מבוא

מלחמת רוסיה-אוקראינה פרצה ב–24 בפברואר 2022 וגרמה למיליוני אנשים לברוח, לחצות גבולות ולתור אחר מקום שאליו לא יגיעו קולות המלחמה וסכנותיה. זה היה רק עניין של זמן עד שגלי ההדף יגיעו גם לישראל. מתחילת הלחימה ונכון לשליש השני של חודש יולי שנת 2022, 9.17 מיליון חציות גבול נרשמו ביציאה מאוקראינה ו–5.82 מיליון אזרחים אוקראינים נרשמו כפליטים ברחבי אירופה. עשרות אלפים מהם הגיעו לישראל, בעיקר נשים, ילדים ואזרחים ותיקים. נדרש לספק להם מענה פסיכו–סוציאלי מורכב וסיוע הומניטרי.

מאמר זה מתאר את מדיניות ממשלת ישראל, בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי ובשיתוף עם גורמי חברה אזרחית, בהקשר למתן סיוע הומניטרי לאזרחי אוקראינה שנמלטו לישראל לאחר פרוץ המלחמה ושוהים בישראל באשרת תייר (מאחר שאינם זכאי חוק השבות) (להלן: "נמלטי המלחמה" או "נמלטים"). 

ביום ה–19 לפרוץ המלחמה, ולאחר שנכנסו לארץ 5,545 נמלטים, משרד הרווחה והביטחון החברתי הונחה להקים מערך סיוע לאוכלוסיית הנמלטים. המשרד, יחד עם השותפות ג'וינט ישראל, מגן דוד אדום (מד"א) והמועצה הישראלית להתנדבות, הקימו בתוך שבוע בלבד מנהלת ייעודית למתן סיוע הומניטרי לנמלטי המלחמה – מנהלת "צו השעה" (להלן: המנהלת), המסייעת במתן מענים רפואיים, ביטחון תזונתי, ציוד וביגוד, סיוע נפשי, פעילויות הפגה ופנאי, דיור ומתן מידע כללי. השירותים מוענקים על ידי המנהלת ישירות לנמלטים, באמצעות מוקד טלפוני ואתר אינטרנט וכן באמצעות ספקי משנה.

את המנהלת מנהלים עובדי משרד הרווחה שהוסטו מתפקידיהם השוטפים, יחד עם עובדי עמותות החברה האזרחית והמגזר השלישי. תקציב ממשלתי נרחב הוקצה עבור הסיוע לנמלטים. 

"צו השעה" מייצגת את המקרה הראשון שבו מדינת ישראל, בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי, מקבלת אחריות על אזרחים זרים המצויים בשטחה, תוך קיום הליכים טיפוליים וניסיון מתמיד לשפר את השירותים הניתנים. המידע שנסקר במאמר זה נועד לחשוף בפני ציבור העובדים הסוציאליים את מאפייני אוכלוסיית נמלטי המלחמה ואת פעילותה של המנהלת ולספק להם כלים ומידע שיעזרו להם לסייע למקרים חריגים העשויים להגיע לפתחם.

מילות מפתח: מלחמת רוסיה-אוקראינה, נמלטי מלחמה בישראל, סיוע הומניטרי בישראל, משרד הרווחה, מנהלת "צו השעה"

אוכלוסיית היעד

אוכלוסיית היעד למתן הסיוע של "צו השעה" היא 29,121 האזרחים האוקראינים שנכנסו לישראל. 10,040 מהם פנו עד כה לקבלת סיוע מהמנהלת. הנתונים במאמר זה מבוססים על מאגרי הנתונים של מנהלת "צו השעה" ועל נתונים רשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה, החל מפרוץ המלחמה ועד ליום 18.7.2022. על פי הנתונים, 11,357 מהם כבר עזבו את ישראל.

טבלה 1 מציגה אפיוני גיל ומגדר של אוכלוסיית היעד. ניתן לראות כי בקרב הקטינים (גילאי 18-0) ההתפלגות המגדרית שוויונית למדי, אך מגיל 18 ומעלה יש נוכחות נשית בולטת: מעל ל–70% מנמלטי המלחמה הבגירים הן נשים. ככל הנראה, הסיבה לכך היא ההגבלות שהטילה ממשלת אוקראינה על יציאת גברים גילאי 60-18, שמצופה מהם כי ישמשו ככוח לחימה ויסייעו בהגנה על המולדת. 

