ואיל מוגרבי, ראש מועצת עין קיניה, ממובילי המחאה נגד הטורבינות, עוד לא איבד תקווה, אבל סבור שהמצב בעייתי ומחמיר. "הכלים עובדים בשטח, אף שאנחנו נמצאים בימים הקדושים לפני החג".

איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, נפגש ביום חמישי עם השיח' מוואפק טריף. "השר החליט להמשיך בעבודות עד יום ראשון. זה גורם לנו עוול. האנשים ממשיכים להפגין, ונפגין אפילו בחג, כי אנחנו נלחמים על אדמותינו, ולא נוותר על סנטימטר אחד לא לחברת אנרג'יקס ולא למדינה.

"אנרגי'קס החליטה להקים את הטורבינות ללא הסכמת השכנים. אלה שחתמו התחרטו, באו לבית המשפט והצהירו על התנגדות. הם לא לקחו כסף. הם החזירו לחברה את הכסף שקיבלו. אחרי שהבינו את הנזקים החליטו להתנגד. בית המשפט החליט לא לבטל את היתרי הבנייה, אף שהוצאו ללא אישור השכנים. זה דבר לא חוקי. זו מחלוקת משפטית".

ואיל מוגרבי, ראש מועצת עין קיניה. "אנחנו רוצים לשבת ולדון. אנחנו לא בעד בלגן ומהומות" (צילום: ולים דעבוס)

מוגרבי מסביר שאדמות הדרוזים ברמת הגולן לא מוסדרות ומחולקות לגוש וחלקה. לפיכך, החוק מחייב לקבל את אישור השכנים. "21 אנשים חתמו, אבל כולם חזרו בהם. לא יכול להיות שייעשה משהו לא חוקי ונמשיך בטעות. הם מפקיעים יותר מ-500 דונם רק בשביל דרכים למשאיות. הדרכים עוברות כמעט בכל החלקות. למה שישתמשו באדמה שלי בלי הסכמה שלי?

"ההחלטה שהתקבלה, לצערי הרב, היא החלטה שגויה. מה גם שעכשיו, בעונת החקלאות והתיירות, כל האזרחים והתיירים מגיעים לרמת הגולן. אז עכשיו החליטו לעשות זאת? הכי חמור זה שבימים הכי קדושים אצלנו, לפני החג, החליטו להיכנס ולעבוד בשטח. זה הזוי. המדינה הפקירה את הדרוזים וצפצפה על כולנו. הדרוזים בגליל ובכרמל משרתים בצבא, נאמנים למדינה, ברמת הגולן הדרוזים לא מחפשים בעיות. אנחנו רוצים שלום, מקדמים את התיירות והחקלאות. אנחנו עובדים עם שכנינו היהודים בשיתוף פעולה מלא. ההחלטה הזו עצרה הכול. בן גביר יצר קרע בין המדינה לדרוזים. זה לא טוב ולא מקובל".

האם השיחה בין ראש הממשלה לשיח' טריף שינתה את הכיוון?
"הם הגיעו להסכמה שימשיכו לעבוד, ויומיים לפני החג יפסיקו את העבודה. הם ימשיכו את העבודה אחרי החג. זה לא מקובל. הם צריכים להפסיק מיד ולבדוק לעומק את הסוגייה המשפטית של היתרי הבנייה. זו טעות שניתן לתקן. כמו שלא אישרו את חוות הטורבינות ביוקנעם, ניתן לעשות זאת ברמת הגולן. לא יכול להיות שביישוב יהודי ניתן לבטל, אבל ביישוב הדרוזי בגולן לא יכולים לבטל.

"אנחנו רוצים לשבת ולדון. אנחנו לא בעד בלגן ומהומות. אנחנו נגד האלימות. אנחנו אנשי שלום. אנחנו רוצים לחיות בשקט ובשלווה יחד עם המדינה. אנחנו רוצים שכמו בכל שנה, יגיעו לכאן וייהנו. התיירות צומחת ברמת הגולן. מאז ומתמיד היה שקט בגולן. זה האזור הכי בטוח במדינת ישראל".

מוגרבי מספר שאתמול היה אמור להתקיים פסטיבל בעין קיניה. "ביטלתי אותו בגלל המצב. פחדתי שיקרה משהו, חס וחלילה. מישהו שיתנגד, יאמר מילה אחת ויצית. התקשורת מדברת על בקבוקי תבערה, אבל אין לנו כאלה. מה שאמר השר בן גביר לא נכון. האנשים רוצים להפגין כדי להפסיק את העבודות. ביטלתי את הפסטיבל כי אני לא רוצה לסכן אפילו אזרח אחד".

