ועדת העבודה והרווחה קיימה אתמול (שלישי) דיון במשבר כוח האדם של מפעילי מסגרות לאנשים עם מוגבלות. במהלך הדיון קראו מטפלים, נציגי עמותות ומטופלים להעלות את שכר המטפלים, שבסיסו עומד כיום על 10% בלבד מעל שכר המינימום.

מנגד, לא מעט ממשתתפי הדיון סברו כי העלאת שכר המטפלים, על אף היותה חשובה, לא תיתן מענה לצרכי המטופלים. חלק מהנוכחים חלקו סיפורים וקשיים שלהם או של קרוביהם ששהו במסגרות סגורות והדגישו את הצורך להעביר יותר אנשים עם מוגבלות למגורים בקהילה.

מחסור בשליש מכוח האדם במוסדות

"הגענו למצב של קריסה", אמרה סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית ארגון אקי"ם. "מסגרות נסגרות מוקדם, יש תחלופה גדולה ועזיבה המונית של עובדים. המצב מעולם לא היה כל כך קשה. תקציב המדינה עבר ללא מענה למטפלים ולמדריכים, שלא נכללו בהסכם שנחתם עם הסייעות בחינוך המיוחד". לטענתה, העזיבה רק תגבר. "כבר היום יש מחסור של 33% בכוח האדם, על פי סקר של מנהל המוגבלויות במשרד הרווחה, ועם זה אי אפשר לתת אפילו שירות מספק. חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ייכנס לתוקף בינואר 2024, לא נצליח ליישם אותו ולהעביר אנשים לקהילה אם לא יהיו אנשים שיקבלו וילוו אותם".

ד"ר עידית סרגוסטי, מארגון בזכות, טענה כי לא ניתן לנתק את הדיון הזה מהתמונה הכוללת של מה שקורה בשירותים ובמסגרות שמשרד הרווחה מקיים, וציינה את מסקנות דו"ח ועדת דותן, שמשרד הרווחה קיבל, ואת החלטת המשרד על סגירת המוסדות בתוך 5 שנים והעברת הדיירים לדיור בקהילה.

"חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות קובע בצורה ברורה את זכותם של אנשים לחיות בקהילה, דו"ח ועדת דותן שהוגש לפני 3 חודשים לשר הרווחה מציג תמונה קשה לגבי מה שקורה וגם הצעות ברורות לפתרון", אמרה סרגוסטי. "בדו"ח נכתב בין היתר כי במוסדות מתקיימות תופעות מזעזעות, בלתי נסבלות ובלתי מתקבלות על הדעת והלב. שורש הבעיה הוא השימוש של משרד הרווחה בשיטה המוסדית לצורך מגורים של אנשים עם מוגבלות, זה ישתנה רק עם גיבוש תכנית לסגירת מוסדות ולפיתוח שירותים בקהילה".

ח"כ עאידה תומא סולימאן תמכה בדבריה של סרגוסטי, וטענה כי במכרזי העמותות אין דרישה לתנאים הולמים לעובדים. "המדינה החליטה להפריט את האחריות ומוסרת אותה לידיים של עסקים וסֵמי-עמותות, למרות שהיא יודעת שאין לה את הכוח לפקח עליהם. שנים עבדתי כמנכ"לית ארגון שהקים מקלטים לנשים ואני יודעת על מה אני מדברת. במכרזים יש דרך לדווח על השימוש בכספים שניתנים, הבעיה העיקרית היא שאין הסכמי עבודה ברורים עם המדריכים או התייחסות מספקת לתנאי העובדים במכרזים".

אבי בן ז'נו מתנועת התעוררות דרש שהכסף שמוקצה מטעם חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות יוקצה לטובת אנשים עם מוגבלות ברמה הפרטנית. "אדם עם מוגבלות זכאי לבחור עבור עצמו את אופן שבו הוא ישתמש בכספים הללו, מי יטפל בו, באיזו מסגרת יגור אם בכלל ומה הדברים הטובים עבורו. נכים הם בני אדם לכל דבר ועניין, יש להם זכות מוסרית לקבוע את אורכות חייהם והמסגרת המתאימה להם, לנו, תוך מיצוי שוויון זכויות מקסימלי".

