בעשור האחרון אנו עדים לעלייתו של מדד החופש הכלכלי, אשר מודד כביכול את רמת החופש הכלכלי של מדינות נתונות. תילי תילים של דיונים וניתוחים נעשו בעקבות מדד זה ברחבי העולם וגם בישראל. השוואות של דירוגים במדד לצמיחה, תמ"ג, איכות חיים וכו' נעשו למכביר. נכתבו ביקורות רבות על כך שהמדד לא בודק חופש כלכלי אמתי, אלא רק התאמה למדיניות קפיטליסטית ניאו-ליברלית. נכתבו ביקורות על כך שהמדד בודק רק את החופש הכלכלי של המעסיקים לעשות ככל העולה על רוחם, אבל לא את החופש הכלכלי של עובדים להתנגד להם או להתנהל ביתר חופשיות ובהתאם לרצונם בעולם האמתי תוך התחשבות ביחסי הכוחות בינם לבין המעסיקים.
אולם, מחקרים נטו להתעלם מבדיקה של המדד עצמו ותקפותו. עיון במדד מגלה לנו שלמעשה ישנם 2 מדדי חופש שונים מקובלים עליהם נעשים המחקרים – מדד החופש של מכון הריטג' ביחד עם העיתון Wall Street Journal, ומדד חופש כלכלי של מכון פרייזר ביחד עם מכון קאטו (מיותר לציין שכל מכוני המחקר הנ"ל הינם מכוני מחקר של הימין הכלכלי הקיצוני-ליברטריאני). מה שמעניין זה שמאמרים שמשבחים מדינה X או מדיניות Y על החופש הכלכלי בהם, נכתבים לחילופין על המדד של הריטג' או על המדד של פרייזר לסירוגין בלי להזכיר שישנם 2 מדדי חופש כלכלי שונים.

הסיבה שאני מזכיר שישנם 2 מדדי חופש כלכלי שונים היא שפעמים לא מעטות הדירוג בהם שונה במידה רבה. כך לדוגמה, במדד החופש הכלכלי לשנת 2016 של מכון פרייזר מאוריציוס, גאורגיה ואיחוד האמירויות הערביות מדורגות יחדיו במקום ה-5 עד 9 עם אותו מספר נקודות (יחד עם עוד מדינות). לעומת זאת, במדד החופש הכלכלי לשנת 2016 של מכון הריטג' מאוריציוס מדורגת במקום ה-15, גאורגיה במקום ה-23, ואיחוד האמירויות הערביות במקום ה-25! אז האם איחוד האמירויות הערביות היא אכן אחת מהמדינות שכלכלתן הקפיטליסטיות ביותר בעולם, או שמא מידת החופש של כלכלתה בינונית ועליה להשתפר רבות? התשובה היא המדד אותו בוחרים לשם הטיעון.
וזו לא הדוגמה היחידה, ישנם הבדלי דירוג רבים שמלמדים שחופש כלכלי הוא אמת מידה סובייקטיבית לחלוטין, והשאלה היא אילו נתונים מכניסים וכיצד משכללים אותם. דנמרק מדורגת במקום ה-12 במדד הריטג', אך במקום ה-21 במדד פרייזר, שבדיה במקום 26 במדד הריטג' ובמקום 38 במדד פרייזר, גרמניה במקום 17 במדד הריטג' ומקום 30 במדד פרייזר, יפן במקום 22 במדד הריטג' ובמקום 40 במדד פרייזר, דרום קוריאה במקום 27 במדד הריטג' ובמקום 42 במדד פרייזר, אסטוניה במקום 9 במדד הריטג' ובמקום 19 במדד פרייזר, פורטוגל במקום 36 במדד פרייזר ובמקום 64 במדד הריטג', קטר במקום 12 במדד פרייזר ובמקום 34 במדד הריטג', רומניה במקום 22 במדד פרייזר ובמקום 61 במדד הריטג', צ'כיה במקום 21 במדד הריטג' ובמקום 31 במדד פרייזר, אורוגואיי במקום 41 במדד הריטג' ובמקום 74 במדד פרייזר, מלטה במקום 17 במדד פרייזר ובמקום 55 במדד הריטג', ארמניה במקום 18 במדד פרייזר ובמקום 54 במדד הריטג'.
מבין 4 מדינות סקנדינביה לפי מכון הריטג' בדנמרק הכלכלה החופשית ביותר ואילו בנורבגיה הכי פחות חופשית, לעומת זאת לפי מכון פרייזר בפינלנד הכלכלה החופשית ביותר ואילו בשבדיה הכי פחות חופשית. לפי מכון הריטג' איסלנד מדורגת במקום ה-20 ואילו צרפת במקום ה-75, אך לעומת זאת לפי מכון פרייזר צרפת מדורגת במקום ה-57 ואיסלנד במקום ה-76. אז למי יש כלכלה קפיטליסטית יותר לאיסלנד או לצרפת?
ומה איתנו ישראל? אם נשווה אותנו לשכנתנו ירדן, אז לפי מדד הריטג' ישראל קפיטליסטית יותר והיא מדורגת במקום ה-35 לעומת ירדן שמדורגת במקום ה-46. אולם, לפי מדד פרייזר ירדן קפיטליסטית הרבה יותר מישראל והיא מודרגת במקום ה-14 לעומת המקום ה-45 בו מודרגת ישראל. אז מי קפיטליסטית יותר ישראל או ירדן? ובאיזה מקום ישראל 35 או 45?

