"שרת אחראי להקמת 52 יישובים בארץ. זאת תרומה אדירה", אומר יו"ר העמותה להנצחתו, ההיסטוריון גדעון מיטשניק. "זאת השנה השנייה שאנחנו מחדשים את האזכרות למשה שרת. בשנים האחרונות לא התקיימו כאלו, והחלטנו בעמותה שאנחנו חוזרים לציין את מועד פטירתו".
לדבריו לא פשוט להחזיר לתודעה הציבורית את שרת. "יש הזנחה של שנים רבות בכל הקשור בהנצחת אנשי ציבור מדור הקמת המדינה", אומר מיטשניק. "מי שאין לו מרכז הנצחה, פשוט נשכח מהתודעה הציבורית".
מיטשניק מתקשה אפילו לגייס מספר תלמידים שיגיעו לאזכרה. "סיכמתי עם תיכון על שם שרת בגוש דן על השתתפות תלמידים ואף הקדמנו לשם כך את מועד האזכרה אך אז גם התחרטו וגם באו העיצומים. פניתי גם למנהלת בית ספר יסודי והיא טענה שהם בלחץ של סוף שנה. מה קשה, לשלוח שני תלמידים להניח זר? והיכן הערך החינוכי?".
משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) כיהן כראש ממשלה בין השנים 1954–1955, בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון. כמו כן היה שר החוץ הראשון של מדינת ישראל והיה מראשי הנהגת היישוב.
שרת היה גם עיתונאי ושימש כאחראי על עמוד החדשות בעיתון "דבר" ובהמשך מונה לסגן עורך העיתון, ברל כצנלסון. לאחר שהצטרף למפא"י פרש מ"דבר". בשנת 1959 זכה שרת בפרס סוקולוב על עבודתו העיתונאית ועל ספרו "משוט באסיה".
"צריך לדעת ששרת היה מנוע רציני במפעל חומה ומגדל. בחוכמתו, הוא מבין ב-1936, לקראת ביקור ועדת פיל בארץ, שהדרך היחידה להקמת מדינה היא על ידי הקמת יישובים, יצירת טריטוריה. איש השלום שרת, הבין שצריך לקבוע עובדות בשטח והוא הפך להיות ראש מחלקת ההתיישבות. הוא אחראי להקים 52 יישובים בארץ. זאת תרומה אדירה שפשוט נשכחה".
בעמותה עובדים בחודשים האחרונים על בניית כלים מתקדמים להנגיש את המידע על משה שרת לציבור הרחב בדגש על ילדים ובני נוער. "בנוסף לחידוש האזכרה אנחנו פועלים להוציא חידון אינטראקטיבי לבתי ספר והפקת סרטונים קצרים, כולל סרטון שיופק השבוע. בנוסף, בשיתוף הקרן הקיימת לישראל אנחנו משפצים את 'מצפה שרת' ביער המגינים ולהפיק ימי עיון וכנסים לזכרו". אומר מיטשניק ומזמין את הציבור להגיע ולהשתתף באזכרה.
טקס האזכרה לראש הממשלה השני, משה שרת, יתקיים ביום שישי הקרוב בשעה 10:00בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. הטקס יתקיים בשיתוף המשרד להנצחת נשיאים וראשי ממשלה במשרד ראש הממשלה ועיריית תל אביב-יפו.