מה התפקיד שלך כמנהיג ציבור, כראש מועצה?
"אני משתייך לשני הצדדים, לציבור שלי ולרשויות. התנגדתי לטורבינות מ-2019. אני ראש המועצה הראשון שהתנגד, והרחקתי את הטורבינות מעין קיניה. במג'דל שמס, בבוקעתא ובמסעדה העניין המשיך, לא יודע למה. אני מרגיש שייכות ונאמנות ליישובים ברמת הגולן. ארבעת היישובים הם כמו ארבע שכונות. אלה יישובים קטנים, בסך הכול 24 אלף תושבים. זו משפחה אחת. אי אפשר להפריד בין עין קיניה למסעדה, לבוקעתא, למג'דל שמס, שכמעט מתחברות יחד. אנחנו גוף אחד.

"זה כמו גוף של בן אדם, אי אפשר להוריד רגל או יד. כל העולם צריך להבין את זה. אפילו שאין טורבינות בעין קיניה, אני עומד לצד ראשי הרשויות בגולן. ביום שישי הייתי בישיבה בירושלים בניסיון להפסיק עכשיו את העבודה. אני מקווה שזה יצליח. צריך לפתור את העניין בשיחה, לא באלימות ולא בכוח. הדרוזים לא מעוניינים להגיע לעימות עם אף אחד, גם לא עם הממשלה".

מה יכול להיות הפתרון?
"אי אפשר לדבר על חילופי אדמות. אי אפשר להחליט במקום החקלאי שמעבד את האדמה. אני מציע להציב את הטורבינות באדמות מדינה, רחוק מהגבול, מהכפרים ומהאדמות החקלאיות, שלא יפריעו לאדם, לחקלאי או לצבא. אנחנו באזור מאוד רגיש. אני מאמין בדו-שיח, לא באלימות. הפעלת אלימות מול אלימות רק מחמירה את המצב. אנחנו צריכים לשבת ולדון. הפתרון היחידי הוא הפסקה מיידית של העבודה, הוצאת הכלים ושחרור השוטרים והחיילים. לא יכול להיות שמדינת ישראל מגנה על טורבינות, על ברזל, ושוכחת מבן האדם. איפה האנושיות? אנחנו בני אדם".

כיצד משפיעה ההתרחשות על יחסי הדרוזים עם המדינה?
"תמיד אומרים 'הדרוזים הם אחים', אבל במילה אחת, זה קרע בין אחים. זה מוביל לשם. בשני דברים לא פוגעים אצל דרוזים – בכבוד ובאדמה. הדרוזים תמיד נאמנים למדינה שלהם ולאדמה שלהם. 400 שנים שלטו העות'מנים ברמת הגולן, אחר כך היו הצרפתים, אחריהם הסורים ועכשיו ישראל, ואנחנו נמצאים כאן באדמה שלנו שירשנו מאבותינו. אנחנו לא מוותרים על האדמה שלנו. כמובן הכול על פי החוק. כולנו כפופים לחוק. אנחנו נגד מה שקורה עכשיו, גם כראשי רשויות וגם כתושבים. אם מדברים על דמוקרטיה וחוק, המדינה צריכה להבין שטעתה ושהיא רוצה לתקן".

ההתנגדות הייתה אלימה. איך זה מתחבר לשקט ושלווה?
"חד-משמעית זה היה אלים. אנשים נכנסו בכוח לבית שלנו. כשאדם נלחם על ביתו, הוא נלחם עד הרגע האחרון. כשחקלאי רואה כלי שנכנס לאדמה שלו ומבצע עבודה שהוא מתנגד לה, מה אתה רוצה שיעשה? אתה מבקש שהחקלאים יישבו בשקט? אני מקווה שהקרע יתאחה, העניין ייפתר ונחיה בשלום ושלווה כמו קודם. חבל המדינה עשתה קרע בין הדרוזים בהחלטה לא נכונה ולא מוצדקת. לצערי יש בממשלה אנשים שלא מחוברים לשטח. רמת הגולן היא המקום היחידי שהאזרחים בישראל נושמים בו אוויר טוב. חבל שנהרוס את היופי הזה".