ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה בענף החקלאות, בראשות ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), התכנסה לישיבתה הראשונה. הוועדה דנה בהגברת התחרות במקטע הסיטונאי בשיווק פירות וירקות. בפתיחת הדיון הדגיש היו"ר שוסטר: "אני משוכנע שחקלאות ישראל צריכה לצאת למאה השנייה לקיומה באופן נמרץ, והוועדה תעסוק בכך. יש צורך חיוני לבסס ביטחון מזון, שיוביל לביטחון תזונתי".  

הוועדה החלה את פעולתה בהתמקדות במקטע הסיטונאי בשל חשיבותו העקרונית. בדיון נבחנה ההשפעה של שוק סיטונאי על הפחתת מחירים לצרכן ולהבטחת מחיר הוגן לחקלאי.  

ועדת המשנה המליצה על מספר כיווני פעולה, בהקשר לשכלול המקטע הסיטונאי והרחבת התחרות במקטע הקמעונאי. בראש ובראשונה, יומלץ לוועדת הכלכלה שתדרוש מהממשלה להקים את השוק הסיטונאי לאלתר. בנוסף פונה ועדת המשנה למשרד החקלאות, לגבש חלופות לחקיקה או אמנה למסחר הוגן ולדווח על כך לוועדה. כמו כן, התבקש ממשרד החקלאות להאיץ את הטיפול במסלולי מכירה ישירה, שיווק דיגיטלי ושווקי איכרים. רשות התחרות התבקשה להעביר את התייחסותה לחשש ממונופסון ומונופול במקטע הסיטונאי וההשלכות על התנהלות השוק. לצד זאת, התבקשו משרדי האוצר והחקלאות להאיץ את חקיקת חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, שכולל את בתי האריזה. 

ועדת המשנה תביא מסקנות ביצועיות לוועדת הכלכלה. ייתכן שהחלטות ביניים יביאו להמשך דיון. לדברי שוסטר: "התחרות חיונית להיקף הייצור ולמגוון אבל היא לא חזות הכל. חשוב שלא נחשוף את חקלאי ישראל עד כדי שנשאיר אותם מחוץ לעגלה״.

מנהל אגף מדיניות כלכלית וסטטיסטיקה במשרד החקלאות, ארז אוסמן, תיאר בפני ועדת המשנה את הריכוזיות הגבוהה במקטע הסיטונאי בישראל. לפי ממצאי משרד החקלאות, רשתות השיווק שברשותן מרלו"ג קונות כמעט מחצית מהתוצרת החקלאית הטרייה ומשווקות אותה בעצמן. שליש מהתוצרת נקנית על-ידי הסיטונאים הגדולים, 15% נמכרת בשוק הסיטונאי, 6% על ידי הסיטונאים הקטנים ו-5% בלבד נמכרת במכירה ישירה על ידי המגדלים. מהנתונים שהציג אוסמן עולה שחמשת הקמעונאים המרכזיים שולטים בנתח שוק של 85%. שלושה מהם שולטים בכ-66% מהשוק. מדובר בקמעונאים שיש בבעלותם מרלו"ג, שקונים את התוצרת מהחקלאים והם בעלי יכולת מיקוח רבה מאוד. לדבריו: "לחקלאים יש חיסרון מובנה במו"מ, כי אם הם לא מוכרים – הסחורה מתכלה. כיום רשת שיווק שמנהלת מו"מ עם הרבה חקלאים, רואה את המחירים של כולם, אבל החקלאים לא רואים את כל המחירים שהרשת משלמת״.

במשרד החקלאות תומכים בהקמת שוק סיטונאי מודרני וממליצים על חובת דיווח של הסיטונאים הגדולים ורשתות השיווק ידווחו על מחירי הקנייה מהחקלאים, שיפורסמו אנונימית אחת לחודש, בכדי לייצר שקיפות: "אם הכל יהיה פתוח והחקלאי ידע, זה יחולל תחרות". 

