ועדת העבודה של הכנסת המשיכה לדון בתקנות שנועדו למנוע פגיעה בזכויות עובדי קבלן באמצעות מניעת 'מכרזי הפסד' בין מזמיני השירות והקבלנים, והגדרת ערך השעה המינימלי הנדרש להופיע בחוזי ההתקשרות. המחלוקות בוועדה נסובו סביב שאלת אופן ההתחשבנות בגין שעות נוספות וכן ביחס למועד כניסת התקנות לתוקף.
הצעת התקנות שהגיש משרד העבודה ביקשה לקבוע כי הקבלנים ישופו על ידי מזמיני השירות בגין שעות נוספות ועבודה ביום המנוחה השבועי – רק במידה ואלו סוכמו בין הצדדים מראש ובכתב. נציג קו לעובד, עו"ד אלעד כהנא, הסביר את הבעייתיות: "הסעיפים הללו נועדו למנוע מכרזים הפסדיים, כאלו שבהם קבלנים למשל אומרים שיספקו שירות בהיקף מסויים במסגרת שעות לא ריאליות".
עו"ד דוד בכור המייצג את ארגון חברות הניקיון אישר שמדובר בתופעה נפוצה, של קבלנים החותמים על מכרזי הפסד במסגרתם הם מעריכים את היקף שעות העבודה הנדרשות בחסר – תופעה המושכת את הענף כלפי מטה. מטרת התקנות, לדבריו, היא למנוע מצבים כאלו בדיוק.
כהנא ובכור דרשו לקבוע שעבודה בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי תזכה בכל מקרה את הקבלן בשיפוי, וזאת על מנת למנוע פגיעה בעובדים במסגרת מכרז ההפסד. כהנא הדגיש כי החוזים עצמם בין מזמיני השירותים והקבלנים יכולים לקבוע שעבודה בשעות נוספות או בימי מנוחה מחייבת הסכמה מראש ובכתב – באופן שיגדיר חריגה מכך כהפרת ההסכם ויאפשר את סיומו. "אם מזמין השירות גילה שהקבלן נתן לו הצעה נמוכה שאינה משקפת את העלויות האמיתיות, הוא יכול לבטל איתו את החוזה ולנקוט סנקציות כנגד הקבלן. מה שחשוב לי זה שהעובד לא ייפגע. ברגע שנדרשת 'הסכמה' – אין אינסנטיב לתת הסכמה שכזו, וזה המקור לנורמה הבעייתית הזו".
נציגי מרכז השלטון המקומי והחשב הכללי באוצר התנגדו בתוקף לדרישה זו, בטענה כי היא עשויה להשית על מזמיני השירות הוצאות שאינן מתוכננות. סוגיה נוספת אליה התנגדו בשלטון המקומי היא כניסת התקנות לתוקף בתוך חצי שנה מיום פרסומם. לטענת השלטון המקומי, בכל הקשור לחוזים קיימים – מדובר במאות רבות של חוזים שיידרשו עדכון והדבר צפוי לקחת זמן. לפיכך – ביקשו להאריך את תקופת ההסתגלות לתקנות כך שיחולו על חוזים קיימים רק בתום שנתיים מפרסומן.
שונטל קולט מאגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות התנגדה לדחיית כניסת התקנות לתוקף. ממלא מקום יו"ר הועדה ח"כ יונתן מישרקי (ש"ס) הבהיר כי הועדה תתכנס פעם נוספת לדון בשתי סוגיות אלו – אופן ההתחשבנות בין מזמיני השירות והקבלנים בגין שעות נוספות ועבודה ביום המנוחה השבועי, וכן לקביעת מועד כניסת התקנות לתוקף.
בנוסף, הבהירה קולט כי יש להסדיר את התקנות כך שייקחו בחשבון את מלוא עלות ההפרשות והזכויות הסוציאליות של עובדים שעתיים, ולא רק של עובדים בשכר חודשי, שכן צורת העסקה זו מאפיינת רבים מעובדי ענפי השמירה, הניקיון וההסעדה. המלצותיה אלו התקבלו בדיון. "אחרי למעלה מעשור שהתקנות הללו מתעכבות – נראה שלא נותרו עוד פערים רבים בין הצדדים וחשוב שנעשה את המאמץ המשותף על מנת להשלים את תהליך החקיקה".
תקנות ערך השעה הן חלק מיישום החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה משנת 2012, המטיל אחריות על מזמיני השירותים בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה באשר ליישום זכויות עובדי הקבלן המועסקים אצלם. זאת, בין היתר באמצעות מניעת חוזי הפסד וחיובם של מזמיני השירות לקחת בחשבון את עלות 'ערך השעה' של העובדים בשלב חתימת החוזה. את התקנות המוצעות גיבש אגף הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, בראשות מאיר דוד. במהלך הדיון הביע תקווה כי לכשיעברו, ישנו וישפרו את הנורמות הנהוגות בענפים אלו.
