לשר קרעי ביום שני, מכתב ובו התנגדות מנומקת להדחה, שבו נכתב כי "כל שינוי העלול לערער את יציבות החברה יוציא את החברה מאיזון, ובכך עלול לסכן את תהליך ההבראה וההפרטה. הובא לידיעתנו כי הנכם פועלים להדחת יו"ר הדואר. מהלך זה עלול להביא להשלכות שליליות על החברה". השלושה התייחסו כן להודעת מנכ"ל הדואר דוד לרון כי יתפטר אם ההדחה תצא לפועל.
גם דירקטוריון דואר ישראל הצטרף להתנגדות נגד עמדת השר הממונה והחליט "לעדכן את השר" כי "החלפת יו"ר הדירקטוריון, וכפועל יוצא ממנה התפטרות מנכ"ל החברה, תגרום לפגיעה קשה בחברה ובבעלי מניותיה. בפרט בתקופה קריטית לתהליך ההפרטה, כאשר המכרז למכירת החברה והמפגשים עם משקיעים פוטנציאליים צפויים בשבועות הקרובים, וצפויה להיות לכך השפעה דרמטית על מצבה הכספי של החברה, על אינטרס הציבור ועל תהליך ההפרטה, בה הושקעו סכומי עתק בהיקף של כ-1.7 מיליארד ש"ח".
התנגדות רשמית של דירקטוריון של חברה ממשלתית לעמדת השר הממונה הינה אירוע נדיר מאוד, אך במקרה זה מדובר בסכסוך בין השר הממונה לבין משרד האוצר, שמעורב באופן עמוק בתכנית ההבראה של דואר ישראל ומתנגד להדחה. מי שתומך בכוונת קרעי לבצע את הליך ההדחה הוא חבר הכנסת דוד אמסלם (הליכוד), השר הממונה על רשות החברות הממשלתיות.
קרעי מאשים את האוצר באיום לטרפד את ההסכמים עם העובדים
במכתב מבקר קרעי בחריפות את הפקידים. "לו הייתם טורחים להרים טלפון, הייתם שומעים, כפי ששמע ממני החשב הכללי, כפי ששמעה ממני פעמים רבות מנהלת רשות החברות הממשלתיות, כי חברת הדואר נמצאת בשפל חסר תקדים מבחינת רמת השירות לציבור – מאז תחילת שנת 2022".
קרעי מאשים את הפקידים בנכונות למנוע העברה צפויה של 400 מיליון שקל, כחלק מתכנית ההבראה של הדואר, שנועדה לממן פרישת עובדים. לדבריו, "האיומים שלכם, לשקול מחדש את העברת 400 מיליון השקלים לטובת הפעימה השנייה לפרישת עובדי החברה, הינם בניגוד להתחייבות חתומה שלכם אל מול נציגות ועד עובדי החברה והסתדרות העובדים, ותוך פגיעה חמורה בעובדים שכבר יודעים שהם עומדים בפני פרישה. נקיטת האיומים כאמור, רק מוכיחה עד כמה שלטון פקידי האוצר יצא מגבולות הטעם הטוב, תוך פגיעה בחלשים ללא צורך".
השירות נפגע, אך האם הדואר אכן בתהליך הבראה?
קרעי שלל את הסיפור שהציגה חברת הדואר, לפיה הרבעון הראשון השנה מסתמן בשיפור דרמטי בתוצאות הפיננסיות. לדבריו, "עלייה בריבית בנק ישראל אשר הביאה לתוספת הכנסות בסך של 42 מיליון שקלים בשנת 2022 לעומת שנת 2021 ולעליה של כ-35 מיליוני שקלים ברבעון הראשון של שנת 2023" – ללא שיפור ניהולי של החברה עצמה. חלק מהשיפור קרעי מייחס להפחתת רגולציה שהוא אישר. מדובר בירידה בסטנדרט השירות לציבור שקובע משרד התקשורת ברשיון החברה כמו היקף פריסת הסניפים ושנמוך שירותים בסיסיים כמו דואר רשום, וביטול פיקוח המחירים, מה שאפשר לדואר לייקר אותם.
