משרד האוצר ומערכת הביטחון חתמו הבוקר (חמישי) על הסיכום לעיגון תקציבי של התוכנית הרב שנתית של משרד הביטחון וצה"ל. ההסכם מסדיר את משך השירות לחיילי החובה ומעלה את דמי הקיום שלהם, וגם עוסק בסוגיית הפנסיה לאנשי קבע. חלקים מפרטי ההסכם עדיין דורשים את אישור הממשלה והכנסת.

במסגרת הסיכום גובש מודל שירות חובה לצה"ל. על-פי המודל, החל ממתגייסי יוני 2024, גברים בשירות החובה יגויסו ל-32 חודשים, ומשך השירות יקוצר בהתאם לצרכים הביטחוניים ולאופי התפקיד, כך שבשנת 2030 משך השירות הממוצע יעמוד על 28 חודשים, ומשך שירות מלא יוגדר החל מ-24 חודשים. בהמשך תתקיים עבודת מטה שתקבע את משכי השירות למקצועות השונים.

דמי הקיום של חיילי החובה יוגדלו מהחודש ה-25 לשירות במספר פעימות. החל מיוני 2024 יועלו דמי הקיום ב-25%, החל מינואר 2025 יועלו ב-50%, והחל מיוני 2026 תינתן תוספת דיפרנציאלית לפי מערכים.

כדי לאפשר לצה"ל להמשיך לשמר כוח אדם איכותי, נקבע כי יוקצו כמיליארד שקלים להסכם שכר ייעודי, כתוספת שכר ומענקים המיועדים לאנשי הקבע הצעירים ואוכלוסיית הלוחמים.

החתימה על ההסכם (צילום: דובר צה"ל)

ההסכם כולל גם הסדרה של נושא הפנסיות למשרתי הקבע והקמה של מנהלת גמלאות ושכר משותפת למשרד האוצר וצה"ל, שבראשה יעמוד נציג מטעם החשב הכללי של האוצר. לפי הסיכום, פנסיית גישור תשולם רק עד גיל 60 במקום גיל 67, אך עם רשת ביטחון שתבטיח הענקת מענק חד-פעמי לקרן הפנסיה, או לחילופין הארכת פנסיית הגישור עד גיל 67. עוד נקבע לראשונה כי "תוצע למשרתי קבע במערכים מסוימים אפשרות בחירה של מסלול תגמול מיוחד בשירות הקבע, אשר יכלול העלאת שכר משמעותית ומענקים במקום פנסיית הגישור".

על ההסכם חתמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס, מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר ומנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') אייל זמיר.

מדברי שר הביטחון, יואב גלנט: "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים רבים ההולכים ומתעצמים ומחייבים הכנה מוקדמת והשקעת משאבים משמעותית לשם היערכות לכל תרחיש. הבשורה שאנו מביאים היום, עם חתימה על הסכם תקציבי רב שנתי  בין מערכת הביטחון למשרד האוצר היא ברכה גדולה למדינת ישראל. התוכנית הרב שנתית תספק מענה להתעצמות, להצטיידות ולשימור היתרון האיכותי של ישראל על אויביה בתחומים הביטחוניים, הצבאיים, הטכנולוגיים והמודיעיניים. נשקיע בכח האדם באופן מיוחד לשם שימור מקור כוחנו וננקוט במדיניות שתאפשר תשלום מוגבר לאלו המשרתים בחזית הלחימה ולאורך זמן ממושך יותר, בחובה ובקבע".

מדברי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: "אני מברך על חתימת העוגנים לתוכנית הרב שנתית של מערכת הביטחון. אנו מסכמים פה תהליך ארוך, יסודי ומעמיק בו נבחנו הצרכים של מערכת הביטחון והשפעתה של מערכת זו על כלכלת מדינת ישראל, ואני סבור שמצאנו את האיזונים הנכונים. הסיכום הנוכחי מסדיר לאחר שנים ארוכות סוגיות שונות שהיו במחלוקת ומעניק לצה"ל וללוחמיו ומפקדיו את הגיבוי ואת הוודאות והיציבות הנדרשת. בתוך כך, קיצור שירות החובה שנחתם היום חשוב למשק ולצמיחה הכלכלית של המדינה. אני מודה לדרגים המקצועיים במשרד האוצר על העבודה המאומצת, לצה"ל ומשרד הביטחון על שיתוף הפעולה הפורה ולידידי שר הביטחון על המנהיגות ושיתוף הפעולה".

מדברי הרמטכ"ל, רב-אלוף, הרצי הלוי: "ההסכם הזה חשוב מאוד, הוא מאפשר לצה״ל לתכנן באופן רב-שנתי, ולהיערך טוב יותר לאתגרים המתפתחים, הקרובים והרחוקים, ובראשם האתגר הרב-זירתי. ההסכם עתיד לאפשר לצה״ל כלים נוספים לשימור ופיתוח אנשי הקבע המתאימים והטובים ביותר, בדגש על הדרג הצעיר ומערכי הלחימה. יש בהסכם הזה משהו חשוב לא פחות – במשך תקופה ארוכה, כשנה וחצי, ישבו בכירי צה״ל עם בכירי האוצר ללמוד את צרכי צה״ל, את אילוצי משרד האוצר בתכנון תקציב לאומי ובעיקר שקדו על פתרונות יצירתיים. בשיתוף פעולה, הצלחנו להביא בשורה חדשה שתשפר את הביטחון ותיטיב גם עם הכלכלה הישראלית. צה״ל לא קיבל את כל מה שרצה, כך גם משרד האוצר, אך אזרחי ישראל הם המרוויחים המרכזיים משיח מקצועי ועמוק זה".