שנת הלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים הסתיימה אתמול (שלישי), כשבתיכונים ובחלק מהחטיבות לראשונה לא יחולקו תעודות סיום השנה וציונים, עקב עיצומי ארגון המורים. העיצומים, שנמשכים לסירוגין מעל שנה, נערכים בדרישה להעלאה משמעותית בשכר המורים בתיכונים והתקיעות במשא ומתן על הסכם השכר. המשא ומתן בין הצדדים צפוי להימשך בקיץ, אך כרגע מעמיד בסימן שאלה גם את פתיחת שנת הלימודים הבאה.

העיצומים כללו גם שביתות, הימנעות מליווי טיולים שנתיים לכיתות י' וי"א, עצירת המסעות לפולין שהוחזרו לאחר שלוש שנים, ואי השתתפות בוועדות בית ספריות. בהוראת בית הדין לעבודה, המורים העבירו לבתי הספר ולמשרד החינוך את ציוני המתכונת של תלמידים שניגשו לבגרות ואת ציוני המגן שלהם. הארגון סירב לאפשר גם השתתפות של המורים במסיבות הסיום לכיתות י"ב, אך בתחילת החודש הודיע שכמחווה של רצון טוב, המסיבות יתקיימו.

בין שני שרים: הרפורמה שהחלה ובוטלה, והמסע לפולין שהוחזר ומוטל בספק

מספר שינויים מרכזיים ליוו את השנה האחרונה במערכת החינוך: היא נפתחה עם רפורמה חדשה במקצועות ההומניים, שהובילה שרת החינוך הקודמת יפעת שאשא ביטון, שנועדה להחליף את בחינות הבגרות החיצוניות בתנ"ך, אזרחות, היסטוריה וספרות בעבודת חקר בין-תחומית. אך בנובמבר נערכו בחירות, ובסוף דצמבר נכנס לתפקידו שר החינוך החדש יואב קיש, שהודיע על ביטול הרפורמה, לצד שינוי אופן ההערכה כך שיאפשר לבתי ספר שרוצים בכך ליישם גם הערכה חלופית.

שינוי נוסף הוא החזרת המסעות לפולין בהסכם עם ממשלת פולין, אחרי שלוש שנים בהם לא היו מסעות, בתחילה בגלל הקורונה ובהמשך בגלל דרישות של פולין לשינוי המסעות. אך המסעות הראשונים, שמתוכננים לקיץ, מוטלים כרגע בספק עקב העיצומים.

השנה גם לוותה בהרחבה משמעותית של תכנית גפ"ן, שבה ניתן לבתי הספר תקציב של עד כמיליון שקלים לרכישת שירותים שבעבר הוא היה מקבל מהרשות המקומית וממשרד החינוך.

מחלוקת על שיעור העלאת השכר

אך מה שליווה יותר מכל את שנת הלימודים בתיכונים הוא עיצומי המורים.

הסכם השכר של המורים העל יסודיים, 'עוז לתמורה' הסתיים בפברואר 2022. במכתב למורים מסוף מאי כתב רן ארז שארגון המורים דורש תוספת שכר של 3,000 שקלים לכלל המורים, בין אם הם צעירים או וותיקים.

לפי משרד החינוך, השכר הממוצע בפועל של מורה בחטיבה העליונה עמד בשנת 2021 על 16,961 שקלים. כלומר, תוספת של 3,000 ש"ח תעלה את השכר הממוצע בכ-17%. השכר ההתחלתי כיום למורה בעל יסודי ברפורמת עוז לתמורה עומד על 7,917 שקלים למורה עם תואר ראשון ו-8,371 ש"ח למורה עם תואר שני. כלומר, הארגון דורש עלייה עלייה של בין 30% ל-37% בשכר ההתחלתי של המורים.

לדברי ארז, תשובתו של משרד האוצר לדרישה זו היא 1,500 שקלים למורים מתחילים ו-850 שקלים למורים ותיקים. לדברי ארז, עקב האינפלציה הגבוהה, תוספות השכר המוצעות על ידי משרד האוצר הן למעשה שחיקת השכר בכ-3%.

