כשמדברים עם בילי בין על להט"ב בבייסבול, הוא נזכר בימיו כשחקן. למשל, איך סיים את הקריירה בלי לספר להוריו על חייו כשחקן הומו בארון, איך הסתיר את הסוד מפני חבריו לקבוצה כמו בראד אוסמוס וטורי לובלו, והתחרט על כך שלא חי את "האני המלא" שלו, לדבריו.

זה המסר שבין מעביר כיום במועדוני ספורט, ומהדהד היטב בקרב שחקני הבייסבול של היום, שממקדים את כל מרצם במטרה להישאר בליגות הגדולות ולהיות פרטנרים טובים לחבריהם לקבוצה. זו גם העדשה שדרכה בין רואה את הבעיות המתמשכות של הבייסבול עם להט"ב.

בילי בין, שחקן עבר וסמנכ"ל בכיר לגיוון שוויון והכללה ב-MLB. "זו החלטה יותר עסקית מאשר תרבותית, ואני מכבד את הבחירה האישית של כל שחקן" (צילום: AP Photo)

"יש חלקים בעבודה שלי שגורמים לי להרגיש בימים מסוימים שאני פשוט זורם", אומר בין, שמכהן כסמנכ"ל בכיר לגיוון, שוויון והכללה ב-MLB, ליגת הבייסבול הבכירה של ארצות הברית וקנדה. "אבל יש ימים שאני חווה בהם התנגדות מסוימת, ונזכר שיש לנו 8,000 אנשים שמעורבים בספורט בצורה כזו או אחרת, ולא תמיד אפשר שכולם יסכימו על הכול".

החיכוך שהוא מזכיר הפך גלוי בעונות האחרונות, כשהקבוצות בליגת MLB החלו לחזר אחר קהילת הלהט"ב בחודש הגאווה. המהלך הוכיח עד כמה השתנו דברים בספורט הלאומי, ועדיין הכול נשאר אותו דבר בענף שיש לו אוהדים רבים באוכלוסיות שרואות בהומוסקסואליות חטא.

כמעט 80 שנה אחרי שג'קי רובינסון שבר את מחסום הצבע בליגות הגדולות ברגע מכונן עבור התנועה האמריקאית לזכויות אזרח, התמיכה בלהט"ב מצד אחד וכיסי ההתנגדות אליה מהצד השני מחדדים את השאלה מתי ליגת הבייסבול הבכירה עתידה לקדם בברכה את השחקן הראשון שייצא מהארון כהומו – מחסום שבליגות הכדורסל והפוטבול האמריקניות כבר נחצה.

"אם שחקן ייצא מהארון, אני חושב שכולם יקבלו אותו בברכה, יתנו לו גב, פשוט ימשיכו הלאה ויתמקדו בלנצח במשחקים, שזה מה שחשוב פה", אומר כריסטיאן יילץ, שחקן שדה-חוץ של מילווקי ברוורס, שנבחר לשחקן המצטיין של הליגה ל-2018. "הנטייה המינית של מישהו היא לא העניין".

החובט של סיאטל חוליו רודריגז, המגיש של שיקגו קאבס מרקוס סטרומן, והמגיש של טורונטו קווין גאוסמן, נמנים עם קבוצת השחקנים שחגגה בפומבי את חודש הגאווה.

"האהבה מנצחת", אמר רודריגז לסוכנות AP. "לגמרי אפשר לראות שזה לא רק אני, וללא ספק יש יותר אנשים בכל חלקי הליגה שתומכים בקהילה. אני מרגיש שאפשר לראות את השינוי בתמיכה שמקבלים".