בדיקה של ממשלת איחוד האמירויות הערביות בתוכן מדד החופש הכלכלי של מכון הריטג', הובילה לפרסום דו"ח שהטיל ספק באמינות הנתונים והדירוג. כך לדוגמה, צויין בדו"ח שהמתודולגיה משתנה מדי שנה, ואינה עקבית, דבר שמלמד שהמדד הוא סובייקטיבי ולא אמין. כפי שצויין בדו"ח, במדד של שנת 2008, נקבע שהחופש הכלכלי של איחוד האמירויות הערביות ירד לעומת השנה שעברה, אולם לו היו משתמשים במתודולוגיה בה השתמשו במדד של שנת 2007, היה יוצא שרמת החופש הכלכלי של מדינה זו הייתה עולה עבור שנת 2008. למעשה, למרות שהמתודולוגיה משתנה מדי שנה, דבר שמשנה את הדירוג, לא נערך שינוי רטרואקטיבי בדירוגים של המדדים הישנים, המשמעות היא שלמרות שמוצג גרף התפתחות של החופש הכלכלי בכל מדינה, למעשה מדובר במדדים בעלי מתודולוגיה שונה ולכן אין כל משמעות לגרף הזה. יתרה מכך, לטענת הדו"ח הנתונים עצמם היו שגויים, שיעור האינפלציה ומדד המחירים לצרכן לא היו נכונים (גם לפי הנתונים הממשלתיים, וגם לפי נתוני "קרן המטבע הבינלאומית"). בעוד איחוד האמירויות הערביות מצטיינת במדיניותה המקלה כלפי הון והשקעות זרות, ויש בה את שיעור ההשקעות הזרות הגבוה במפרץ הפרסי, היא דורגה אחרונה בנתון זה בקרב מדינות המפרץ, וחלק נכבד מהאיסורים וההגבלות כלפי הון זר שכתובים במדד לא קיימים כלל לטענת הדו"ח. במקום מסויים במדד מדינה זו מצויינת לשבח על ציון גבוה במדד החופש משחיתות, בעוד במקום אחר במדד דירוגה יורד בגלל טענות על שחיתות מוגזמת.