התפלגות מגדרית זו מעמידה את הנשים במצב מיוחד: רבות מהן הופכות בין לילה להורה יחידני, עם אחריות לילדים ו/או לקשישים, כשהן נתונות בחרדה מתמדת לגורלו של בן הזוג שנשאר באזורי לחימה ומתמודדות עם תרבות ועם מנגנונים חברתיים הזרים להן.

הארגונים השונים שנרתמו להקמת מנהלת "צו השעה", בהובלת אגף חירום במשרד הרווחה והביטחון החברתי, יצרו מודל הפעלה היברידי. כלומר, כזה המשלב בין עובדי מדינה, המגזר השלישי והמגזר הפרטי

מתוך 29,121 הנמלטים, 34.5% פנו למנהלת באופן אקטיבי, בבקשה לסיוע מתמשך. מבין הנמלטים שהגיעו לישראל ועזבו לאחר תקופה, שיעור הפונים נמוך משמעותית מאשר בקרב אלה שנשארו בישראל. תרשים מס' 1 (בעמוד הבא) מציג את מספר פותחי התיקים לקבלת סיוע בהשוואה לכלל האוכלוסייה הזכאית: מתוך כלל אוכלוסיית הזכאים שהגיעו לישראל (כאמור, 29,121 איש), 10,040 פתחו תיק לקבלת סיוע מהמנהלת. יש גם נמלטים שהסטטוס שלהם השתנה מנמלטי מלחמה לבעלי מעמד בישראל (עולים, הורה קשיש ועוד), להלן – "שינו סטטוס". יש גם כאלה שלא דווחו למנהלת כנמלטי מלחמה, אך לאחר פנייתם ותהליך בדיקה פרטני, הצוות הסוציאלי במנהלת אישר להם לקבל סיוע (הם מצוינים בתרשים כחריגים).

תרשים מס' 1: מספר פותחי התיקים במנהלת "צו השעה" מתוך כלל אוכלוסיית הזכאים

מתוך תרשים 1 אנו למדים כי מספר הפליטים שנמצאים בארץ ופתחו תיק במנהלת "צו השעה" גבוה ממספר הפליטים שלא פתחו תיק כזה, גם אם השוני אינו דרמטי. כשמדובר בפליטים שעזבו את הארץ לאחר זמן קצר יחסית, המגמה משתנה: מאחר שידעו שלא ישהו כאן זמן רב והם בדרכם ליעד אחר, רבים מהם לא הגישו בקשה לסיוע. לגבי אלה שנשארו בישראל ולא פנו בבקשה לסיוע, אנו מבינים שרבים הגיעו לבקר משפחות או מכרים ולא הרגישו צורך לבקש סיוע, או שלא ידעו על קיום המנהלת והאפשרות לקבל סיוע כזה. מסקנות אלו עלו משיחות שהתקבלו במוקד, כשנשאלו הפונים מדוע לא פתחו בקשות עד לרגע השיחה. יש סיבות נוספות, שכיחות פחות, כמו חשש להירשם אצל גורם ממשלתי, פחד מגירוש, חוסר ידיעה לגבי יחס המדינה המארחת אליהם ועוד.

הנמלטים פזורים בכל רחבי ישראל: ביישובים יהודיים, ערביים, חרדיים וחילוניים; במרכז, בפריפריה וביהודה ושומרון; בהתיישבות הקיבוצית, במושבים ובערים הגדולות. עם זאת, כ–80% מהם מרוכזים ב–15 ערים, המאופיינות בשיעור ניכר של יוצאי ברה"מ המתגוררים בהן דרך קבע (חיפה, בת–ים, נתניה, אשקלון, פתח–תקווה, אשדוד, ראשון–לציון, באר–שבע, חולון, נהריה, תל–אביב יפו, אילת, כרמיאל, ירושלים ועכו). 