קרעי העביר ביקורת על הפגיעה בלקוחות בנק הדואר וכתב כי "החברה – בראשות יו"ר הדירקטוריון – בחרה לייקר באופן משמעותי את תעריפי שירותי בנק הדואר הניתנים ללקוחות הפרטיים ובפרט לאוכלוסיות הנמנות מהעשירונים הנמוכים לעומת הלקוחות העסקיים עמם נמנית ממשלת ישראל באמצעות החשב הכללי (שהיא הלקוח הגדול ביותר של בנק הדואר), אשר תעריפיה עודכנו בשיעור נמוך יותר מאשר ללקוחות הפרטיים.
עוד מזכיר השר את הדרדרות הדואר דווקא בתחום הסחר המקוון הצומח. "תחום הסחר המקוון נמצא בצמיחה מואצת, לחברה אין מגבלות רגולטוריות בתחום זה ואף מוענק לה מהמדינה יתרון תחרותי משמעותי. לחברה בלעדיות במתן שירותי דואר בינלאומיים במסגרת האמנות הבינלאומיות וההסדרים בין מנהלי דואר שונים בעולם. אולם, בניגוד למצופה, החברה לא מצליחה להגדיל את הכנסותיה מתחום זה ואף לא לשמור על הקיים". חלק מהדרדרות זו לא קשורה ישירות לדואר, אלא בשל התייעלות בחברת אלי-אקספרס שמצליחה לשלוח פחות חבילות, דרך איחוד משלוחים. קרעי גם ביקר את המנכ"ל לרון, והאשים אותו בנאמנות ליו"ר החברה במקום לחברה עצמה.
מבחינת האוצר, תכנית ההבראה נועדה להיות ההשקעה הגדולה האחרונה בחברת הדואר, כאשר הפרטה תנתק את דואר ישראל סופית מזיקה לתקציב המדינה. מבחינת השר, הרווח המיידי בהדחת יו"ר החברה הוא האפשרות סלילת הדרך למינוי יו"ר חדש.
חברת דואר ישראל סובלת ממצוקה שתכנית ההבראה לא מטפלת בה – שוק הדואר ממשיך לדעוך יותר מהר ממה שהחברה מסוגלת להתייעל. השר קרעי הביע דאגה לרמת השירות בפריפריה וייקור שירותי בנק הדואר. מנגד, הוא לא הציע כל תמיכה לחברת הדואר, למימון שירותים הפסדיים ביסודם, כמו חלק ניכר מסניפי הדואר בפריפריה או להוזלת שירותי בנק הדואר.
גורם בכיר בדואר ישראל אמרו ל"דבר" כי למרות צמצום השירות לציבור החברה כן עוסקת בשיפורו ומציאת פתרונות נקודתיים כדי לשפר את שביעות רצון הלקוחות, בתיאום עם ראשי רשויות.
לדבריו, החברה איננה מבקשת תמיכה כספית מתקציב המדינה, אלא יציבות בתהליך ההפרטה, בתקווה כי יימצא משקיע פרטי שיסכים להשקיע מעל 100 מליון שקל, מעבר לסכום הרכישה, בשדרוג הציוד ותהליכי דיגיטציה. את ההתנגדות להמשך בעלות ממשלתית הסביר בכך ש"במשך המון שנים דואר ישראל לא עניין אף אחד, והפך לחצר האחורית של הפוליטיקאים. הרבה בכירים בחברה התמנו בזכות קשרים פוליטיים, ולא בזכות כישורים. תמיכה של המדינה לא מגיעה בלי דרישות מהדרג הפוליטי, שלא על בסיס ענייני וזה מה שפגע בדואר עד היום".
ההפרטה עוד לא אושרה
ביום ראשון הקרוב אמורה להתכנס ועדת השרים להפרטה, כדי לאשר תכנית להפרטת דואר ישראל במלואה למשקיע פרטי, בניגוד לתכנית המאושרת כיום, של הפרטה של 40% מהחברה. החלטה זו טעונה גם אישור של הכנסת.