נציגי המדינה, העובדים והמעסיקים נפגשו השבוע יחד עם אנשי אקדמיה לדון באפשרויות לקיצור שבוע העבודה במשק, באירוע שולחנות עגולים ראשון מסוגו שערכו האגודה לחקר יחסי העבודה ופורום ארלוזורוב מבית ההסתדרות במכון הבינלאומי למנהיגות.

המשתתפים התחלקו לשולחנות עגולים שעסקו בזיהוי הקשיים, תנאים מאפשרים ופוטנציאל לקיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי, בעולם התעשייה והיי-טק, בעולם השירותים והמסחר ובעולם העסקים הקטנים, העצמאים והפרילנסרים.

"אין מקצועות שוחקים – יש תנאים שוחקים"

"בעידן של יחסי עבודה דינמיים, אנו מנסים ליצור ערך מוסף של דיאלוג חברתי", אמר יו"ר האגודה ליחסי עבודה ד"ר גדי ניסים. "אנו מבקשים להפגיש את כולם ולשמש פלטפורמה אפקטיבית למפגש ודיאלוג בין כל השחקנים. חשוב שנדע להוביל מהלכים משמעותיים לא רק בכיפופי ידיים אלא גם בהסכמות".

"אני מקווה שכל מי שסביב לשולחן מבין את הצורך בקיצור שבוע העבודה בישראל שעומד על 42 שעות – בקצה הסקאלה של מדינות ה-OECD", אמר סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי אדם בלומנברג. "זה צורך המציאות, כדי שיהיה לעובדים יותר איזון בית-עבודה, כדי שהרווחה תעלה, הפריון יעלה וגם הפרודוקטיביות תשתפר עבור המעסיקים. חשוב להציף גם את הבעיות, את הקשיים ולחפש להם ביחד פתרונות". ניסים ציין כי בעקבות הסכמי המסגרת שנחתמו לאחרונה במגזר הציבורי, כ-10% מכוח העבודה בישראל צפוי לעבור במהלך השנתיים הקרובות לשבוע עבודה בן 40 שעות". 

כנס ושולחנות עגולים בנושא קיצור שבוע העבודה (צילום: המכון הבינלאומי למנהיגות/דוברות ההסתדרות)

"כמחצית מפער הפריון בישראל מול יתר המדינות המפותחות נובע בגלל שעות העבודה הארוכות", אמר מנכ"ל פורום ארלוזורוב עמית בן-צור. "אנחנו עובדים המון. ישראל מובילה במספר שעות העבודה השבועיות, עם פער של כ-9.5% לעומת ממוצע ה-OECD. שעות העבודה השנתיות מושפעות גם ממיעוט ימי חופשה בישראל ביחס למדינות ה-OECD. אנחנו עובדים הרבה מאוד שעות, זה פוגע בפריון שלנו, כתוצאה מכך גם השכר בישראל נמוך מה שיוצר כוח קניה נמוך. למרות שלושה עשורים של צמיחה כלכלית, פער כוח הקניה של ישראל מול יתר מדינות ה-OECD גדל".

רון דול, היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה אמר כי בנציבות רואים במהלך יותר הזדמנויות מחסמים. "התנאי החשוב ביותר הוא כמובן שהשירות לציבור לא ייפגע. אפשר לדבר על אמצעים דיגיטליים לשפר את השירות וזה כמובן דורש הסכמות עם נציגות העובדים – אבל גם תקציבים שזה דבר שקובעי המדיניות צריכה להירתם לו".

"עובדים שמרגישים שרואים אותם – גם הפריון שלהם יעלה", אמר יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אופיר אלקלעי. "צריך לשים לב שזה גם לא ניתן בחינם. זה כסף של העובדים שהסכמנו להשקיע בקיצור שבוע העבודה שניתן במסגרת עסקת החבילה כחלופה לאחוזים נוספים בתוספת השכר. את הכסף הזה חשוב שהמדינה תשקיע גם כדי לאפשר למהלך לקרות".

סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ומנכ"ל הסתדרות האחיות אורי פליישמן הוסיף: "השאלה הערכית הראשונה היא האם נותנים כבוד למחנכים שלנו, למי שמטפל בנו, מי שמשרת אותנו. הטיפול צריך להיות רב מערכתי. לא רק שעות העבודה אלא גם תקנים ומשאבים. אין מקצועות שוחקים – יש תנאים שוחקים. בסוף מערכת ציבורית טובה עולה כסף".

יפית גרסטל מנהלת התוכנית לפרודוקטיביות ומצויינות במגזר הציבורי בג׳ויינט תבת אמרה שלקיצור שבוע העבודה יש פוטנציאל לסייע בהכנסת אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה בכלל ולמגזר הציבורי בפרט, לרבות אנשים עם מוגבלויות, חרדים, נשים ערביות ונשים בכלל – צעירות ומבוגרות. 

סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אלי בן גרא הזכיר שהמהלך ההיסטורי של המעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימי עבודה נעשה אף הוא בהסכם קיבוצי במגזר הציבורי, ואומץ אחרי כן בחום על ידי המגזר הפרטי. "היום זה נתפס כמובן מאיליו שאנחנו יכולים ללכת לסידורים, לקניות, לבילויים ביום שישי", אמר בן גרא, "כשיש הידברות אפשר להתגבר על כל החסמים".

"האתגר הוא לשמור על רצף הייצור בלי להעלות עלויות למעסיק"

החשש המרכזי, שעלה מצד המעסיקים במגזר הפרטי, היה שקיצור שבוע העבודה ללא העלאת הפריון, עשוי להביא לסגירת עסקים. מחסור בעובדים עלה אף הוא כקושי משמעותי בקיצור שבוע העבודה במגזר הפרטי, ובייחוד המחסור בעובדים בעלי מיומנויות נדרשות. "ראינו שיש לכך גם פתרונות", אמר בן צור שסיכם את הדיון בשולחן התעשייה והיי-טק. "לממשלה יש פה תפקיד משמעותי מבחינת השקעות, רשת ביטחון והכשרות מקצועיות. אין שום סיבה שישראל לא תהיה מובילה בהיבט הזה".

"המפתח נמצא בהוזלת עלויות הייצור וזה בכפוף להחלטות של המדינה" אמר עו"ד ישי פולק, יו"ר ועדת העבודה בנשיאות המגזר העסקי. "אפשר לעשות את זה בהרבה דרכים: טיוב של חוק השקעות הון, חיזוק תחומים כמו חקלאות ובנייה שבהם קשה לגייס עובדים. מחסור בעובדים הוא מחסום – נדרשת זמינות של עובדים כדי לייצר בתפוקה מתאימה. החלטה של המדינה לשחרר מכסות של עובדים זרים ופלסטינים יכולה להקל על המעסיקים. תופעה נוספת שצריך לתת עליה את הדעת היא שעובדים רבים מסתמכים על שעות נוספות כמרכיב מרכזי בשכר שלהם". עו"ד מוריה ברבי מהתאחדות התעשיינים הדגישה אף היא את הצורך בסיוע ממשלתי להכנסת אוטומציה ורובוטיקה למפעלים. 

אליעזר בלו, יו"ר איגוד עובדי המזון והפרמצבטיקה בהסתדרות אמר: "האתגר מנקודת מבטי הוא לשמור על רצף הייצור בלי להעלות את העלויות למעסיק". יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר וההי-טק בהסתדרות אמר: "יש תמימות דעים לגבי הצורך במהלך אוניברסלי. אנחנו נמשיך לדחוף איפה שאפשר לקיצור שבוע העבודה דרך הסכמים בעוד מקומות, ויכול להיות שזה יניע את התהליך מלמטה במקומות ונספים במשק".

ד"ר אייל בן חיים מפורום ארלוזורוב, שהנחה את הדיון בשולחן המסחר והשירותים, הדגיש את החשיבות לשמירה על עובדים בענפים המועסקים על בסיס שעתי כמו ענף השמירה והניקיון. "בתחום המסחר ההנחה היא שזה יעלה את הפריון. בין היתר כיוון שיותר פנאי יניע יותר צריכה ויותר צמיחה. זה יצמצם שחיקה, ישפר בטיחות, שאלו גם דברים שמשפיעים על פריון". לדבריו, ייתכן ורלוונטי לבחון את השפעת המהלך בסקטורים השונים בישראל באמצעות הפעלת פיילוטים מלווי מחקר, כפי שנעשה במספר מדינות.

"כדי לקצר את שבוע העבודה במגזר העסקי בישראל צריך תשתיות מתאימות" אמר דדי סוויסה מפורום העצמאים בהסתדרות. "אנחנו לא מתנגדים, אבל חייבים ליצור את התנאים הללו. יש הרבה מאוד עסקים שנמצאים עוד בהחזרי הלוואות מימי הקורונה. אי אפשר להטיל עליהם עוד אחריות כי אין להם מאיפה לסחוב את זה על הגב". לדבריו, קיצור היקף שעות העבודה באמצעות הרחבת ימי החופש לעובדים או מודל סופי השבוע הארוכים, עשוי להיות יעיל יותר. "למגזר העסקי זה טוב שעובד ילך בערב לסרט, לפיצה, לקניות. מה שבטוח: חייבים לשלב את העסקים הקטנים והבינוניים במשא ומתן לקידום מהלך שכזה, ולהרחיב משמעותית את היקף ההכשרות המקצועיות. גם מערכת המיסוי צריכה לבוא לקראתנו ולעזור".