ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), אישרה הבוקר לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן, לפיה יחויבו רשתות השיווק לסמן את ארץ הייצור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה.
לדברי היו"ר ביטן, הוועדה תבחן אפשרות להוסיף להצעה את החובה לסימון המחיר ששולם לחקלאי תמורת התוצרת החקלאית. עוד הבהיר ביטן שאם יוחלט שלא להתייחס לסימון מחירים אלא רק לסימון ארץ הייצור, הוא מבקש לסיים את החקיקה בתוך כחודש.
יו"ר הוועדה ביטן הביע תמיכה בהצעת החוק שהגישו חברי הכנסת ינון אזולאי ורם בן ברק וביקש לבחון אפשרות לשלב בה גם את המעבר מסימון מחירים על כל מוצר בנפרד לסימון אלקטרוני על המדף. ביטן הודיע שהוא מכבד את בקשת שמשרד הכלכלה לבצע בדיקה השוואתית, אבל אין בכוונתו להמתין יותר מחודש-חודשיים לשם כך.
עוד יאפשר החוק להשית עיצומים כספיים על מי שלא יסמן את ארץ המקור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה, שיעמדו על סך של 22,530 שקלים לכל הפרה. היו"ר ביטן ביקש מהיועץ המשפטי לוועדה לבחון אפרשות להגדיל את העיצום. לטענת חברי הוועדה שגרסו שמדובר בעיצום נמוך, השיבה מזרחי שהעיצום הוא על כל הפרה, כך שאם יהיו הפרות רבות יתאפשר להטיל עיצום גבוהה יותר, בהתאם לנוסחה שכבר קיימת.
"החוק הזה טריוויאלי ומתבקש. אנחנו רק יכולים לשאול את עצמנו איך החוק הזה לא עבר עד היום, אמר בפתח הדיון ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), מיוזמי ההצעה. "כשאנחנו יודעים מאיפה מזון מגיע אנחנו יודעים לפי אילו פרוטוקולים הוא גודל. כיום נדרש לסמן את ארץ הייצור של כל חולצה שאנחנו קונים. כל התירוצים של הרגולציה ושזה ייקר, שלא יבלבלו את המוח, זה לא ייקר את המוצרים. ביבי אמר שאנחנו רוצים להיות כמו אירופה, אז בבקשה, יש לדווח על ארץ ייצור. בנוסף, אזכיר שסימון המוצרים היה חלק מההסכם שנחתם עם האוצר. צריך לתת לחוק הזה לצאת לדרך ולא לתת לכל מיני אינטרסנטים למנוע את זה מהציבור״.
ח"כ אזולאי הציג את ההצעה בפני הוועדה הוסיף שמעבר לערך הבריאותי, יש בהצעה ערך של תמיכה בתוצרת הישראלית. "אני מעדיף לפרנס חקלאי ישראלי ולא חקלאי טורקי, שלא לדבר על טיב הפירות והירקות שארץ ישראל השתבחה בהם. אני לא מאמין שלהצעה יש עלויות מיוחדות".
ח"כ שלום דנינו הציע לציין לצד ארץ המקור של הסחורה החקלאית, גם כמה שילמה רשת השיווק לחקלאי. לדבריו, הדבר יביך את רשתות השיווק ולא יאפשר להן לגבות מחירים מופרזים.
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) הוסיף שאת ההצעה הזו אפשר ליישם באפס מחיר. "הדבר יוסיף לגאווה הישראלית, אם מדובר במוצר ישראלי, ייתן מידע לצרכן ונתחיל לבצע את מה שהוסכם לפני שנה בדיוק. האוצר מחזיק כפיקדון בלתי הגון את החקלאות כולה. מילא כשמדובר בכסף, אבל בנוגע לרגולציה – במחטפים, כמעט באלימות שלטונית, האוצר מתעקש לא לבצע את הראוי למען הציבור, כפי שסוכם". לקריאתו הצטרף גם ח"כ ששון גואטה (הליכוד) שברך על ההצעה, אך התריע שהאוצר מערים קשיים על העברת 700 מיליון השקלים כפיצוי לחקלאים על הורדת המכסים.
נציגת משרד החקלאות, עו"ד חגית איגרמן, ציינה את תמיכת המשרד בחוק, אך ביקשה לבצע מספר תיקונים והבהרות. בין היתר ביקש המשרד שלא להחיל את ההצעה על ביצים, שעל פי החוק יש למכור אותן כשהן ארוזות, ואסור שישתמע אחרת. כמו כן יש להימנע מסימון ישירות על מזון כמו בשר, מחשש לזיהום, אלא ליד המזון.