לנחיתות שתיאר אוסמן נוספת העובדה שבישראל לא קיימת אמנה לפרקטיקה הוגנת למסחר בתוצרת חקלאית, כמו זו שאושרה באירופה ב-2019. אמנה כזו מסדירה את ימי התשלום, הסטנדרטים לאיכות וכו'. "ניסינו לקדם את זה בשני מסלולים – חקיקה והסכמות. בסופו של דבר זה לא התקדם", אמר אוסמן, "אני מאמין שאפשר להגיע לאמנה של כל הצדדים בהסכמה״.

התקיעות בהקמת השוק הסיטונאי משפיעה גם על זמינות התוצרת עבור הירקניות. נתוני משרד החקלאות מצביעים על ירידה ברכישת תוצרת מהשוק הסיטונאי לירקניות מ-25% ל-15% בעשור האחרון. לדברי אוסמן יותר תוצרת נרכשת מסיטונאים פרטיים.  

אוסמן הודה שהממשלה כשלה בעניין הקמת שוק סיטונאי במקום זה שפונה מתל אביב לצריפין. לשוק הסיטונאי הקיים כיום אין קיבולת שמאפשרת להיות מחולל תחרות אמיתי. "שוק כזה מתנהל כמו בורסה, כשהמחירים מתפרסמים בהתאם לחובת דיווח ומופיעים ישירות בקופות, ולא בתשאול כמו היום. בשוק מודרני נוכל להוריד פחת משמעותית, ונצליח להוריד את המחיר לצרכן". עוד הוסיף, שהמשרד פועל לפתיחת ערוץ שיווק אלטרנטיבי שיפחית תלות ברשתות שיווק וסיטונאים גדולים.  

מנהל אגף בכיר מסחר ושירותים במשרד הכלכלה, יאיר אלבין, הביע את תמיכת המשרד בהקמת שוק סיטונאי על בסיס טכנולוגיה מתקדמת לשיפור הפעילות השוטפת, כדי להגדיל את מספר השחקנים במקטע. לדבריו יש לעשות זאת במקביל להקמת זירות מסחר וכלים אחרים שהמשרד מקדם. אלבין הוסיף: "אנחנו תומכים בהגדלת מספר השחקנים בכל המקטעים שיוכלו להגביר פעילות ולהוריד מחירים". 

ראש מחלקת שווקים וסגן הממונה על רשות התחרות, אוריאל סיטרואן הזכיר בדיון את הבדיקה שבצעו רשות התחרות ומשרדי החקלאות, האוצר והכלכלה עד ספטמבר 2020. לדבריו נתגלו במקטע הסיטונאים מונופסונים, שהם שחקנים בעלי כוח רכש גדול שמאפשר לו לרכוש סחורה במחיר נמוך מהמחיר התחרותי (בניגוד למונופול שהוא בעל כוח מכר מ.ר.). אף על פי שלטענתו מונופסון מוריד מחיר ולא מעלה מחיר, ציין סיטרואן: "אבל מונופסון שיש לו כוח מול הרשתות יכול למכור במחיר גבוה ולשמור את הרווח הזה אצלו, ולכן גם זה לא טוב לשוק. צריך לדאוג לתחרות גם במקטע הסיטונאי. יכול להיות שאלמלא המחיר הנמוך, החקלאים היו מייצרים בכמות גדולה יותר או באיכות יותר טובה. זה בהחלט משפיע. גם החקלאי יקבל יותר וגם זה יתגלגל יותר לצרכנים. אנחנו בעד שיפתחו כמה שיותר סיטונאים". לרשות התחרות התבקשה בדיון להגיש התייחסותה לגבי ההשלכות על התנהלות השוק והחשש למונופסון (ריכוזיות ברכש) ומונופול במקטע הסיטוני. 

באגף התקציבים באוצר לא משוכנעים שנכון שהמדינה תשתתף או תקדם הקמת שוק סיטונאי. לדברי אוהד מרדכי, רפרנט תמ"ס באגף התקציבים באוצר: "הבדיקה שציין נציג רשות התחרות לא הראתה רווחיות חריגה של הסיטונאים עם או בלי מרלו"ג. שקיפות עלולה להוביל לתיאום מחירים ברמה כזאת או אחרת, וזה יכול להוביל דווקא לעלייה של מחירים". 