מחלוקת נוספת הנוגעת לשכר היא על הפעימות בהן יינתן השכר, מאחר וארגון המורים דורש שתי פעימות ומשרד האוצר דורש ארבע פעימות.

לדברי ארז, ארגון המורים סירב לשורה של דרישות ממשרד האוצר, שלפי הארגון היו פוגעות במורים, בהם חוזים אישיים לכלל מנהלי בתי הספר העל יסודיים וחוזים אישיים ל-10% מהמורים, קיצור הליך הפיטורין לחודשיים עד שישה חודשים, הדפסת שעון, ביטול שעות גיל ופגיעה במשרת אם.

מנגד, ארגון המורים דרש מספר שינויים ומשרד האוצר סרב להם, בהם עיבוי גמול ההשתלמות מ1.2% ל1.5% ,הגדלת התקן ליועצים לשלוש ש"ש בכיתה וביטול תקרת ותק בניהול. משרד האוצר הסכים להגדלת הגמול ליועצים חינוכיים בלבד.

באוצר טענו שההצעות שהוצגו לארגון המורים מקבילות מבחינת שיעורי העלייה בשכר להסכמים האחרים שנחתמו במגזר הציבורי, עם ההסתדרות הכללית, הסתדרות המורים וארגוני הסגל האקדמי.

שנה של עיצומים לסירוגין

העיצומים החלו במאי שעבר, בדרישה לפתוח במשא ומתן מואץ על הסכם השכר, לצד דרישות אחרות של המורים להסדרת סוגיות בהעסקתם, בהם גם התאמות לרפורמה במקצועות ההומניים שהובילה שאשא ביטון. הם כללו הימנעות מהשתתפות בוועדות והשתלמויות וכן הימנעות מהשתתפות בטיולים ובמסיבות הסיום. בסופו של דבר מרבית העיצומים הוסרו, בהסכמות עם יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, שהוא המעסיק הגדול ביותר של מורי התיכונים.

לקראת 1 בספטמבר השנה איים יו"ר ארגון המורים רן ארז שהמורים לא יפתחו את שנת הלימודים, ודרש לעגן בהסכם חלק מההסכמות אליהם הגיעו עם משרד החינוך, שאינן קשורות לשכר. ברגע האחרון סוכם ששנת הלימודים תיפתח והנושא ייפתר בהמשך.

אך בנובמבר החל הארגון שוב בעיצומים, ששוב כללו הימנעות מטיולים שנתיים ופעילויות חוץ, בדרישה להאיץ את המשא ומתן על הסכם השכר. משרד החינוך עתר לבית הדין לעבודה נגד העיצומים, וכעבור חודש הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן העיצומים יושהו לחמישה חודשים ובהם יתקיים משא ומתן אינטנסיבי. אך כעבור שלושה חודשים, בפברואר האחרון, החזיר ארגון המורים את העיצומים שכללו גם הימנעות ממתן ציונים, בטענה שמשרדי החינוך והאוצר גוררים רגליים במשא ומתן.

באפריל, לקראת תחילת מבחני הבגרות, ביקש משרד החינוך צווי מניעה לחלק מהעיצומים מבית הדין לעבודה. בית הדין החליט לחייב את המורים להעביר את ציוני המתכונת וציוני המגן לתלמידים שניגשים לבגרות. עוד הוחלט שהצדדים ייכנסו למהלך גישור בתיווך של הממונה על יחסי העבודה בזרוע העבודה, עו"ד רבקה ורבנר. נוסף על כך הכריזו המורים על שביתות, שלחלקן הוציא בית הדין צו מניעה בטענה שמתקיים משא ומתן.

עם זאת, בית הדין אפשר למורים להמשיך את ההימנעות מליווי המסעות לפולין, מנוף לחץ משמעותי על המשרד. בישיבות שהתקיימו בית הדין העירה נשיאת בית הדין ורדה וירט-ליבנה גם לארגון המורים וגם למשרדי החינוך והאוצר על התנהלותם.

