ועדת העבודה והרווחה אישרה אתמול (שלישי) תקנות שיאפשרו הפחתה של סכום הקנס שיוטל בגין הפרות של נגישות וייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות, בעקבות טענות על ריבוי תביעות ייצוגיות כנגד עסקים קטנים בגין הפרות נגישות. 

במסגרת תיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שנכנס לספר החוקים בשנה שעברה, הורחבו סמכויות האכיפה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הכוללות הסדרה של מנגנון הטלת עיצומים כספיים על מי שלא הנגיש את העסק שלו – הן במקום פיזי והן באתר אינטרנט.  

סכומי העיצומים יכולים לנוע בין 1,200 ל-200 אלף שקלים, ונקבעים לפי גודל העסק המפר וכן לפי המשאבים והמאמץ שבית העסק צריך להשקיע על מנת לעמוד בקיום חובת הנגישות שהופרה. מלבד זאת, החוק כולל מנגנון של הגשת תביעה על ידי הנציבות בשם אדם שנפגע מהפרת הוראות החוק. 

על פי התקנות החדשות, הממונה רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר בעד 30%, במקרים בהם בשנים שקדמו להפרה לא הוטלו על אותו מפר עיצומים כספיים ולא הוצא לגביו צו נגישות, ובמקרים בהם המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה להקטנת הנזק. כמו כן, ניתן להפחית את סכום העיצום בעד 5% במקרים בהם סכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר.  

בתחום הנגישות, מאפשרות התקנות גם הפחתה של עד 30% מגובה העיצום בשל נסיבות אישיות שהביאו להפרה, או כאלה שמצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר. במצב בו התקיימו מספר נסיבות מאלה הקבועות בתקנות רשאי הממונה להפחית למפר עד 70% מסכום העיצום הכספי בסך הכל.  

עו"ד הדס אגמון, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הסבירה: "התקנות הן השלמה למהלך חקיקתי שנועד לשפר את יכולות האכיפה של הנציבות, על רקע העובדה שחובות הנגישות קיימות כבר מעל עשור והיישום בשטח הוא לא מספק". עוד ציינה אגמון כי ב-4 השנים הראשונות לחוק, עסקים קטנים וזעירים יקבלו רק התראה ולא עיצום כספי. כמו כן, עסק שפעל בהנחיית מורשה נגישות ובכל זאת נמצאו אצלו הפרות, יקבל גם הוא התראה בלבד. 

במהלך הדיון בתקנות העלו גורמים שונים, בהם נציגים של משרד הבריאות וקופות החולים, חשש מקושי לעמוד בדרישות הנגישות ומהטלת עיצומים כספיים משמעותיים. בין היתר אמרה נציגת משרד הבריאות: "אנחנו המפר הגדול ביותר. בכל רגע נתון מתקלקלת מעלית או שמתגלה בעיה אחרת באחד ממוסדות הבריאות, ולא תמיד יש ביכולתנו לתקן מידית כל תקלה או בעיה, בין היתר מסיבות תקציביות. אם בגין כל אותן בעיות נקבל עיצומים- תקציב הנגישות שכן קיים יבוזבז כולו על עיצומים במקום על הנגשה".   

בעיה נוספת שעלתה היא עלייה משמעותית במספר התובענות הייצוגיות כנגד עסקים קטנים בגין הפרות נגישות. עו"ד רווית גרוס מהתאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת עסקים קטנים, אמרה כי היא נתקלת במקרים רבים בהם העסק הקטן מקבל תביעות ייצוגיות של מיליוני שקלים בגין הפרות נגישות ללא כל התראה מוקדמת או אפשרות לתקן, וגם אם תיקן נאלץ לשאת בעלויות שכר טרחה של עשרות אלפי שקלים. 

"זה הפך להיות 'מסחרה' של עורכי דין ועסקים קטנים סובלים מזה. צריך שתהיה חובה לשלוח מכתב התראה לפני תביעה, זה המינימום שבעל עסק שלא תמיד מכיר את כל פרטי התקנות, צריך לקבל". השערה שעלתה בדיון היא שהסיבה לריבוי התביעות הייצוגיות הינה פטור מאגרה שניתן עבור הגשת תביעה ייצוגית בנושא נגישות.  

עו"ד אגמון השיבה כי לא ניתן להוכיח כרגע שהפטור מאגרה היא אכן הסיבה לריבוי התביעות ועם זאת, הסכימה לבצע בחינה של הנושא, לרבות לגבי חיוב בהודעה מוקדמת לנתבע. כמו כן הדגישה כי מפר שקיבל עיצומים כספיים מהנציבות לא יוכל להיתבע בתביעה ייצוגית בגין אותה הפרה ולכן לא תהיה ענישה כפולה.    

יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), הנחה את משרדי הממשלה לבחון את הטענות ואת האפשרות לבצע הבחנה והתאמה של התקנות לגופים שונים על פי קריטריונים שונים. עוד הוסיף אייכלר שבמידת הצורך הוועדה תתכנס לאשר שינויים בתקנות.