מודל ההפעלה

הארגונים השונים שנרתמו להקמת מנהלת "צו השעה", בהובלת אגף חירום במשרד הרווחה והביטחון החברתי, יצרו מודל הפעלה היברידי. כלומר, כזה המשלב בין עובדי מדינה, המגזר השלישי והמגזר הפרטי; ביניהם עובדי ארגונים ועמותות, עובדי חברות מפעילות ומתנדבים רבים. 

ניהול המנהלת נתון בידי עובדי משרד הרווחה והביטחון החברתי. מנהלה הראשון היה מנהל אגף החירום, והוא התחלף בראש המטה למנהל אסטרטגיה במשרד. מתחת למנהל, פועלים שלושה צוותים (שלכל אחד מהם מנהל משלו): 

צוות המוקדנים הטלפוניים – צוות בניהול מד"א הכולל כעשרה מוקדנים ומוקדניות, חלקם עולים מאוקראינה שהגיעו זה עתה ודוברים את שלוש השפות: עברית, רוסית ואוקראינית. המוקד הטלפוני פועל שישה ימים בשבוע, כעשר שעות ביום, ומקבל שיחות מנמלטי המלחמה ומהמשפחות המארחות. מדובר בכ–412 שיחות ביום בממוצע. כמו כן, המנהלת מפעילה אתר אינטרנט בשלוש השפות ושולחת מסרוני טקסט לנמלטים, הכוללים עדכונים והודעות חשובות. 

צוות סוציאלי – כולל חמישה אנשי צוות המטפלים במקרים חריגים ובפניות שוטפות. מרבית אנשי הצוות הם עובדים סוציאליים, אשר מציעים סיוע טלפוני פרטני למשפחות ולנמלטי מלחמה הזקוקים לסיוע אישי (כגון תיווך לטיפול נפשי, שילוב בדיור חירומי ועוד).
לאור אופייה של המנהלת, המעניקה סיוע ברמה הארצית, הצוות הסוציאלי פועל מול הפונים באופן טלפוני ובתכתובות במייל ולא במפגשים פיזיים. עם זאת, במקרים של תיווך לקבלת סיוע נפשי במימון המנהלת, המפגש עם המטפל הרגשי עשוי להיות פיזי.

צוות מרסל"ה (מרכז סיוע לנמלטי המלחמה) –
בניהול המועצה הישראלית להתנדבות ושתי נשות צוות. צוות זה גייס קרוב ל–200 ארגוני חברה אזרחית, שכ–70 מהם פעילים בתדירות גבוהה, שבועית או דו–שבועית, לטובת טיוב המענים לנמלטי המלחמה. 

נוסף על אלה, עד לשלהי יוני 2022 העמיד ארגון הג'וינט פרויקטור מטעמו לריכוז השותפויות ולסיוע בגיוס כספים פילנתרופיים. כמו כן, המנהלת מפעילה ספקים שונים בהתקשרויות רכש חברתי, לרבות התקשרות לאספקת כרטיסי מזון, למתן סיוע נפשי באמצעות גורמי טיפול, למתן שירותים רפואיים ולמתן פתרונות דיור מותאמים לאירוח זמני.

המורכבות במתן הסיוע והנגשתו לנמלטי המלחמה הובילה ליצירת שיתופי פעולה הדוקים ושיח שוטף בין המנהלת לבין מפעיליה – משרדי הממשלה (משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד המשפטים – היחידה לסחר בבני אדם), משטרת ישראל וארגונים רבים במגזר השלישי. 

מוקד סיוע טלפוני והנגשת מידע – תחומי הסיוע

מענים רפואיים 

לאור נחיצותו וחשיבותו של מענה זה, הוא ניתן באופן גלובלי לכלל נמלטי המלחמה, גם אם לא פעלו באופן אקטיבי לפתיחת תיק במנהלת. 

המענה מחולק לשתי קבוצות גיל: 

נמלטי מלחמה שנולדו לפני 1.4.1962 – להם מפיקה המנהלת אוטומטית, מייד עם כניסתם לארץ, פוליסת בריאות בקופת חולים "לאומית".

נמלטי מלחמה שנולדו לאחר 1.4.1962 – לאחר כניסתם לישראל מעודכנת זכאותם לקבלת שירותים ללא עלות במרפאות "בטרם" ברחבי הארץ. 

