בלאקרוק וג'יי פי מורגן צ'ייס יסייעו בהקמת בנק השקעות למימון שיקום אוקראינה. בכך, ג'יי פי מורגן צ'ייס, תאגיד הבנקאות הגדול בארה"ב, מצטרף לבלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, לניהול צד המימון של פרויקט שיקום המדינה.

המשמעות היא שמימון פרויקט השיקום ישען במידה רבה על משקיעים פרטיים, ככל הנראה בתמורה לערובות תשואה, כלומר לנטילה מלאה של הסיכון לממשלת אוקראינה. מדובר כאמור בשניים מהגופים הפיננסיים הגדולים והחזקים בעולם, המעורבים בפרויקטים רבים של השקעות תשתיות ציבוריות רחבות היקף ובמימון חוב ציבורי במדינות רבות.

פנייה אוקראינית לסיוע מהשוק הפרטי

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי פנה לבלאקרוק כבר בנובמבר אשתקד בבקשה לניהול מערך השיקום וסיוע במשיכת השקעות פרטיות זרות, ומאז התקיימו מספר פגישות בין ממשלת אוקראינה לנציגי בלאקרוק. קרן הסיוע נמצאת בשלבי הקמה ומתוכננת להתחיל בפעולתה כשתסתיים הלחימה באוקראינה. לפי הפיינשל טיימס, בכירים במוסדות פיננסים בינלאומיים יאיישו את מועצת המנהלים של הקרן. לפי הערכת הבנק העולמי נכון לסוף מרץ, עלות השיקום תגיע לכ-411 מיליארד דולרים.

"הרעיון הוא שמשיכת ההשקעות הראשונית תתקיים באמצעות מנגנון 'דה-ריסקינג' (ביטול הסיכון) שיאפשר להון פרטי להיכנס בהיקף גבוה", אמר ברנדון הול, ראש זרוע השווקים הפיננסיים של בלאקרוק. במנגנון דה-ריסקינג הממשלה נוטלת את הסיכון מהמשקיעים הפרטיים על ידי הבטחת תשואה לפרויקט. הפרויקט בדרך כלל כולל בעלות וזרם הכנסות למשקיעים, לדוגמא דמי שימוש בתשתיות, אך במידה וההכנסות לא מספיקות לתשואה מינימלית מוסכמת, הממשלה, במקרה הזה ממשלת אוקראינה, מחויבת להשלים את הפער.

גישה זו מבוססת על ההנחה שלממשלת אוקראינה ובנות בריתה בעולם אין את היכולת לממן שיקום תשתיתי. בכך אוקראינה נעשית תלויה בשוק הפרטי שדורש הבטחה לרווח עקב הסיכונים הגדולים. המחיר עבור ממשלת אוקראינה כבד בגלל שהתשואות מהתשתיות הלאומיות שלה יובטחו לתאגידים פרטיים בינלאומיים. במקרה הגרוע בו ההשקעות יכשלו, הממשלה תיאלץ לממן את רווחי התאגידים מתקציבה הציבורי, מה שיקטין עוד יותר את יכולתה להשקיע ויהיה כרוך בגיוס חוב בריבית גבוהה מאותם גופים.

ביטול הסיכון? תלוי למי

כלכלות מתפתחות ברחבי העולם נקלעו לדינמיקה כזו בעקבות משבר הקורונה והעלאות הריבית שלאחריו. עם הפסקת הפעילות הכלכלית בשל פרוץ המגפה, נאלצו הממשלות, לצד תכניות סיוע לאזרחים, לפצות את התאגידים הפיננסיים על אובדן ההכנסה. פיצוי זה גרר גיוס חוב נרחב שהנטל שלו הלך והכביד עם העלאות הריבית בשנה האחרונה.

בלאקרוק ותאגידים פיננסיים אחרים נוהגים לגרוף רווחים נאים במצבים כאלו. בספטמבר האחרון, מעל מאה כלכלנים, בהם ג'פרי סאקס שנחשב לכלכלן המשפיע בעולם, פנו במכתב פתוח לבלאקרוק לבטל את חובה של זמביה אליה בעקבות משבר החוב שהיא נקלעה אליו על רקע השקעות נטולות סיכון. דינמיקה זו הביאה מספר כלכלנים, בהם דניאלה גאבור מאוניברסיטת מערב אנגליה, לבקר את מנגנון ההשקעות על ידי 'דה-ריסקינג' בטענה שהוא משעבד פיננסית את הכלכלות המתפתחות לטובת התאגידים הפיננסיים הבינלאומיים.

אבל את המחיר הכבד יש לבחון אל מול שאלת חלופות המימון שנזנחו על ידי הפנייה לבלאקרוק. חלופה אפשרית אחת היא שהשותפות בין ממשלת אוקראינה והתאגידים הפרטיים תכלול נטילת סיכון גם על ידי התאגידים ושיתוף ברווח ובבעלות של הממשלה. אפשרות נוספת היא הישענות גדולה יותר על סיוע ציבורי מן העולם. היקף הסיוע הציבורי מאז פרוץ המלחמה מעיד שאפשרות זו רלוונטית. בשנה הראשונה שחלפה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה, הסיוע של מדינות העולם לאוקראינה הגיע ללמעלה מ-160 מיליארד דולרים וכלל סיוע צבאי, פיננסי, והומניטרי, וזאת מבלי להחשיב את 4 החודשים שחלפו מאז פברואר האחרון.

למעשה, ההסכם עם בלאקרוק וג'יי פי מורגן קובע שככל הנראה השיקום יתבצע במנגנון ה'דה-ריסקינג', שכאמור מאפשר מימון רחב היקף בתמורה להעברת הבעלות והרווחים לתאגידים, והסיכון לממשלה.