הבחירות לנציגי הכנסת בוועדה למינוי שופטים שנערכו אתמול (רביעי) הסתיימו בתוצאה מפתיעה: רק נציגת האופוזיציה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), נבחרה לוועדה, בעוד חברת הכנסת היחידה מהקואליציה שהתמודדה, ח"כ טלי גוטליב (הליכוד), לא נבחרה. כתוצאה מכך נשאר מקום פנוי לנציג כנסת נוסף בוועדה, שיאויש רק לאחר הליך בחירות נוסף.

על הנייר, זהו ניצחון לאופוזיציה והפסד לקואליציה. אבל ההתרחשויות שהובילו לכך הובילו למשבר אמון חריף בין הקואליציה לאופוזיציה, שהגיע עד לאיומים בפיצוץ שיחות הפשרה על הרפורמה המשפטית בבית הנשיא, ולהכרזות על החרפת המחאה. ההתרחשויות ישפיעו על הסבב הקרוב של מינוי השופטים בכל בתי המשפט, אך אין קשר ישיר בינן ובין כוונת תומכי הרפורמה המשפטית לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

בפועל, המפסידים העיקריים מהמהלך הנוכחי הם אזרחי ישראל, שימשיכו להיפגע מהעומס הגדול על בתי המשפט עקב אי מינוי שופטים חדשים.

איך מתנהלות הבחירות לנציגי הכנסת בוועדה למינוי שופטים?

לפי החוק הכנסת בוחרת שני נציגים בבחירות חשאיות. אם יש יותר משני מועמדים, הח"כים צריכים לבחור שניים מהם. אם יש רק שני מועמדים, ההצבעה היא בעד ונגד כל אחד מהם.

האם בחירת חבר כנסת מהאופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים מעוגנת בחוק?

לא. החוק רק קובע שיהיו שני נציגים לכנסת, ועם השנים השתרשה הנורמה לפיה אחד מהם יהיה חבר באופוזיציה. כך למשל, נציגי הכנסת הקודמת בוועדה היו ח"כ אפרת רייטן מהעבודה, שהיתה חברה אז בקואליציה, וח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שהיה חבר אז באופוזיציה.

אך הנוהג לא תמיד נשמר. לדוגמה, בזמן ממשלת נתניהו ב-2016 רוברט אילטוב מישראל ביתנו התחיל בתור נציג אופוזיציה, אבל סירב לפנות את כסאו כשמפלגתו הצטרפה לקואליציה. בזמן ממשלת גנץ-נתניהו היו שני חברי הוועדה לבחירת שופטים חברי קואליציה, בנימוק שזו הייתה ממשלת אחדות. בג"ץ נמנע מלהתערב בסוגיה זו.

מדוע רצו בקואליציה לבחור שני נציגים ולא אחד לפי הנוהג?

לפי ההסכמים הקואליציוניים, חבר הקואליציה בוועדה למינוי שופטים יועד לנציג סיעת עוצמה יהודית, ח"כ יצחק קרויזר. ההסכמה הזו יצרה לחץ בסיעת הליכוד ודרישה להפר את הנוהג הקיים ולמנות שני חברים מהקואליציה. בעקבות זאת, חברי כנסת רבים מהליכוד הציגו את מועמדותם לוועדה.
הלחץ למנות שני חברי קואליציה נובע בין היתר מכך שהרפורמה במערכת המשפט שמקדמים שר המשפטים יריב לוין מהליכוד ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית), כוללת שינוי בהרכב הוועדה וקביעה שיכהנו בה 2 ח"כים מהקואליציה ו-1 מהאופוזיציה, אך דחיית הרפורמה השאירה את המצב הקיים שבו יש 2 נציגים מהכנסת. סיבה נוספת ללחץ היא רצון להגדיל את השפעת הקואליציה בוועדה כדי לאפשר לה לבחור את נשיא בית המשפט העליון הבא.

מה ניסו ראשי הקואליציה לעשות במהלך הבחירות?

