עורכים ומתרגמים מגיעים להכנסה ממוצעת של 7,800 שקלים בלבד לחודש, לפי נתונים שפרסם איגוד אנשי הספר, שמייצג מעל 140 אנשי ונשות מקצוע בתחומי הספרות, לרגל שבוע הספר. משכר זה צריך להפחית דמי ביטוח לאומי והפרשה לפנסיה וכן רכישה ותחזוקה של מחשב, תוכנות וציוד משרדי ביתי. "זה כל כך מקומם", אומרת ל'דבר' המתרגמת הוותיקה רות שפירא, שתרגמה ספרים רבים מהשפות הסקנדינביות.
בישראל מתפרסמים מעל 2,000 ספרי קריאה ועיון חדשים מדי שנה, שליש מהם מתורגמים. "מרבית המתרגמים בישראל מתרגמים מאנגלית לעברית", אומרת שפירא. "כ-50 מהם אחראים לתרגום של כמחצית מהספרים שרואים אור".
שפירא, בעלת עיטור מסדר כוכב הצפון המלכותי השוודי, תרגמה 70 כותרים, בהם ספרי יו נסבו, אסטריד לינדגרן, אינגמר ברגמן, יונס יונסון ועוד, והיא בעלת ותק של עשרות שנים, פרסים ועיטורים. "אני לא עובדת כבר 4 חודשים, כי אני מסרבת להתפרנס כמו קופאית מתחילה בסופר".
"מאמינה שההוצאה רוצה את טובת הספר"
"בתרגום מהשפות הנורדיות יש אותי ועוד אחת", היא אומרת, "שאנחנו הכי פעילות". מתרגם צריך לדעת עברית על בוריה: להכיר את העברית מלשון המקרא עד סלנג של בני נוער וז'רגון של פורומים, את הדקדוק ואת אוצר המילים העשיר של העברית ואת כללי הכתיב, הפיסוק ולעיתים אף הניקוד. צריך כמובן להכיר גם ברמה גבוהה מאוד את שפת המקור של הספר.
"אני רוצה להאמין שההוצאה רוצה לראות את טובת הספר", היא אומרת, "אבל זה לא תמיד נראה כך". לדבריה, בשנים האחרונות, בעיקר בספרות המתח, ההוצאות מעבירות את עבודת התרגום למתרגמות מאנגלית. "כנראה זה מוזיל מאוד את העלות, כי יש הרבה מתרגמים מאנגלית לעברית, אבל זה פתח לאי-הבנות. התרגומים באנגלית לא הכי טובים, ותרגום בפעם השלישית הוא לא טובת הספר. אם זה לא סופר קלאסי כמו איבסן, ההוצאות עושות את החשבון שלהן ואני נגד זה".
הפערים בתשלום למתרגמים לא גדולים. "מתרגמים מאנגלית לעברית מקבלים כ-900 שקלים לגיליון דפוס (שווה ערך ל-16 עמודים של ספר, כ-24 אלף סימני דפוס. בספר בינוני יש 18-17 גיליונות דפוס). "הרבה שנים קיבלתי תעריף של 1,200 שקלים לגיליון. במספר מקרים ביקשו להוריד את המחיר ב-100 שקלים והסכמתי. בשנתיים האחרונות העליתי את התעריף ל-1,300 שקלים".
מ-2006 שפירא תרגמה מעל 60 ספרים ונחשבה למתרגמת ייחודית ואיכותית. "אני מבינה את הוצאות הספרים. זה לא שהן עושות רווחים על חשבוננו. הן רוצות לשרוד. אבל בא לי לשאול אותן, למה אתם קונים זכויות תרגום אם אתם לא יכולות לשלם למתרגמים?"
"יש כל הזמן הוצאות חדשות ואיכותיות"
שפירא לא לוקחת פרויקטים חדשים כי היא לא מוכנה לרדת במחיר. "בחודשים האחרונים, האיגוד העלה את התשלום למתרגמים בעלי ניסיון ושפה נדירה ל-1,500 שקלים. זמן מה לאחר העדכון הזה פנתה אלי הוצאה שעבדתי איתה הרבה בעבר עם הצעה לתרגם ספר נוסף של סופר שתרגמתי לה 5 ספרים שלו. בהוצאה התעקשו על מחיר של 1,200 שקלים, תוך התעלמות מהמלצות האיגוד ומהתעריף המעודכן שלי, וסירבתי".
"הם אולי מחכים שהספר ייצא באנגלית. אני לא חושבת שלימדתי אותם לקח. אני מאמינה שהם בצרות. צריך לחשב מסלול מחדש. אני יודעת שמחירי הנייר עלו, הכול עלה. אבל למה אני צריכה לספוג את העלייה הזאת?"
בישראל גדלה בשנים האחרונות המגמה של הוצאת ספרים עצמאית במימון המחברים. כיום, לפי הערכת איגוד אנשי הספר, הוצאות הספרים העצמאיות עומדות על לפחות 30% מהשוק ו-45% מספרי המקור.
"יש כל הזמן הוצאות חדשות ואיכותיות, שאיתן יש הרבה פחות בעיה של התמקחויות. הם משלמים סכומים נאים, אבל הם מוציאים מעט ספרים. אני אולי יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד כמה חודשים, אבל רוב האנשים הם עצמאים שלא מקבלים זכויות סוציאליות, ימי חופשה, חופשת מחלה, דמי אבטלה או פיצויים, ומשלמים ביטוח לאומי ומפרישים כסף לפנסיה באופן עצמאי, אף שמרביתם עובדים לאורך שנים עם אותן הוצאות לאור".
שפירא חזרה לפני שבועיים מכנס של מתרגמי שוודית לשפות. "היינו 19 משתתפים, חלקם מתרגמים ליפנית ולפורטוגזית ברזילאית. התקנאתי בהם, הם דיברו על ספרים שאין סיכוי שמישהו יפרסם אותם בארץ. ההוצאות מצויות בסד של לחצים והן לא מסתכנות".
לדבריה, יש מדינות כמו גרמניה, שוודיה וחלק ממדינות מזרח אירופה שמסבסדות תרגומים. אבל מצב המתרגמים בכל העולם מידרדר. "בגרמניה היו תקופות שמתרגם קיבל גם תמלוגים ממכירת הספר. גם בהולנד, אבל זה נגמר. תכף תיכנס גם הבינה המלאכותית, וכל עולם התרגום יעבור זעזוע גדול. כבר כיום בינה מלאכותית מחליפה תרגומים טכניים וכתוביות, והצורך הוא בעורך שרק יעבור על העבודה של הרובוט".
