ארה"ב ואיראן הגיעו להבנות בנושא הגרעין, כך עולה מדיווחים שונים באמצעי התקשורת המרכזיים בארה"ב שפורסמו אתמול (רביעי). לפי הניו יורק טיימס ההבנות יאפשרו הפשרת כספים איראנים וזאת בתמורה להפסקת ההתקדמות בהעשרת אורניום. ההבנות אינן מהוות הסכם רשמי חתום.
מטרת ההבנות שהושגו בתיווך עומאן היא להפיג את המתיחות בין שתי המדינות ולהפחית את הסיכון לעימות צבאי ביניהן. גורמים במחלקת המדינה אמרו לניו יורק טיימס, כי ארה"ב מעוניינת בהסכם "לא רשמי ולא כתוב", שהאיראנים מכנים "הפסקת אש פוליטית". בדרך זו גם לא יידרש כנראה אישור הקונגרס, שבו ניכרת עוינות לאיראן.
אמש התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע להסכם המתגבש. בוועדת חוץ וביטחון ואמר: "שום הסכם עם איראן לא יחייב את ישראל שתמשיך לעשות הכל כדי להגן על עצמה".
שלושה בכירים ישראלים, פקיד איראני ופקיד אמריקני אישרו לניו יורק טיימס כי ארה"ב חותרת להסכם "לא רשמי ולא כתוב", שבמסגרתו איראן תתחייב שלא להעשיר אורניום מעבר ל-60% ותימנע ממכירת טילים בליסטיים לרוסיה. ארה"ב, מצידה, תפשיר נכסים איראניים שהוקפאו בשווי מיליארדי דולרים.
איראן מצפה שארה"ב תימנע מהחמרת הסנקציות שחונקות את כלכלתה, לא תעצור מכליות נפט, כפי שעשתה לאחרונה באפריל ולא תדרוש צעדים נגד איראן באו"ם או בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).
ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי אומר ל'דבר' כי "ההבנות האלה הן האופציה הרעה במיעוטה. איראן מתבססת על הסף הגרעיני, ועלולה להעשיר אורניום לרמה צבאית של 90%, מה שעשוי להוביל למצב של סף עימות צבאי שאף אחד אינו מעוניין בו".
צימט החוקר גם במרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת ת"א מסביר כי חלון ההזדמנויות לחזרה להסכם הגרעין נסגר, משום שלא ניתן לגשר עוד בין דרישות המינימום של איראן לדרישות המינימום של ארה"ב. במצב זה כל שניתן להשיג הוא מנגנון דה-אסקלציה, שיצמצם, ולו זמנית, את הסיכון בהסלמה נוספת עד כדי עימות צבאי. "לא מדובר בהסכם, ואף לא בהסכם זמני. אלא בהבנות המשקפות הכרה אמריקאית בסטטוס קוו הנפיץ, שאינו מאפשר הסכם בשלב זה."
לדברי צימט "אף על פי שזוהי כנראה האופציה הגרועה פחות מבין האופציות הגרועות שעל הפרק, צריך לבוא ולומר בבירור: הבנות כאלה על התחייבות איראן שלא להעשיר אורניום מעל 60% בתמורה להפשרת כספים איראנים מוקפאים בחו"ל הן הישג משמעותי עבור טהראן. איראן תוכל לשמר את החומר הבקיע שצברה ולא לפגוע בנכסים הגרעיניים שהשיגה מאז 2019,וכל זאת, בתמורה להפשרת מיליארדי דולרים וייתכן גם המשך עצימת עין אמריקאית מיצוא נפט איראני".
"ניתן להניח שגם חזרה להסכם הגרעין המקורי, שהייתה מחייבת את איראן לגלגל לאחור את כל ההתקדמות שהשיגה מאז 2019, לא הייתה מספקת לה תמורות משמעותיות יותר. זאת, לנוכח סירובן הצפוי של רוב החברות המערביות, בוודאי האירופאיות, לשוב ולעשות עסקים עם איראן בעת הנוכחית, במיוחד ברקע הסיוע האיראני לרוסיה במלחמה באוקראינה וחוסר הוודאות סביב עתיד הסנקציות לאחר הבחירות בארה"ב."