אולם יש עדיין סימנים לאי-הסכמה. לוס אנג'לס דודג'רס ספגו ביקורת על כך שלרגל ערב הגאווה השנתי העשירי שערכה הקבוצה ביום שישי שעבר, הוזמנה הופעה של להקת הדראג "אחיות הפינוק התמידי" (Sisters of Perpetual Indulgence). כוכב הדודג'רס קלייטון קרשו לא הסכים עם ההחלטה, אך הסביר שההתנגדות שלו להופעה נובעת מהסאטירה על דמויות דתיות, ואין לה שום קשר לתמיכה בלהט"ב. טרוור וויליאמס, המגיש של וושינגטון, אמר שהוא מוטרד מאוד מהמהלך של הקבוצה, וגינה את מה שלתפיסתו הוא לעג לדתו הקתולית.

"אחיות הפינוק התמידי". להקת הדראג שעוררה סערה (צילום: AP Photo/Richard Vogel, File)

ההתנגדות לארגון, שכולל בעיקר גברים המתלבשים כנזירות, מגיעה שנה לאחר שכמה משחקני טמפה ביי סירבו ללבוש חולצות עם סמלי תמיכה בקהילה הגאה, כשהם מנמקים זאת באמונתם הנוצרית. במהלך עונת ליגת ההוקי האחרונה, היו גם כמה שחקני הוקי שבחרו לא ללבוש חולצות בצבעי הקשת בערבי גאווה.

נציב ליגת הבייסבול, רוב מנפרד, אמר ביום חמישי שעבר שהליגה המליצה לקבוצות לא להוסיף סרטים או ביטויים אחרים של צבעי הקשת למדי הנבחרת, כדי להימנע מלהעמיד שחקנים "במצב שבו הם חשים לא נוח בגלל השקפותיהם האישיות".

בחודש שעבר שיתף אנתוני באס, השחקן הוותיק שמשחק בעמדת מגיש מחליף, שיתף פוסט תמיכה בחרם נגד רשת טרגט ובירה באד לייט בעקבות פרסומות בהשתתפות אישה טרנסג'נדרית. מאוחר יותר התנצל על שיתוף הפוסט בסטורי שלו באינסטגרם.

כשנשאל אם מאמצי ליגת הבייסבול להכליל את קהילת הלהט"ב נתקלים בקשיים, ענה באס שיש "אמונות רבות ומגוונות" ו"תחומי חיים רבים ושונים" בעולם הבייסבול.

"לא הייתי אומר שנוצר מחסום", אמר באס לפני שהושעה בשבוע שעבר על ידי קבוצתו, הבלו ג'ייז. "כל אחד צריך להיות רשאי להביע את הרגשות והדעות שלו, כך שלדעתי זה מה שאנחנו רואים, ואני לא חושב שזה יוצר מחסום קבלה לקהילה הגאה".

באס זכה לבוז קולני מאוהדי טורונטו בעקבות הפוסט שלו ברשתות החברתיות, ונראה שיש אוהדים שחוששים מפני תמיכת קבוצתם בלהט"ב. טקסס היא קבוצת הליגה הגדולה היחידה שלא עורכת ערב גאווה החודש.

עבור מייסון דאן, שגדל במשפחה של אוהדי דודג'רס מושבעים בדרום קליפורניה, היו אלה שבועיים סוחטים רגשית. לאחר שהדודג'רס ביטלו את הזמנת הלהקה, העלה דאן פוסט כואב לפייסבוק, ולאחר מכן הביע הקלה כשהקבוצה שינתה את דעתה.

"אני באמת מקווה שהדודג'רס ישתמשו במקרה הזה כדי ללמוד יותר על תוכניות ברית (allyship)", אמר דאן, שמזדהה כא-בינארי ועובד בלשכת המסחר הלהט"בית של מסצ'וסטס. "זה לא נגמר רק בסמלים של קשת בענן. זה להיות שם ולתת תמיכה כשנעשה קשה ומפחיד".

כשהריינג'רס נשאלו על ההחלטה לא לקיים ערב גאווה, הם השיבו שהם מחויבים לגרום לכולם להרגיש רצויים ושייכים. "זה אומר במגרש שלנו, בכל משחק שלנו ובכל פעולה שנעשה – ומכוון גם לאוהדים שלנו וגם לעובדים שלנו".