"לאנשים על הרצף האוטיסטי הכי חשוב שמירה על עקביות ושגרה, בזמן האחרון זה לא יכול להתבצע כי אין לנו מדריכים. העבודה היא קשה והגמול שנותנים להם הוא פשוט מעליב", אמרה אפרת עציון פאר מעמותת אלו"ט. "אני אמא לבן 33 על הרצף האוטיסטי, המתגורר ב'בית לחיים' יחד עם 24 חברים בתל אביב, 8 דיירים בכל דירה, ואני כאמא לא מוכנה לשתוק יותר, הילדים שלנו לא יכולים לדבר ולצעוק שהם רוצים לחיות בכבוד".

"אני עובדת מעל עשור עם אוכלוסיות מיוחדות, התחלתי כמדריכה בהוסטלים" שיתפה יולי כהן, עובדת בעמותת שק"ל, "אנחנו נלחמים כבר שנים על תוספות שכר וברוב המקומות הוא עדיין שכר מינימום. אנחנו מתמודדים יום יום עם קשיים רבים מול המטופלים והמערכת, ונשארים כי הלב שלנו נמצא שם ואנחנו לא יכולים לדמיין את עצמנו עושים משהו אחר. אם נלך- מי יטפל באותם ילדים שהחברה מנסה להסתיר מעיני כולם? האם ראוי להפקיד את גורלם בידי אנשים שמשתכרים שכר מינימום?"

משרד הרווחה: רוצים פתרון שכר רוחבי לכלל הספקים של משרד הרווחה

חנן פריצקי ממשרד הרווחה הגיב לדברים, ואמר שבכל קצוות המשרד נמצאים בעיצומו של משבר תעסוקה וכוח אדם שמאז הקורונה רק הולך ומחריף. "נעשו מהלכים בשוק התעסוקה שהניעו את המטוטלת לכיוונים שונים, כמו הסכם עם הסייעות בחינוך המיוחד והסכמים אחרים. אנחנו לא יכולים להמשיך לתת יד להסכמים נקודתיים והולכים על פתרון רוחבי של כל ספקי השירותים למשרד הרווחה, שכר שיהיה זהה באומדנים לגבי כלל השירותים".

"אנחנו מנהלים כבר תקופה ארוכה משא ומתן מול משרד האוצר, בכוונה להעלות את התעריף הבסיסי. המהלך הוא מורכב ובעל עלות תקציבית ניכרת של מאות מיליוני שקלים", הוסיף פריצקי. שירה עמיאל, רכזת רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר, טענה שבמשרד "מכירים את הבעיה באופן רוחבי, כחלק מהמצב בשוק של מחסור בעובדים באופן חוצה מגזרים".

"משרד הרווחה הציף את הבעיה אלינו וכפי שנאמר יש מו"מ. מטבע הדברים כשנושאים כאלה מוצפים אחרי אישור תקציב יש יותר בעיה לתת מענה והנושא נמצא בעבודה של משרדי הממשלה", טענה עמיאל. יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), ביקש לוודא כי משרדי הממשלה נערכים לכניסתו לתוקף של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות באמצעות תקציבים להרחבת מענים לאנשים עם מוגבלות בקהילה.

"החוק שעבר פה בוועדה כולל תוספת תקצוב של 2.15 מיליארד שקל לטובת יישומו", הגיבה עמיאל, "יש דיונים משמעותיים בניהול משרד הרווחה להתקנת התקנות הנדרשות ליישום מרכיבי החוק ואנחנו מלווים ושותפים לתהליך".

"אנחנו מבקשים שיהיה מעבר הדרגתי אבל בלתי פוסק ופיתוח מענים, מבנים ואנשי צוות בקהילה ולצמצם כמה שאפשר את מספר האנשים שצריכים להיות במוסדות", אמר אייכלר, והוסיף כי המטרה הסופית היא לעודד את המעבר לקהילה, עליו החליט משרד הרווחה. "נבקש לבחון ולהשוות את עלות תקצוב אדם המוסד מול עלות שיכון בקהילה או בבית, זה ייתן לנו דרך לעודד את עניין המגורים בקהילה ולהראות שזה כדאי ויטיב עם כל הצדדים. כמו כן נבקש לדעת איך משרד הרווחה מפקח ומוודא שיש שקיפות ושהכסף שמועבר למפעילי המסגרות יגיע ליעדו, כולל עמידה בתנאי השכר של העובדים".

משרדי האוצר והרווחה הודיעו כי ימשיכו את המו"מ, וכי תיקבע ישיבת מעקב בנושא.