לקבוצה הראשונה ניתן מגוון רחב של מענים רפואיים, בדומה לפוליסת ביטוח לעובדים זרים. לקבוצה השנייה ניתנים שירותי רפואה חירומיים ומניעת הידרדרות סיכונית באופן שוטף. טיפולים מורכבים יותר עבור הקבוצה השנייה ניתנים באישור פרטני ובבחינה של מערך שירותי הבריאות במשרד הרווחה, כאשר כל מקרה נבחן לגופו.

מעבר לכך, ניתנים מענים פרטניים במסגרות שיקומיות ומסגרות ייעודיות בעת הצורך, בתיאום של המנהלת מול משרד הבריאות. כמו כן, המועצה הישראלית להתנדבות רתמה ארגוני חברה אזרחית הפועלים בתחום הרפואי (כגון "עזר מציון" ו"חברים לרפואה") למתן סיוע קונקרטי במקרים ייחודיים: כיסאות גלגלים, הליכונים, תרופות ייחודיות, טיפולי שיניים ועוד.

ביטחון תזונתי

מעל לכ–9200 מפותחי התיקים במנהלת מבקשים סיוע בביטחון תזונתי. סיוע זה ניתן בשני אופנים:

סיוע בסלי מזון יבש – באמצעות רתימה של ארגוני חברה אזרחית (בהובלת המועצה הישראלית להתנדבות וארגון "לתת").

סיוע פרטני בכרטיס לרכישת מזון ב–13 רשתות מזון ברחבי הארץ. הכרטיס נטען בסכום ראשוני של 700 שקלים ונטען פעמיים נוספות מדי חודש, בסכומים משתנים לפי קבוצת גיל ומספר הטעינה. הסיוע ניתן לכל אחת מהנפשות בבית האב, כך שמשפחה מרובת ילדים מקבלת סיוע נרחב יותר. 

עד כה חולקו כ–2,500 סלי מזון יבש וכ–6,380 כרטיסי מזון, שלהם בוצעו 14,047 הטענות בהיקף תקציבי כולל של מעל 8.2 מיליון שקלים מתקציב מדינה. 2,449 זכאים נוספים מקבלים את כרטיס המזון בפעם הראשונה בימים אלו.

מקרים הומניטריים ייחודיים מקבלים מענה מורחב ועשויים לקבל סיוע כפול, מספר רב יותר של הטענות וסכומי הטענה מוגדלים, בהתאם לזיהוי צרכים חריגים על ידי הצוות הסוציאלי במנהלת. 

ציוד וביגוד

נמלטי המלחמה מגיעים עם ציוד מועט מאוד, ללא ציוד בסיסי כמו מוצרי חשמל ביתיים, כלי בית וריהוט, כלי מיטה, ציוד לתינוקות, צעצועים לילדים, כרטיסי סים ישראליים ועוד.

כ–5,200 מנמלטי המלחמה ביקשו סיוע בביגוד או בציוד. המענה בתחום זה ניתן רובו ככולו באמצעות החברה האזרחית, כאשר המנהלת והמועצה הישראלית להתנדבות מגייסים לשם כך ארגוני חברה אזרחית ופילנתרופיה. לדוגמה, במהלך ארבעת החודשים הראשונים ללחימה אפשר ארגון "ויצו" לנמלטים לאסוף עד עשרה פריטי לבוש לאדם ללא תשלום בביגודיות בכל רחבי הארץ; JNF-UK ועמותת "מתן" תרמו סיוע כספי בהיקף של כחצי מיליון שקלים לרכישת ציוד עבור כ–450 משפחות (כ–1,000 נפשות); בעלי עסקים תרמו מזרנים ומיטות מתקפלות וארגוני חברה אזרחית מקומיים סייעו, בתיווך המנהלת, במתן פתרונות ספציפיים מותאמים לכ–500 משפחות ברחבי הארץ (כ–1,300 נפשות).