עבור בן צ'רינגטון, מנכ"ל קבוצת פיטסבורג פיירטס, היכולת להשיג את האנשים הטובים ביותר – בשטח, במשרד הקדמי ובכל מקום אחר בארגון – היא הסיבה המרכזית לכך שההכללה של להט"ב חשובה.

סרטון על מצעד הגאווה משודר במגרש של קבוצת סן פרנסיסקו ג'יינטס בזמן משחקה נגד שיקגו קאבס. "זה לא נגמר רק בסמלים של קשת בענן. זה להיות שם ולתת תמיכה כשנעשה קשה ומפחיד" (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)

"אנחנו מאמינים שכדי לנצח ברמה שאנחנו רוצים לנצח בה, שהיא רמת הליגה הבכירה, אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו להפלות", אמר צ'רינגטון. "כשנמצאים בסביבה של קבוצות טובות באמת, קבוצות ברמה עולמית, קבוצות בכל ענפי הספורט שהגיעו להישגים ברמה הכי גבוהה – מבינים שהדרך היחידה לבנות קבוצה כזו היא עם אפס אפליה ביחס למקום שממנו באים הספורטאים, איך הם נראים, מה האמונות שלהם, או האופן שבו הם בוחרים לחיות את חייהם מחוץ למגרש".

ב-2014 היה דייל סקוט לשופט הראשון שיצא מהארון בליגה הבכירה, ובליגות המשנה יצאו מהארון שחקנים ספורים בלבד. אנדרסון קומאס, מגיש בשיקגו וויט סוקס שמשחקת בליגת המשנה, הודיע בפברואר שהוא הומו בפוסט באינסטגרם. המגיש של פילדלפיה טייג'ואן ווקר, שחקן השדה-חוץ של המטס, מארק קאנה, ושחקן הבסיס הראשון של הרויאלס, ויני פסקוונטינו, הגיבו שלושתם בהודעות תומכות בטוויטר.

בשיחה עם עיתונאים ב-2 ביוני, ציין קומאס בן ה-23 את העזרה שקיבל מהארגון כמרכיב מרכזי בהחלטתו לצאת מהארון.

בילי בין יצא מהארון בתום קריירת המשחק שלו. הנטייה המינית של גלן בורק הייתה ידועה בתוך עולם הבייסבול, אבל שחקן השדה-חוץ בליגה הבכירה לשעבר שמת ב-1995 בגיל 42, יצא מהארון בפומבי רק ב-1982. בורק הרגיש בחייו שהודר מהספורט. "גבר הומו בבייסבול? אין מצב", אמר בזמנו ל-AP.

גלן בורק, שחקן עבר שיצא מהארון אחרי שפרש מבייסבול. הרגיש בחייו שהודר מהספורט (צילום: AP Photo/Mark Hundley)

בין, בן 59, אומר שלדעתו, העובדה שאין עדיין שחקן הומו מחוץ לארון היא לא הדרך הנכונה להעריך את מידת ההכללה בליגות הבכירות, בדיוק כשם שלדעתו לא נכון להעריך את הספורט לפי תגובה לא תומכת כזו או אחרת.

בכל הנוגע לשאלה אם הגיעה העת לראות בליגות הבכירות שחקן פעיל שהוא גם הומו גלוי, משיב בין שהוא מבין מדוע שחקן יעדיף להתמקד בקריירה שלו על פני התמודדות עם האתגרים הנלווים לשבירת מחסום הנטייה המינית.

"מאוד קשה לשחק בליגות הגדולות, וב-2023 לא תגיע להיות שחקן בליגות הגדולות אם אתה לא דבר ראשון ומעל לכל, שחקן בייסבול מוכשר", אמר בין ל-AP. "וזו הדרך להגדיר ספורטאי. בייסבול הוא משחק ממש קשה. אני חושב שכרגע מדובר יותר בהחלטה עסקית מאשר תרבותית, ואני מכבד את הבחירה האישית של כל שחקן".