השבוע נפתחה בסדנה לאומנות ביבנה התערוכה "זהות חומרית- זהות תרבותית" שמציגה עבודות של 26 אמנים ואמניות יוצאי אתיופיה. התערוכה מפנה זרקור לאמנות אתיופית מסורתית ועכשווית, ולשילוב ביניהן בפן התרבותי והחומרי.  

את התערוכה אצרו יחדיו רוני ראובן, מנהל הסדנה לאמנות ביבנה, ואלסה טגניה, אמנית ופעילה חברתית, שמנהלת מועדון לאזרחים ותיקים יוצאי אתיופיה. התערוכה מוצגת  בסדנה לאומנות ביבנה שמשמשת כגלריה לאומנות וכסדנא חינוכית. התערוכה היא התגשמות חלום של טגניה, שרצתה להביא את האמנות האתיופית לקדמת הבמה כחלק מהיומיום, ולא רק כשיש חגים או אירועים של הקהילה. 

בתערוכה מציגים אמנים צעירים וותיקים, שמציגים יצירות עכשוויות במגוון רחב של מדיות: צילום, ציור, וידאו-ארט, עבודות דיגיטליות ועוד, לצד עבודות של אמנות שימושית מסורתית, "העבודות בתערוכה עוסקת בתרבות אתיופית של ביתא ישראל" אומרת טגניה. "היהודים באתיופיה התעסקו בקדרות, רקמה, קליעה, זה הסמל של היהודים שם, זה נקרא טדג. הדברים האלה מייצגים אותנו, אז אמרתי למה אנחנו לא יכולים לפתח את המושג הזה של ביתא ישראל, ולהביא אמנות אתיופית עכשווית?".

"דיוקן ללא שם", מניבל בריהון (צילום: אלסה טגניה)

גודאי ביטאולין, אמנית רב תחומית שמציגה בתערוכה: "יש פה תהליך של הפרדות מהאמנות המסורתית. נותנים מקום למסורת אבל יש פה המון דברים שהם לגמרי כבר לא המסורתי, האמנות אומרת משהו, יש סיפור מאחורי, זה כבר לא רק הכלי או מלאכת היד".

התערוכה התאפשרה גם בשיתוף מרכז תרבות יוצאה אתיופיה בניהולו של גידעון ג'ימבר. בכל בוקר מגיעים לתערוכה קבוצות ילדים ובני נוער לסדנא שאחריה הילדים יוצרים בעצמם, בהשראת התערוכה. "המטרה שלנו היא לשרת את הקהילה", מספר ראובן. "יש לנו חוגים לקהל הרחב, מהגיל הרך ועד הגיל השלישי שבאים ליצור. אנחנו פועלים גם במועדונים בקהילה ונוער בסיכון. עובדים עם כל האוכלוסיות". 

"זהות/מגדר". מתוך עבודת ווידאו-ארט של אלסה טגניה

החשיפה הזו לקהל הרחב היא אחת המטרות שטגניה הציבה לעצמה. "חשוב לחשוף את התרבות שלנו, את האמנות שלנו. כל אמן שמציג בתערוכה חושף את מה שעובר עליו ושואל שאלות על הזהות שלו, כל אחד בא עם המסע שלו, כל אחד מביא את התרבות שלו והצבעוניות שלו".

הקשר עם  הקהל הוא מטרה גם בשביל האמנים שצמאים למפגש הזה עם הצופה. "אני מתעסקת בהרבה נושאים", אומרת ביטאולין, "בשונות ואפליה, וגם באיך אפשר לקחת אמנות לכל מיני כיוונים. כל אחד יכול להבין משהו אחר לגמרי. לפעמים אני לא מסבירה ולא אומרת כי זה העניין שלי. יש המון פירושים והמון נקודות מבט, כל אחד מביא את העולם שלו לתוך היצירה". 

"סוד", עבודת וידאו ארט בתוך כד מסורתי, גודאי ביטאולין (צילום: עמרם כהן)

טגניה מספרת שהשאיפה הגדולה שלה היא לראות את התרבות האתיופית מקבלת את המקום הראוי לה. "אני עוסקת בווידאו-ארט, וכשאני יוצרת אני שופכת שם את הרגשות שלי, אני מוציאה את מה שאני רוצה שהחברה תראה".  גם בעלה אמן, בשביל הפרנסה הוא  מרכיב רצפות פרקט. "קשה להתפרנס מאמנות, הוא עוסק בזה משנת 1997 ולא קיבל את המקום ואת החשיפה הרצויים. יש עדיין חסמים. דרך האומנות את יכולה לחשוף את הזהות שלך ואת ההתמודדות שלך במציאות, זה הכלי הכי טוב, הכי חזק".  

מבחינת טגניה התערוכה היא הגשמת חלום. "אמרתי לעצמי שאין גבול למה שאפשר לחלום. אני אדם מאמין וזה חיזק את האמונה שלי ונתן לי כוח".

התערוכה פתוחה בסדנה לאומנות ביבנה עד ה-6 ביולי.