יו"ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז אמר היום (רביעי) ש"המורים לא יפתחו את שנת הלימודים אם אין הסכם שכר חדש". לדבריו, לא נקבעו ישיבות גישור עם משרדי האוצר והחינוך לחודשיים הקרובים, והמחלוקות בין הארגון לאוצר על התוספות לשכר המורים נותרו גדולות. ההכרזה מגיעה בתום שנת לימודים רצופה בעיצומים.

"משרד האוצר מסכים עם הדרישות שלנו", אמר יו"ר ארגון המורים, אך טען כי בעקבות ההסכם שנחתם עם הסתדרות המורים בתחילת השנה, האוצר לא מוכן להוסיף שכר למורי התיכונים, המאוגדים בארגון המורים. "משרד האוצר הציע תוספת שכר של 2% כשהאינפלציה היא 5%", הוסיף ארז. "השכר הנמוך מעניק מציאות של מחסור של 20% מהמורים בעל יסודי ושל מורים מקצועיים מלמדים מקצועות שהם לא הוכשרו להם".

"ההורים, על אף שהם מבינים את משמעות השביתה הם אומרים 'לא על גב הילד שלי'", הוסיף ארז. "אבל מה נעשה? מאבק עובדים הוא תמיד על חשבון מישהו. גם כששדות התעופה שובתים הנוסעים סובלים".

מחלוקות על גובה התוספת וחוזים אישיים

הסכם השכר של המורים העל יסודיים, 'עוז לתמורה' הסתיים בפברואר 2022. במכתב למורים מסוף מאי כתב רן ארז שארגון המורים דורש תוספת שכר של 3,000 שקלים לכלל המורים, בין אם הם צעירים או וותיקים.

לפי משרד החינוך, השכר הממוצע בפועל של מורה בחטיבה העליונה עמד בשנת 2021 על 16,961 שקלים. כלומר, תוספת של 3,000 ש"ח תעלה את השכר הממוצע בכ-17%. השכר ההתחלתי כיום למורה בעל יסודי ברפורמת עוז לתמורה עומד על 7,917 שקלים למורה עם תואר ראשון ו-8,371 ש"ח למורה עם תואר שני. כלומר, הארגון דורש עלייה עלייה של בין 30% ל-37% בשכר ההתחלתי של המורים.

לדברי ארז, תשובתו של משרד האוצר לדרישה זו היא 1,500 שקלים למורים מתחילים ו-850 שקלים למורים ותיקים. לדברי ארז, עקב האינפלציה הגבוהה, תוספות השכר המוצעות על ידי משרד האוצר הן למעשה שחיקת השכר בכ-3%.

מחלוקת נוספת הנוגעת לשכר היא על הפעימות בהן יינתן השכר, מאחר שארגון המורים דורש שתי פעימות ומשרד האוצר דורש ארבע פעימות.

לדברי ארז, ארגון המורים סירב לשורה של דרישות ממשרד האוצר, שלפי הארגון היו פוגעות במורים, בהם חוזים אישיים לכלל מנהלי בתי הספר העל יסודיים וחוזים אישיים ל-10% מהמורים, קיצור הליך הפיטורין לחודשיים עד שישה חודשים, הדפסת שעון, ביטול שעות גיל ופגיעה במשרת אם.

מנגד, ארגון המורים דרש מספר שינויים ומשרד האוצר סרב להם, בהם עיבוי גמול ההשתלמות מ1.2% ל1.5% ,הגדלת התקן ליועצים לשלוש ש"ש בכיתה וביטול תקרת ותק בניהול. משרד האוצר הסכים להגדלת הגמול ליועצים חינוכיים בלבד.

באוצר טענו שההצעות שהוצגו לארגון המורים מקבילות מבחינת שיעורי העלייה בשכר להסכמים האחרים שנחתמו במגזר הציבורי, עם ההסתדרות הכללית, הסתדרות המורים וארגוני הסגל האקדמי.

שנה של עיצומים

שנת הלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים הסתיימה אתמול (שלישי), כשבתיכונים ובחלק מהחטיבות לראשונה לא יחולקו תעודות סיום השנה וציונים, עקב עיצומי ארגון המורים. העיצומים, שנמשכים לסירוגין מעל שנה, נערכים בדרישה להעלאה משמעותית בשכר המורים בתיכונים והתקיעות במשא ומתן על הסכם השכר.

העיצומים כללו גם שביתות, הימנעות מליווי טיולים שנתיים לכיתות י' וי"א, עצירת המסעות לפולין שהוחזרו לאחר שלוש שנים, ואי השתתפות בוועדות בית ספריות. בהוראת בית הדין לעבודה, המורים העבירו לבתי הספר ולמשרד החינוך את ציוני המתכונת של תלמידים שניגשו לבגרות ואת ציוני המגן שלהם. הארגון סירב לאפשר גם השתתפות של המורים במסיבות הסיום לכיתות י"ב, אך בתחילת החודש הודיע שכמחווה של רצון טוב, המסיבות יתקיימו.

העיצומים נערכו לסירוגין בשנה האחרונה. באפריל, לקראת תחילת מבחני הבגרות, ביקש משרד החינוך צווי מניעה לחלק מהעיצומים מבית הדין לעבודה. בית הדין החליט לחייב את המורים להעביר את ציוני המתכונת וציוני המגן לתלמידים שניגשים לבגרות. עוד הוחלט שהצדדים ייכנסו למהלך גישור בתיווך של הממונה על יחסי העבודה בזרוע העבודה, עו"ד רבקה ורבנר. נוסף על כך הכריזו המורים על שביתות, שלחלקן הוציא בית הדין צו מניעה בטענה שמתקיים משא ומתן.

עם זאת, בית הדין אפשר למורים להמשיך את ההימנעות מליווי המסעות לפולין, מנוף לחץ משמעותי על המשרד. בישיבות שהתקיימו בית הדין העירה נשיאת בית הדין ורדה וירט-ליבנה גם לארגון המורים וגם למשרדי החינוך והאוצר על התנהלותם.

באופן פורמלי, המאבק על הסכם השכר החדש נוגע למורי התיכונים בלבד. אך בפועל, בבתי ספר שש-שנתיים, ישנם מורים שמלמדים גם בתיכון וגם בחטיבת הביניים, ולכן הוא ישפיע באופן עקיף גם על אופן ההעסקה בחטיבות הביניים. מאז חתימת הסכם אופק חדש עם הסתדרות המורים ב-2008, שבו נכללו גם המורים בחטיבות הביניים, ארגון המורים מנהל מאבק ארוך בדרישה ליציגות גם בחטיבות הביניים.