בכל הנוגע להשפעת הריכוזיות במקטע הסיטונאי על מחיר לצרכן, ציין ברוך גורביץ', ראש תחום מדיניות ציבורית במכון יסודות, שבשנים שבהן הייתה עלייה במחירי הפירות והירקות, הייתה גם עלייה בריכוזיות וברווחיות של הסיטונאים. לפי בדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המקטע הסיטונאי מגלגל כ-17 מיליארד שקלים בשנה. המשמעות היא שכל התייעלות של אחוז עשויה להיות שווה לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים עבוד הצרכנים. 

הקמת השוק הסיטונאי החדש במקום זה שנסגר בת"א מתעכבת כבר שנים. לפי מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות, הרצל קרן, השוק בצריפין היה אמור להיות זמני והפך לקבוע. אף על פי שהממשלה הייתה מוכנה להשקיע 250 מיליון שקלים בהקמתו, אך דרישות שהעלתה עיריית אור–יהודה, שעל שטחה יועד לקום השוק, כמו גם של גורמים נוספים שהתנגדו להקמת השוק הסיטונאי, הזניקו את הסכום ל-650 מיליון שקל והביאו לעצירת התהליך. בנוסף, ציין קרן את ההתנגדויות שעלו מצד גורמים שונים שמצאו טעם לפגם בהעמדת הקרקע לטובת השוק הסיטונאי במחיר מופחת. קרן אמר בדיון: "תנו לנו קרקע במחיר סביר ואנחנו נקים. צריך להיות יצירתיים. אם יתנו לנו קרקע במחיר שפוי אפשר תוך 5 שנים להקים שוק סיטונאי". 

את רשתות השיווק והקמעונאים הגדולים ייצג בדיון נמרוד הגלילי, מנהל תחום המזון באיגוד לשכות המסחר. לדבריו הרשתות רואות בחקלאים שותפים. גלילי הזכיר גם הוא שהבדיקה הממשלתית שנערכה העלתה שהמרווח הקמעונאי עד שנת 2020 היה סביר. הגלילי הוסיף שהאיגוד לא מתנגד להקמת שוק סיטונאי, אך ציין: "לא בטוח שהשקיפות במחיר לא מביאה לתיאום מחירים". לשאלת נציג רשות התחרות האם השקיפות במחיר המוצרים ברשתות השיווק הביאה לכך שהן תיאמו ביניהן מחירים, השיב הגלילי שאינו יודע, וציין שהאיגוד מתנגד לכל דבר שמגביר רגולציה ולא בטוח שמשרת את הצרכן. לשאלת ח"כ אליהו ברוכי (יהדות התורה) אמר הגלילי: "השקיפות לא שירתה את הצרכן". 

גור כץ, ששימש כראש המטה של שר החקלאות לשעבר ויו"ר הוועדת המשנה שוסטר, ציין בדיון: "תעשה נכון הוועדה אם תקבע מהי הגדרת התחרות. 85%ז בידיים של מעטים ו-25% בידי רבים. יש פה חוסר איזון שדורש בדיקה. צריך לאפשר את המכירה גם במשקים. מבחינת רמ"י זה חסם שצריך לרדת, ולאפשר למגדל מכירה ישירה בלי שיתנפלו עליו הרשות המקומית והמנהל. זאת צריכה להיות פעולה מיידית של רשות התחרות. 

ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) שהשתתפה בדיון אמרה ל'דבר': "כשהממשלה סגרה את השוק הסיטונאי בתל אביב היא החליטה על הקמת שוק סיטונאי במיקום אחר. לצערי, ממשלות נתניהו כשלו גם במילוי התחייבות זו וגרמו להתפתחות שוק ריכוזי ומונופולי של רשתות השיווק, ולפגיעה בתמורה שמקבלים החקלאים״.