בחירת שני חברים מהקואליציה לוועדה, בזמן שמתנהלות שיחות הפשרה על הרפורמה בבית הנשיא, היתה נתפשת (בצדק) כהפרת הסטטוס קוו ושבירת אמון מצד הקואליציה. לכן, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי הקואליציה ניסו לשכנע את חברי הכנסת בקואליציה לשמור על הסטטוס קוו וגם על ההסכמים הקואליציוניים ולאפשר את בחירתם של קרויזר מהקואליציה ושל נציגת האופוזיציה היחידה שהתמודדה, קארין אלהרר. בעקבות זאת הם דרשו מחברי הכנסת של הליכוד להסיר את מועמדותם.
ואכן, כל חברי הכנסת של הליכוד הסירו את מועמדותם, מלבד אחת שסירבה לעשות זאת: חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד.
עקב כך, ניסו ראשי הקואליציה להוביל מהלך נוסף: לגרום למצב בו אף חבר כנסת לא ייבחר, וכתוצאה מכך יתקיימו בחירות נוספות בתוך עד 30 יום. לכן, ח"כ קרויזר הסיר את מועמדותו, וראשי הקואליציה הורו לחברי הכנסת של הקואליציה להצביע נגד טלי גוטליב ונגד קארין אלהרר. זאת מכיוון שכשיש רק שני מועמדים, חברי הכנסת צריכים להצביע נגד ובעד כל אחד מהם, ואם המתנגדים לח"כ מסוים גוברים על התומכים, הוא לא ייבחר.
מהלך זה עורר ביקורת חריפה מצד האופוזיציה וראשי המחאה, שדרשו למנות את חברי הוועדה במועד, וראו גם בדחיית הבחירות הפרה של הסטטוס קוו, תוך אפשרות שבהמשך הקואליציה תעביר חוק לשינוי הרכב החברים בוועדה.

ומה קרה בפועל?

התכנית לדחות את הבחירות לא התממשה. בסיומה של ההצבעה החשאית התברר שנציגת האופוזיציה קארין אלהרר קיבלה יותר קולות תמיכה מאשר קולות התנגדות, כלומר, היו חברים בקואליציה שהצביעו בעדה. מנגד, חברי הקואליציה לא הצביעו בעד נציגת הקואליציה היחידה שהתמודדה, ח"כ טלי גוטליב, והיא לא נבחרה. כתוצאה מכך נבחרה רק אלהרר כנציגת האופוזיציה, ונציג הכנסת הנוסף ייבחר בהליך בחירות נוסף שלפי התקנון צריך להיערך בתוך 30 יום.

מהו הרכב הוועדה לבחירת שופטים לפי החוק כיום?

לפי חוק יסוד השפיטה, הוועדה מונה תשעה חברים: שני נציגי ממשלה (שר המשפטים ושר נוסף); שני נציגי הכנסת (לפי הנוהג נבחרים ח"כ מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה, אך החוק אינו מחייב זאת); שני נציגי לשכת עורכי הדין שנבחרים על ידי המועצה הארצית של הלשכה; ושלושה שופטים בבית המשפט העליון (נשיא העליון, ושני שופטים נוספים שנבחרים על ידי כלל השופטים בעליון). לפי החוק, שר המשפטים עומד בראש הוועדה.

מי חבר כיום בוועדה לבחירת שופטים, ומי האנשים החסרים?

נכון לעכשיו, מתוך תשעת החברים שקובע החוק, ישנם שבעה חברים בוועדה: שר המשפטים יריב לוין; נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, והשופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית; נציגי לשכת עורכי הדין, עו"ד אילנה סקר ועו"ד מוחמד נעאמנה; וחברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) שנבחרה אתמול. מי שחסרים להשלמת הרכב הוועדה הם נציג נוסף של הכנסת, מכיוון שאתמול נבחרה רק נציגה אחת מתוך שתיים, ושר נוסף של הממשלה.

האם הוועדה לבחירת שופטים יכולה לפעול בהרכב חסר?

מבחינה פורמלית, כן. לפי חוק יסוד השפיטה, הוועדה יכולה לפעול בהרכב חסר כל עוד מספר חבריה לא פחת משבעה – שזהו המצב כרגע, לאחר בחירתה של ח"כ קארין אלהרר. הוועדה יכולה למנות שופטים בהחלטת רוב חברי הוועדה שהשתתפו בהצבעה, וגם למנות שופטים לבית המשפט העליון, שבמינויים כאלה נדרשת תמיכה של כל המשתתפים בהצבעה מלבד שניים. אבל, מי שמוסמך לכנס את הוועדה הוא יו"ר הוועדה, שר המשפטים יריב לוין, וההחלטה אם לעשות זאת נתונה לבחירתו.

מה נמצא על סדר יומה של הוועדה לבחירת שופטים בזמן הקרוב?

ההחלטה הגדולה של הוועדה תהיה מינוי נשיא בית המשפט העליון הבא, במקומה של השופטת אסתר חיות שתפרוש באוקטובר הקרוב עקב הגיעה לגיל 70, שבו שופטים מחויבים לפרוש; וכן מינוי שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון, במקום חיות ובמקום השופטת ענת ברון שגם לה ימלאו 70 באוקטובר הקרוב. נוסף על כך, הוועדה תצטרך למנות עשרות שופטים בכל בתי המשפט, במקום שופטים שפרשו.