ביקורות חריפות ביותר על מדד החופש הכלכלי הגיעו דווקא ממאמרים שפורסמו במכון מיזס השמרני-ליברטריאני ע"י הכלכלן השבדי סטפן קרלסון. הוא בדק את מדדי החופש של שנת 2005, ומצא לדוגמה את התוצאה המגוכחת שמדינות סקנדינביה מדורגות טוב יותר בקטגוריה של עול פיסקלי במדד של מכון הריטג' לעומת סין וארה"ב, למרות ששיעור ההוצאה הממשלתית במדינות סקנדינביה גדול עשרות אחוזים מבסין ובארה"ב. הסיבה היא מתודולוגיה קלוקלת ושיטת חישוב שגויה. כך לדוגמה במדד של הריטג' לשנת 2005, בדקו מחברי המדד את אחוז השינוי בהוצאה הממשלתית ולא את אחוז ההוצאה הממשלתית עצמה, כך שמדינה היפותטית לה הוצאה ממשלתית גדולה שהורידה אותה במעט תדורג טוב יותר ממדינה לה הוצאה ממשלתית נמוכה שהעלתה אותה במעט בקטגוריה הנ"ל. בנוסף, נתונים מסוימים פשוט נעלמים להם מהחישוב, כך למשל, במדד של פרייזר מצויין שתשלומי ההעברה בסין הם אפסיים אך נתון זה נעלם משום מה מנתוני העול הפיסקלי של סין, ולא נעשה בו שימוש. כך יוצא שלפי מדד הריטג' העול הפיסקלי במדינות סקנדינביה נמוך מבסין ובארה"ב, אך במדד של פרייזר הוא גבוה מבארה"ב אך נמוך או שווה לסין (לפי המדינה הרלוונטית). גם נתון שאמור להיות מספרי ו"קשה" משתנה בין המדדים השונים.
בנוסף, מראה קרלסון שיש טעויות בכמעט כל הקטגוריות והנתונים השונים במדדים. בקטגוריה שבודקת פרוטקציוניזם, לא מחשיבים סובסידיות לחקלאות, במדד הריטג' לוקחים בחשבון מס הכנסה אך לא מיסי מעסיקים, במדד פרייזר כן מכניסים את המיסים הנ"ל, אך לא מחשבים מס חברות. מתעלמים מההשפעה של המדינה על הכלכלה באמצעות מניפולציה מוניטרית כגון ריביות, הצהרות של הנגידים וכו', שהם אלמנטים מרכזיים של התערבות ממשלתית בכלכלה המודרנית. ישנן מדינות בעולם השלישי אשר משום שהצמידו את המטבע שלהן לדולר יכולת השליטה המוניטרית של ממשלתן נמוכה יותר, אין לכך שום אזכור במדדים השונים.
בקטגוריה של רגולציה מצויין העלות והזמן להשגת רישיון לעסק, אך יש התעלמות מהאפשרות לתפעל עסק ללא רישיון, אפשרות שהיא גדולה ונרחבת יותר במדינות העולם השלישי מבמדינות המתועשות (המדד בעל הטייה מובהקת לטובת המדינות המתועשות ומתעלם מאלמנטים שיכולים להגדיל את הדירוג של מדינות לא מתועשות). המדד מדרג נקודות עבור אכיפת הרגולציה, בעוד והדירוג היה צריך להיות הפוך, ככל שהרגולציה פחות נאכפת כך המדינה פחות מתערבת בכלכלה. הקטגוריה המוזרה ביותר היא הקטגוריה של השוק השחור והאפור. מדינות מקבלות נקודות שליליות בהתאם לגודל שוק זה במדינתם, בעוד והניקוד היה צריך להיות הפוך לחלוטין, משום שזהו שוק ללא רגולציה או התערבות ממשלתית, וכמובן שזוהי קטוגריה שמוטה לטובת המדינות המתועשות בהן למדינה ולממשלה כוח רב יותר, ולכן יכולת גדולה יותר לחסל שוק זה.
לבסוף כתב קרלסון שבמדד נכתב בטעות שאין כפייה של שכר מינימום במדינות מערביות מסוימות כגון מדינות סקנדינביה, בעוד הוא נכפה ע"י האיגודים והמשא ומתן הקולקטיבי עם איגודי המעסיקים. כפי שציין קרלסון ורבים אחרים מלבדיו, שכר מינימום שנכפה ע"י האיגודים ומשא ומתן קולקטיבי הוא לרוב גבוה בהרבה משכר מינימום שנקבע ע"י המדינה כאחוז מהתמ"ג, ועבור בעל העסק הממוצע אין זה משנה אם המדינה כפתה עליו את שכר המינימום או שהאיגודים באמצעות מו"מ קולקטיבי עם ארגוני המעסיקים כפו זאת עליו.

אחת מהקטגוריות המדוברות ביותר במדד היא הקטגוריה שבודקת רגולציה בשוק העבודה והיכולת להעסיק עובדים, בייחוד בגלל שנתון זה נלקח ברובו ממדד אותו מפרסם "הבנק העולמי" בתור מדד היכולת לעשות עסקים, ולכן הוא נתפס כאמין יותר. אולם בדיקה של קטגוריה זו מלמדת שהיא חולה בכל החוליים של המדד הכללי. המדד שמפורסם משתנה מדי שנה, מוריד תתי-קטגוריות, מוסיף תתי-קטגוריות, משנה צורת חישוב באופן תדיר ותכוף, מה שמראה שאין מדובר פה בקטגוריה קשיחה ומוסכמת, אלא על קטגוריה סובייקטיבית שמדי שנה מחבריה מגיעים למסקנה שהם לא חישבו בצורה טובה מספיק את המדד. למרות זאת הם מפרסמים גרף שמראה את התפתחותם של המדינות השונות במדד למרות שמדובר במדדים בעלי קטגוריות שונות שמחושבות באופן שונה.
בדיקה של מדד זה עם מדדים אחרים שבודקים רגולציה בשוק העבודה מראה על תוצאות דירוגים שונות לחלוטין. מחקר שנעשה בעקבות דירוגה הנמוך של אוקראינה במדד שכזה, וטענות על הצורך לעשות רפורמה בשוק העבודה באוקראינה, השווה את הקטגוריה של רגולציה בשוק העבודה במדד החופש הכלכלי של פרייזר, ובקטגוריות המקבילות של 2 מדדי תחרותיות אותם מפרסמים "הפורום הכלכלי העולמי", ובית הספר הנודע למנהל עסקים Institute for Management Development . אוקראינה דורגה בקטגוריה הנ"ל במקום ה-30 במדד התחרותיות של "המוסד להתפתחות הניהול", במקום ה-58 במדד החופש הכלכלי, ובמקום ה-84 במדד התחרותיות של "הפורום הכלכלי העולמי"! ונצפו הבדלים רבים בדירוגים של שאר המדינות.
הבדיקה העלתה שחלק מהנתונים לא נכללים ונעלמים עבור מדינות מסוימות, חלקם נספרים מספר פעמים וחוזרים על עצמם במספר תתי-קטגוריות. הסקרים נעשים בצורה רשלנית מאוד ועליהם ענו רק אנשי עסקים, ולא מומחים שחוקרים את שוק העבודה והעסקים או משפטנים בתחום. הנתונים בדבר עלויות לפתיחת עסק רלוונטים רק לערים הגדולות, ולא לכל המדינה, זאת למרות שבעיקר במדינות לא מתועשות הפערים גדולים מאוד. הערכות בתתי-קטגוריות רבות נעשות על-ידי מומחים מסויימים והן מפוקפקות מאוד. המחקר מציין למשל, שדירוגה של צרפת בנתון שדן בעלות הפיטורין במדד התחרותיות של "הפורום הכלכלי העולמי" השתנה מאוד ודירוגה השתפר בנתון זה בין המדד לשנת 2011 למדד של שנת 2012, למרות ששום דבר לא השתנה במדיניותה, הדבר היחידי שהשתנה היה צורת החישוב של הנתון הנ"ל.