פעילויות הפגה ופנאי

השהות בישראל באשרת תייר, ללא רישיון עבודה ומבלי להשתלב במערכת החינוך, מביאה לצורך נרחב בפעילויות הפגה ופנאי. 48.5% מתוך 10,040 הנמלטים הרשומים במנהלת לקבלת סיוע הגישו בקשה להשתתפות בפעילות כזו. מתוכם, 47% ביקשו פעילות משותפת להורים ולילדים, 34% ביקשו פעילות למבוגרים בלבד ו–19% ביקשו פעילות לילדים בלבד.

השילוב במערכת החינוך אינו בגדרהמלצה אלא מחויבות רשמית של מדינת ישראל, כחלק מהמחויבות הנדרשת מהחתומים על אמנת האו"ם לזכויות הילד. אין זה נתון לשיקול דעתה של הרשות המקומית, והיא מחויבת לספק מענה לימודי לדרים בשטחה

פעילויות ההפגה והפנאי ניתנות באמצעות ארגוני חברה אזרחית ובתיווך בין נמלטי המלחמה לארגון הרלוונטי. עד כה, כ–500 זוגות הורים וילדיהם השתתפו בפעילות בקניונים ברחבי הארץ; כ–750 השתתפו בפעילות בקיבוצים בחג הפסח ובחג השבועות, בשיתוף התנועה הקיבוצית; כ–15 קשישים משולבים בתוכנית לליווי פרטני ופעילויות פנאי מותאמות וכ–1,500 נמלטים שולבו בפעילויות חד–יומיות ברחבי הארץ (קונצרטים, פעילות בחוף הים וכדומה).

סיוע נפשי

ההימלטות מאזור הלחימה והחשיפה לאירועי קצה מייצרים סיכון מובנה לפיתוח פוסט–טראומה, וזאת במקביל לחרדה הקיומית ביחס לבני משפחה ומכרים שנשארו מאחור וההתמודדות עם מצב זמני של הגירה והיעדר ודאות. יחד, אלה מובילים למצב נפשי מורכב ולצורך בסיוע ובליווי רגשי.

13% מהנמלטים הרשומים לקבלת סיוע (כ–1,400 איש) ביקשו סיוע נפשי. סיוע זה ניתן במימון המנהלת באמצעות מטפלים (עו"סים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מרפאים בעיסוק וכדומה) המופעלים על ידי ספקי משנה. סל הטיפול הראשוני כולל שלושה מפגשים פרטניים, בהתמקדות בטיפול קצר מועד וטיפול בטראומה, והוא מוארך במקרים שונים בהתאם לצורך.

עד כה, 307 נמלטי מלחמה שובצו בטיפול פרטני, בהיקף של 909 שעות טיפול נפשי ובעלות של כ–250,000 שקלים מתקציב מדינה. הטיפול ניתן בפריסה ארצית, במפגשים פיזיים או דיגיטליים, בתיאום עם מקבלי השירות.

מתן הסיוע הנפשי מלווה באופן צמוד על ידי הצוות הסוציאלי במנהלת, במטרה להתאים את המענים לפונים בהתאם למאפייניהם האישיים. רצף הטיפול נע מטיפול "שוטף" בסוגיות של טראומה, דרך סוגיות של אובדן ושכול, התמודדות עם ההגירה, התקפי פניקה, בדידות, סיוטי לילה, חוסר אונים, דיכאון ואובדנות, הדרכת הורים, ועד להתאמת מענה רגשי לילדים עם צרכים מיוחדים ומענים פרטניים מורכבים. 

המצב המורכב יוצר סיטואציות ייחודיות: מתיחות משפחתית בין המתארחים לקרובי המשפחה המארחים, שלא ציפו שתקופת האירוח תתארך כל כך; התמודדות כאם חד–הורית על אף שסטטוס הזוגיות לא השתנה; קיום קשרים זוגיים באופן אפלטוני ובאמצעים דיגיטליים; מאפיינים פסיכוסומטיים (כגון עצירות או תחושות כאב פיזיות שאין להן הסבר רפואי); התפרצויות זעם ורגרסיה בתפקוד הבסיסי של ילדים ומשברים רגשיים אצל מתבגרים, שנותקו באבחה אחת מבתי הספר ומחבריהם באוקראינה; ועוד.

