דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני כ"א בניסן תשפ"ד 29.04.24
19.5°תל אביב
  • 16.2°ירושלים
  • 19.5°תל אביב
  • 18.9°חיפה
  • 19.2°אשדוד
  • 17.3°באר שבע
  • 21.5°אילת
  • 20.3°טבריה
  • 17.6°צפת
  • 18.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

55% ממדינות ה-OECD דורשות מחברות לדווח על פערי שכר מגדריים

21 מ-38 המדינות החברות בארגון דורשות דיווח הן מחברות ממשלתיות והן מפרטיות | רק ב-10 מדינות קיימת חובת השוואת שכר או הערכת שכר משותפת

אופן ספייס (צילום: Shutterstock)
אופן ספייס (צילום: Shutterstock)
הדס יום טוב

55% ממדינות ה-OECD, דורשות כיום מחברות ממשלתיות ופרטיות לדווח על פערי שכר מגדריים לבעלי עניין.

לפי דו"ח שפרסם הארגון היום (שלישי), 21 מתוך 38 מהמדינות החברות דורשות שקיפות בפערי השכר, אך רק ב-10 מדינות קיימת חובת השוואת שכר או הערכת שכר משותפת. שתי מדינות נוספות, לטביה וניו זילנד, דורשות זאת רק מחברות ממשלתיות וציבוריות.

ישראל נמנית עם המדינות הדורשות מחברות שקיפות בפערי השכר. לפני כשנה וחצי עבר בכנסת חוק, שייזמה ח"כ אתי חווה עטייה (הליכוד), שמחייב חברות שמעסיקות 518 עובדים ומעלה בהגשת שני דו"חות, פנימי וחיצוני, שמשקפים את פערי השכר בחברה. בשניהם מחלקים המעסיקים את עובדיהם לקבוצות בהתאם למאפייני העבודה, אולם הדו"ח החיצוני הפומבי, שאותו הן חייבות לפרסם בגלוי, לא כולל את שמות הקבוצות ואת סכומי השכר הממוצעים בכל קבוצה. זאת, בניגוד לדו"ח הפנימי, שבו רשאים לעיין העובדים.

בדומה לישראל, 14 מדינות מתוך ה-21 פוטרות עסקים קטנים, שמהווים נתח גדול משוק העבודה, מדיווח על פערי שכר. ספרד היא המדינה היחידה שדורשת מכל העסקים דיווח על פערי שכר. ישראל נותנת את ה"הנחה" הגדולה ביותר – החברות שמחויבות בשקיפות פערי שכר הן חברות שמונות 518 עובדים ומעלה, ואילו ברוב המדינות המספר הזה נע בין 20 ל-100 עובדים. המדינות המחמירות הן קנדה ושבדיה, שדורשות שקיפות מחברות עם 10 עובדים ומעלה. מלבד ישראל, המדינות המקלות ביותר הן בריטניה (החל מ-250 עובדים), יפן (החל מ-301) וקוריאה הדרומית (החל מ-500).

על פי הדו"ח, לפחות 24 מדינות ב-OECD דורשות ממעסיקים במגזר הפרטי לספק נתונים סטטיסטיים כלשהם לפי מגדר. לרוב מדובר על התפלגות העובדים והעובדות לפי מגדר, על ההרכב המגדרי של המשרות והתפקידים הבכירים, ועל חלקן של נשים בקרב המנהלים או חברי הדירקטוריון.

בישראל החוק דורש דיווח על פערי השכר בחלוקה לקבוצות לפי מקצוע וותק, ובפילוח חלקיות משרה ורמת שכר, אך לא דורש חשיפה של נתונים אחרים. ישראל היא גם המדינה היחידה מבין 21 המדינות השקופות שהחוק בה לא מתייחס כלל לפערי שכר בין משרות בעלות "סיווג מגדרי" (למשל פערי שכר בין מקצועות במעמד דומה במחלקת משאבי האנוש בחברה, שמסווגים כמקצועות נשיים, למקצועות חישוב השכר בחברה, שמסווגים כמקצועות גבריים).

לפי נתוני הארגון, ישראל נמצאת במקום השני ב-OECD בפערי שכר בין גברים לנשים. הפער בין השכר החציוני של נשים לשכר החציוני של גברים שעובדים במשרה מלאה נע בין 1.2% בבלגיה ל-31.1% בקוריאה, ועומד בממוצע על 11.9% בקרב מדינות ה-OECD. ישראל ניצבת אחרי קוריאה הדרומית, עם פערי שכר של 24.3%.

ברוב המדינות הפערים גדלים ככל שעולה השכר, מלבד קולומביה, ספרד, קוסטה ריקה וצ'ילה, שבהן הפערים גדולים יותר בעשירוני השכר הנמוכים. בישראל פערי השכר בעשירון ההכנסה התחתון עמד על 15.9% בלבד, בעוד בעשירון ההכנסה העליון עמד פער זה על 27.8%.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!