למעשה "הבנק העולמי" עצמו ביקורתי כלפי המדד ליכולת לעשות עסקים, אותו מקבלים מדדי החופש השונים בלי טיפת ביקורתיות. כך לדוגמה, בשנת 2009 נעשתה רוויזיה קיצונית בקטגוריה של העסקת עובדים, אחרי שעורכי המדד הודו שהתעלמו מרגולציות רבות שנעשות במדינות מסוימות ע"י האיגודים ומשא ומתן קולקטיבי (כגון שכר מינימום). לבסוף נזנחה קטגוריית העסקת עובדים לחלוטין והוצאה מהדירוג במדד. למרות זאת, מדדי החופש הכלכלי ממשיכים להכליל את הנתונים והקטגוריה של העסקת עובדים למרות ש"הבנק העולמי" הודה שהיא אינה תקפה. בשנת 2013 ועדת ביקורת מטעם "הבנק העולמי" הגיעה למסקנה שהמדד ליכולת לעשיית עסקים הוא בעייתי ולוקה באמינות, ויש לעשות לו רוויזיה דחופה ומשמעותית.

מדדי החופש משלבים קטגוריות שלא קשורות ישירות עם "חופש" כלכלי. הם מכניסים קטגוריות על שחיתות, על יכולת המדינה והרשות המשפטית לאכוף חוקים ורגולציה (איך זה מדד לחופש כלכלי?), על שלטון החוק, על החוב של המדינה וכו'. נתונים אלו לא קשורים במישרין למדיניות או לחופש כלכלי, ומטרתן היא בעיקר לנפח את דירוגן של המדינות המתועשות והעשירות, כדי להראות שחופש כלכלי תואם לעושר ותיעוש.

לבסוף, אני סבור שמדדי חופש כלכליים מלאי פגמים והינם סובייקטיבים לחלוטין ולכן לא ניתן להסיק מסקנות מהם (ולראייה, אותן מדינות מדורגות שונה במדדי חופש כלכליים שונים שכאלו). אולם, באופן מעניין חסידיהם אוהבים לערוך מחקרים השוואתיים שמראים את הצלחת המדינות שמדורגות גבוה, אולם ממלאים את פיהם מים ולא עורכים השוואת כאלו כשהדבר לא משרת את מטרתם. מכון קאטו הליברטריאני מפרסם גם מדד חופש כלכלי לגבי מדינות בתוך ארה"ב עצמה (אשר גודלן וכמות תושביהן פעמים רבות אינה שונה משל מדינות עצמאיות). בבדיקה שערכתי, התמ"ג לנפש בקרב 5 המדינות הכי פחות חופשיות בארה"ב לשנת 2016 עמד על 57,392$. לעומת זאת התמ"ג לנפש בקרב 5 המדינות החופשיות ביותר בארה"ב לטענת המדד עמד 50,756$ בלבד. יתרה מזאת, אם נוריד את אלסקה שמדורגת בתור במדינה החמישית הכי חופשית בארה"ב, שעיקר רווחיה נובעים ממאגרי הנפט שנמצאים בקרבה, נגלה שהתמ"ג לנפש ב-4 המדינות החופשיות ביותר עומד על 47,452$, הרבה פחות מהממוצע בארה"ב. למעשה, מכל 10 המדינות הנ"ל המדינה בה התמ"ג לנפש היה הגבוה ביותר היא ניו-יורק שדורגה אחרונה בתור המדינה הכי פחות חופשית בארה"ב!