דיור

לאור הסטטוס הייחודי של נמלטי המלחמה, כתיירים שעד לא מכבר נדרשו להזמנת מארח ישראלי המצהיר על מחויבותו כלפיהם, המענה הדיורי שמציעה המנהלת הוא חריג וניתן במקרים הומניטריים ייחודיים כמו סכסוך חריף עם המשפחה המארחת המגיע למצבי סיכון וניצול; מתארחים קשישים ואנשים עם מוגבלות הזקוקים למענה מגורים מותאם; נמלטים ששהו בבתי מלון על חשבונם, אך כספם אזל; ומקרים ייחודיים נוספים.

עד כה שולבו כ–140 נמלטי מלחמה בדיור מטעם המנהלת, בעלות כוללת של כ–1.5 מיליון שקלים מתקציב מדינה ובמגוון רחב של מענים: מלוניות ואכסניות, דירות ובתי מגורים ומסגרות משרד הרווחה כמו בתי אבות ופנימיות לנוער בסיכון. המענה הדיורי ניתן לתקופה קצובה של חודש ימים, כאשר במהלך תקופה זו הצוות הסוציאלי נמצא בקשר שוטף עם הדיירים לצורך בחינת צורכיהם האישיים וסיוע בגיבוש פתרון דיור חלופי בתום השהות בדיור, או הארכת השהות במקרים חריגים על פי הצורך.

סיוע סוציאלי

מעבר לששת תחומי הסיוע המפורטים לעיל, הצוות הסוציאלי במנהלת פועל באופן שוטף למתן מענה וליווי במקרים פרטניים הדורשים מעורבות מיוחדת, לרבות אנשים עם מוגבלות, אזרחים ותיקים עם צרכים מיוחדים, אנשים עם טראומה נפשית מורכבת, היעדר ביטחון אישי במקום האירוח, קטינים במצבי סיכון מוגבר, וכדומה. בכמה מקרים יש התערבות אינטנסיבית של הצוות הסוציאלי בשל חשד לניצול, סחר בבני אדם, פגיעות מיניות ומקרי אונס.

כל זאת נעשה תוך שיתוף פעולה עם משטרת ישראל והיחידה למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, או מול גורמי מקצוע רלוונטיים במשרד הרווחה (כגון עו"ס ראשית לחוק הנוער), בהתאם למקרה.

מתן מידע כללי

חלק ניכר מפניותיהם של נמלטי המלחמה הוא לצורך קבלת מידע כללי בנושאים שונים. על אף שהמנהלת לא תמיד יכולה לסייע, מתקיימת פעילות מתמדת לטיוב המידע והנגשתו לנמלטי המלחמה. סוגיות עיקריות שעולות:

תקופת השהות: רישיון השהייה של נמלטי המלחמה בישראל (אשרת תייר) מוגבל לתקופה של שלושה חודשים ממועד כניסתם לארץ. בהתאם למדיניות רשות האוכלוסין, בתאריך 24.5.22 (שלושה חודשים ממועד תחילת הלחימה) הוארכו אוטומטית הרישיונות לכלל נמלטי המלחמה בחודש נוסף. ב–21.6.22 עודכנה המדיניות ורישיונות השהייה הוארכו שוב באופן אוטומטי עד לסוף חודש יולי. מאז ועד למועד פרסום המאמר, אשרות השהייה ממשיכות להיות מוארכות מדי חודש לתקופה קצובה של חודש ימים נוסף.

לזמניות זו יש השלכות רבות על נמלטי המלחמה, השרויים בתחושה מתמדת של זמניות ואינם יכולים להשתקע ולבסס את חייהם כאן. זה כמובן משליך על יכולתם למצוא תעסוקה, לשלב את הילדים במערכת החינוך, למצוא מקום מגורים משלהם ולהפסיק להתארח, ועוד.

תעסוקה: רישיונות השהייה של נמלטי המלחמה אינם מאפשרים להם לעבוד באופן חוקי, שכן מדובר ברישיונות תייר. עם זאת, בהתאם למדיניות רשות האוכלוסין, פורסמה הנחיה רשמית של מדיניות אי–אכיפה כלפי מעסיקים שיעסיקו נמלטי מלחמה השוהים בארץ מעל ל–90 ימים. מעסיקים אלו נדרשים לדאוג לכל זכויות העובדים כחוק, כאילו היו בעלי רישיון עובד זר.