אם נציגת האופוזיציה נבחרה לוועדה, ממה חוששים באופוזיציה ובארגוני המחאה נגד הרפורמה המשפטית?

מתנגדי הרפורמה חוששים מכך שאי בחירת נציג הכנסת הנוסף בוועדה תעכב את הכינוס שלה. למרות שמבחינה חוקית אפשר לכנס את הוועדה כבר עכשיו, והקואליציה יכולה להוסיף לה בקלות את הנציגים החסרים (שרה נוספת מטעם הממשלה, וח"כ מטעם הקואליציה שנהנית מרוב), באופוזיציה הביעו חשש ששר המשפטים יריב לוין יעכב את כינוס הוועדה.

במצב זה ישנם שלושה חששות מרכזיים: האחד – חשש ששר המשפטים לוין ממתין להחלפה של עו"ד מוחמד נעאמנה, אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, שכהונתו צפויה לפקוע בסוף יולי, בציפייה שהלשכה תבחר נציג אחר שמזדהה עם הקואליציה ועם הרפורמה המשפטית (כהונת הנציגה השנייה של הלשכה, עו"ד אילנה סקר, צפויה להסתיים חצי שנה לאחר מכן, בינואר 2024). בחירת הנציג החדש תושפע מהבחירות בלשכת עורכי הדין שיתקיימו בשבוע הבא. אם הקואליציה תזכה בנציג 'אוהד' יותר מלשכת עורכי הדין, מרחב הפעולה שלה יהיה גדול יותר, אך היא עדיין לא תהנה מתמיכת רוב חברי הוועדה.

חשש נוסף הוא שהשיחות בבית הנשיא יתפוצצו, והקואליציה תחוקק את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שיבטיח רוב אוטומטי לקואליציה בוועדה, מה שיאפשר לה חופש פעולה מוחלט.

והחשש האחרון הוא שלוין ימנע את כינוס הוועדה, כל עוד אין בהרכבה הנוכחי הקואליציה לא נהנית בה מרוב. המשמעות תהיה עיכוב במינויי שופטים בכל הערכאות, וכן את מינוי נשיא בית המשפט העליון הבא ושופטים נוספים לעליון, מצב שיחליש את בית המשפט העליון ויהפוך אותו ל'שבוי' בידי תומכי הרפורמה המשפטית.

נוסף לכך עלתה ביקורת באופוזיציה על כך שלא ניתן לסמוך על ראש הממשלה בנימין נתניהו, מאחר שהוא אינו מצליח 'לשלוט' בקואליציה שלו ולממש את ההתחייבויות שלו. לפי גישה זו, אין טעם להמשך שיחות הפשרה על הרפורמה המשפטית, מכיוון שההסכמות עלולות להיות מופרות על ידי חברי הקואליציה.

מדוע הציבור ייפגע מדחיית כינוס הוועדה?

העומס על השופטים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. את התוצאה מרגיש כמעט כל אזרח שמנהל הליך משפטי, בין אם מדובר בסכסוך על חוב כספי, דרישת זכאות מהביטוח הלאומי, בני זוג שמתגרשים, אישה שזקוקה לצו הגנה מפני אלימות, אזרח שנפגע מרשויות השלטון ומגיש עתירה לבג"ץ, או קורבן עבירה שממתין שהנאשם בעבירה ייענש. הליכים כאלו יכולים להימשך חודשים ואף שנים, ובכך לעכב את הסעד השיפוטי שאנשים זקוקים לו, ליצור עינויי דין, ולשחוק את האמון הציבורי במערכת המשפט.

לפי מחקר של הנהלת בתי המשפט שפורסם ב-2021, תקינת השופטים המקצועיים בישראל ל-100 אלף תושבים נמוכה בכשליש מהממוצע במדינות אירופה, ובמקביל, מספר התיקים האזרחיים הנפתחים בישראל ל-100 אלף תושבים כמעט כפולה מהממוצע באירופה. בחישוב פשוט, העומס המוטל על שופט ישראלי גדול פי שש מזה שמוטל על עמיתו האירופי.

אבל הוועדה למינוי שופטים אינה עוסקת בתוספת תקנים לשופטים, אלא באיוש התקנים הקיימים. כל עוד לא ימונו שופטים חדשים במקום אלו שסיימו את תפקידם, העומס הקיים רק יגבר, והאזרחים יצטרכו להמתין זמן רב יותר לסיוע ממערכת המשפט.