באופן פורמלי, המאבק על הסכם השכר החדש נוגע למורי התיכונים בלבד. אך בפועל, בבתי ספר שש-שנתיים, ישנם מורים שמלמדים גם בתיכון וגם בחטיבת הביניים, ולכן הוא ישפיע באופן עקיף גם על אופן ההעסקה בחטיבות הביניים. מאז חתימת הסכם אופק חדש עם הסתדרות המורים ב-2008, שבו נכללו גם המורים בחטיבות הביניים, ארגון המורים מנהל מאבק ארוך בדרישה ליציגות גם בחטיבות הביניים.

חילופי האשמות בין יו"ר ארגון המורים לשר החינוך

לאורך המשא ומתן הרבה יו"ר ארגון המורים רן ארז לתקוף את משרד האוצר, שלדבריו נמנע מלהגיש הצעות רציוניות ולהתייחס לדרישות המורים. הוא שיבח את מנכ"ל משרד החינוך הנוכחי אסף צלאל על מסירותו לעניין, ודרש מהשר יואב קיש להתערב לטובת המורים. בחודשים הראשונים קיש דרש בהצהרות פומביות מהאוצר להגיע להסכם. אך משהמשבר לא נפתר, הוא החל לתקוף בחריפות את רן ארז וארגון המורים.

בשבוע שעבר כתב קיש מכתב למורי התיכונים  בו ביקר חריפות את ארז, אותו האשים ב"התנהלות בחוסר תום לב ובפגיעה ישירה בתלמידים ובעובדי ההוראה". הסיבה שקיש שלח את המכתב היא חששו שארגון המורים לא יפתח את שנת הלימודים תשפ"ד.

קיש כתב שהוא תומך בהצעתו של משרד האוצר שכן היא "מבוססת על עליית השכר כפי שנקבע בתקדימים של הסכמי ההסתדרות, הסתדרות המורים ולאחרונה גם עם הסגל האקדמאי". על אמירה זו מבוססת עקיצתו של ארז על הסתדרות המורים. קיש הדגיש את חשיבותו של ההסכם.  "הסכם השכר הינו היעד אשר נמצא בראש סדרי העדיפויות שהצבתי וזאת מתוך הכרה בתפקידכם המשמעותי והמכריע בעיצוב פני דור העתיד בישראל"

יו"ר ארגון המורים ארז פרסם מכתב תגובה בו תקף את קיש ואת משרדו על חוסר המעורבות במאבק הארגון על הסכם שכר. "זה כחודשיים ימים השר לא מאפשר למנכ"ל המשרד להשתתף בדיוני המו"מ – למרות שדיונים אלו הם על עתיד מערכת החינוך ובאחריותו, ובכך הוא עבר 'לשבת בטריבונה'.

במכתב פירט ארז את מעורבותו החלקית של קיש ושל המשרד. לדבריו, קיש לא השתתף בישיבות המשא ומתן וכשארז ביקש ממנו להצטרף למשא ומתן הוא סירב ואמר כי "אני מוכן להתערב רק במקרה שהפערים קטנים יותר". ארז מבקר גישה זו וטוען כי "קיש אינו רוצה להיכשל ושהכישלון ידבק בו, אך ישמח מאוד לגזור את הסרט בסיום המו"מ".

ארז האשים את קיש בטקטיקת 'הפרד ומשול' בינו לבין ציבור עובדי ההוראה בתיכונים. "יצירת דמוניזציה כלפי מי שמייצג את המורים באמצעי התקשורת השונים – הפיכת יו"ר הנהלת ארגון המורים לדמון כוחני הנאבק על גבם של תלמידים".

ביקורת נוספת שארז מבקר את קיש היא קיום המפגשים עם הנהגת ההורים הארצית ומועצת התלמידים הארצית, שני גופים שמביעים התנגדות למאבקם של ארגון המורים. "לכאורה 'דאגה ותמיכה' במורים ולמעשה יצירת דה-לגיטימציה כלפי מאבק המורים".

המשא ומתן צפוי להימשך בקיץ, כשעל הפרק פתיחת שנת הלימודים הבאה ב-1 בספטמבר. מחר (רביעי) יקיים רן ארז מסיבת עיתונאים בה לדבריו יפרט את מצב המשא ומתן והצעדים הבאים.