"הפעם הולכות ביחד כדי לחיות בביטחון. בגלל כל מה שקורה בחוץ, מרגיז שאנשים ממשיכים לשתוק", אומרת בסמה גאליה (40) מסח'נין. "אני רואה שנשים חשות דכדוך, תחושה שאין מה לעשות, חוסר אונים. אבל זה לא נכון – אם אני רק מחכה שיצילו אותי, שמישהו ייתן לי את הזכויות שלי, זה לא יקרה אף פעם".

גאליה היא אימא לארבעה, פיזיותרפיסטית במקצועה, שמובילה בשנה האחרונה קבוצת הליכה של 140 נשים מסח'נין ומהאזור. "אתה יודע מה זה לאימא ערבייה לקום בשישי בבוקר ב-5 בבוקר להליכה? זו גבורה! נשים יכולות לעשות שינוי", היא אומרת בהתרגשות. "מגיעות נשים בכל הגילאים, אקדמאיות ולא, מכל השכבות, נוצריות ומוסלמיות, נשואות ורווקות, המרקם הכי איכותי שיש".

באסמה גאליה עם נשות קבוצת ההליכה שהיא מובילה (צילום: אלבום פרטי)

הנשים, שיוצאות בקבוצות קטנות להליכה מדי יום, הגיעו הבוקר (שישי) אחרי ההליכה לפארק 'ואדי ספא', היחיד שיש בעיר, שבה 33 אלף תושבות ותושבים, וערכו במקום טקס קטן. הנשים שרו, כתבו משאלות, ותמכו אחת בשנייה – במטרה לחזק את רוחן ולתת כוח להיאבק על בריאותן האישית ועל בריאות החברה בה הן חיות. חא'לה אבו-ראיה, תלמידת תיכון בכיתה י"א, נאמה ואמרה לנשים: "אנחנו חצי מהאוכלוסייה ומגדלות את החצי השני. צריך לחנך את הדור הבא לאהבה כדי לקצור שלום".

קבוצת הווטסאפ פעילה מאוד ומדי פעם בסמה שולח שם אתגרים יומיים, או שבועיים, והנשים מעדכנות אחת את השנייה בנוגע לפעילויות ספורטיביות שכל אחת עושה בעצמה. גאליה מספרת שהמוטיבציה המרכזית שלה היא לסייע לנשים לקיים אורח חיים בריא וספורטיבי, למרות המטלות הרבות ולמרות שלעסוק בספורט במרחב הציבורי זה לא תמיד קל לנשים בחברה הערבית, "מי שיש לה ילדים זה אתגר עבורה לעשות פעילות גופנית, אבל זו קבוצת היעד. אנחנו נפגשות בשעות הבוקר לפני שקמים, או אחה"צ כשהבעלים עם הילדים אחרי העבודה. אנחנו יוצאות בקבוצות של 4-3, כדי שנשים ירגישו בטוחות, בסח'נין יש עדיין מקומות שלא נעים ללכת בהם לבד".

האתגרים איתם מתמודדות הנשים שהולכות בסח'נין אינו רק תרבותי, אלא גם קשור לתשתיות, "לא בטוח ללכת בכביש ולא תמיד יש מדרכה. ואם יש, הרבה פעמים חונים עליה", אומרת גאליה, ויש חסמים סביבתיים, אבל לאחרונה יש יותר מודעות. למשל, הפארק הוקם מתרומות תושבים, כשהעירייה סיפקה את השטח".

מעל 100 אזרחי ישראל ערבים נרצחו בנסיבות שונות בשנה האזרחית האחרונה, ושאלת הביטחון האישי במרחב הציבורי ולא רק מטלטלת את הרחוב הערבי. "מי שעושה את הבלגן זה אחוז זעיר, הרוב הם נורמטיביים. הבעיה שאין אכיפה, המיעוט הזעיר הזה עושה תוהו ובוהו ואף אחד לא עוצר אותם".

לכן מעודדת גאליה עוד ועוד נשים לצאת החוצה, לדאוג לבריאותן ולרווחת המרחב הציבורי, "לראות חדשות כל היום זה מדכא, ואני רוצה שאנשים יעשו שינוי עם תקווה. קבוצות של נשים צריכות לשבת במעגלים, לדבר, להביע את הרגשות, ולשלב את זה בתנועה, כי יש דבר חזק בהליכה. העולם משתנה, ויש דברים שאנחנו מאבדים כבני אדם, צריך לחזק את הקהילתיות, את הקשרים האלו, לשמור עליהם".