חינוך: על פי האמנה לזכויות הילד, לכל קטין מוקנית הזכות לחינוך, גם אם הוא שוהה במדינה זרה בסטטוס תייר, וזאת לאחר שהות של 90 יום לפחות במדינה זרה. בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנה זו, פורסמו הנחיות לנמלטי המלחמה המנחות אותם לפנות למחלקת החינוך ברשות המקומית שהם שוהים בה ולרשום את ילדיהם למערכת החינוך. במקביל, פורסמו ההנחיות המשלימות לרשויות המקומיות, המפרטות את מחויבותן ואחריותן לרישום למסגרות חינוך בשטחן. 

מכך אנו למדים שהשילוב במערכת החינוך אינו בגדר המלצה אלא מחויבות רשמית של מדינת ישראל, כחלק מהמחויבות הנדרשת מהחתומים על אמנת האו"ם לזכויות הילד. אין זה נתון לשיקול דעתה של הרשות המקומית, והיא מחויבת לספק מענה לימודי לדרים בשטחה, בהתאם להנחיות ולחוזרים של משרד החינוך. 

מעבר לכך, עמותות מהחברה האזרחית, בתיווך המנהלת ובליווי משרד החינוך, הקימו גני ילדים פרטיים ששולבו בהם כ–60 פעוטות בחודש יולי.

סיכום

מתן סיוע הומניטרי מתמשך לנמלטי המלחמה הוא תהליך אג'ילי, המתעדכן כל העת תוך גיבוש מודל ההפעלה ודיוקו מיום ליום, וכן טיוב המענים והנגשתם באופן שוטף. 

"צו השעה" מייצג את המקרה הראשון שבו מדינת ישראל, בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי, מקבלת אחריות על אזרחים זרים המצויים בשטחה, גם אם הם מצוידים באשרת תייר בלבד, תוך קיום הליכים טיפוליים ובניסיון מתמיד לשיפור השירותים הניתנים. 

המידע שנסקר במאמר זה נועד לחשוף בפני ציבור העובדים הסוציאליים את מאפייני האוכלוסייה ואת אופן ההפעלה של "צו השעה" ולספק להם כלים ומידע לסיוע למקרים חריגים העשויים להגיע לפתחם. 

אנו ממליצים לעו"סים ולגורמי מקצוע טיפוליים להיכנס לאתר המנהלת (https://govextra.gov.il/molsa/tzav-hashaa/home), שם תוכלו להתעדכן במדיניות הסיוע העדכנית, בדרכי הקשר ובאופני הסיוע, וללמוד כיצד לתווך בין נמלטי המלחמה למנהלת. אפשר גם להתקשר למוקד ולבקש לשוחח עם הצוות הסוציאלי.

הגמישות התפעולית המתאפשרת לאור מתן המענים ישירות לאוכלוסיית היעד באמצעות השלטון המרכזי, תוך רתימת ארגוני חברה אזרחית והמגזר השלישי, מאפשרת ל"צו השעה" להתאים את המענים לצורכי האוכלוסייה באופן מיידי ולטייב את מתן השירותים. 

הימים שלפנינו וההתפתחויות בהמשך הלחימה באוקראינה ישפיעו על המשך פעילותה של המנהלת, בהתאם להשפעתם על אוכלוסיית נמלטי המלחמה: חזרתם למדינת המוצא או המשך שהייתם בישראל.

________________________________________________________________________ 

נפתלי יעבץ | BSW, עו"ס, מוסמך במדיניות ציבורית וממשל; ראש מטה מנהל של"מ (שיקום, ליווי, מניעה – לשעבר מנהל תקון) במשרד הרווחה והביטחון החברתי. הקים את הצוות הסוציאלי במנהלת "צו השעה" ומשמש כיום כראש המנהלת. naftaliy@molsa.gov.il

ארנון לוי | MSW, עו"ס קהילתי, מנהל הצוות הסוציאלי במנהלת "צו השעה". levi_arnon@hotmail.com