דיוני הרפורמה המשפטית התחדשו: ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן תדון היום (ראשון) בצמצום עילת הסבירות בפסיקות בג"ץ. הדיון היה אמור להתקיים ביום רביעי שעבר, אבל נדחה בשל הפיגוע בעלי.
"הציבור נחשף לכך שכל מטרתכם בשיחות הייתה לייצר כאוס, לא להגיע להסכמות, אלא לייצר טריגר לפיצוץ הבא", אמר רוטמן בדיון. "הציבור לא מטומטם ולא ישכח את מה שלמד. הוא לא נופל ולא ייפול בשקרים שלכם.
"אני נרגש שאנשים שפוצצו את השיחות בבית הנשיא מדברים על חשיבות השיחות. אני מבין שנחשף קלונכם ושכל מטרת השיח בבית הנשיא הייתה לייצר פיצוצים ומחאות.
"עילת הסבירות לא אומרת שנבחרי ציבור לא כפופים לחוק, אלא היא עילה שבה משתמשים כשאין עילה לבטל את המעשה המנהלי או עילה של שיקולים זרים. הוא נועד לכל המקרים האלו שבהם בית המשפט, כהגדרתו של יו"ר יש עתיד לפיד, מבצע השתלטות על קבלת החלטות במדינה. כשעוסקים בסבירות החלטות נבחרי ציבור, אנחנו מגלים שבית המשפט משתמש בעילה בנדיבות יתר. את הסבירות של נבחרי ציבור בוחן הציבור שמצביע ויש רציונל דמוקרטי שהיא לא תחול עליהם".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: "אנחנו לא יכולים לקיים משא ומתן על הפיכה משטרית בתשלומים. אין רוב בעם וספק אם בכנסת להפיכה הזו. אני מציע לראש הממשלה לעצור הכול, למנות את הוועדה לבחירת שופטים ולחזור לבית הנשיא לקיים את השיח. מדובר בחוק שאנחנו לא מוכנים לקבל לא ברמת החוק ולא ברמת התהליך. זה חוק להלבנת השחיתות שמסיר הגבלות מהציבור ומהממשלה. במקום להגיע להסכמות במסגרת בית הנשיא אנחנו חוזרים למסלול חד-צדדי. תוצאותיו ידועות מראש".
הנוסח שהוצג בפני חברי הוועדה קובע: "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם". לפי ההצעה, בג"ץ לא יוכל להתערב בסבירות החלטות של ראש הממשלה, שריה וראשי רשויות בכל הנוגע למדיניות, אבל יוכל להתערב בסבירות החלטות פקידי הממשלה כשהן פוגעות בזכויות אדם.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת למהלך. בחוות דעת שהציגה בעבר כתבה: "ביטול העילה ישלול אמצעי חיוני לביקורת על מעשי המינהל כמגן מפני קבלת החלטות הפוגעות בזכויות הפרט, לא תקינות, שרירותיות, ובלתי סבירות באופן קיצוני, יפגע קשות באיזונים והבלמים המתקיימים בין רשויות השלטון וישליך על עילות וכללים רבים בתחום המשפט המינהלי. ביטול העילה כפי שמוצע אינו הולם את חובותיה היסודיות של המדינה כלפי הציבור".
בשל חשש מהתנגדות בית המשפט העליון והיועמ"שית, החליט רוטמן בהתייעצות עם שר המשפטים יריב לוין להעביר את ההצעה כיוזמת הוועדה ולא כהצעת חוק ממשלתית, וכך להניע מיד את החקיקה.
גם היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד גור בליי, מתנגד להצעת החוק. במסמך הכנה שהפיץ לחברי הוועדה בסוף השבוע כתב בליי: "ככל שהוועדה מבקשת להגביל בחקיקה את השימוש בעילת הסבירות, מוצע לשקול אימוץ מודל חלופי למודל המוצע. חלופה אפשרית להגבלת עילת הסבירות היא לא לצמצמה ביחס לכלל ההחלטות המתקבלות על ידי הדרג הנבחר, אלא רק ביחס לסוג מסוים של החלטות.
"כמו כן, כדי להבטיח שקיפות והליך קבלה ראוי של החלטה הפטורה מעילת הסבירות, מוצע לשקול יצירת מנגנונים הליכיים חלופיים שיחולו על מקבלי ההחלטות ביחס להחלטות אלה, דוגמת – תיעוד מפורט של החלטתם, חובת הנמקה מוגברת, וכיוצא באלה. זאת כדי להפחית מהחשש שאי-החלת עילת הסבירות תפגע באיכותה של ההחלטה המינהלית ותפטור את הרשות מקיום איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים בעת קבלת ההחלטה".
