עשרות חברי כנסת השתתפו בדיון הראשון שהתקיים היום (ראשון) בנושא עילת הסבירות, שנמשך קרוב ל-5 שעות והיה סוער במיוחד, במהלכו הורחקו מספר חברי כנסת, בהם טלי גוטליב (הליכוד), דבי ביטון ויוראי להב הרצנו (יש עתיד).

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, תמצת את חוות דעתו והסביר את ההשלכות הצפויות של ההחלטה. "הגבלת עילת הסבירות על הדרג הנבחר עלולה להוביל למתן פטור בפועל מביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות מסוימות, בהן לא מתקיימת אחת מעילות הביקורת האחרות, כגון שיקולים זרים או מידתיות".

"לא הייתה חצי הסכמה בבית הנשיא. הבאתם את ההצעה מינואר"

"אנחנו לא יכולים לקיים מו״מ על הפיכה משטרית בתשלומים. היום זה החוק הזה ומחר החוק הזה. כך לא סוכם שעושים", אמר יו"ר המחנה הממלכתי בפתח דיוני הוועדה. "אין לכם רוב בעם להפיכה הזאת וספק אם בכנסת להפיכה הזו. אתם תגזרו את הקופון של מה שרציתם, החברה הישראלית תשלם את כל מה שצריך". גנץ הציע לרוטמן בוועדה להחזיר את המנדט של הדיון הזה לראש הממשלה נתניהו, והוסיף כי הוא מציע לנתניהו "לעצור את הכל ולמנות את הוועדה לבחירת שופטים, לחזור לבית הנשיא לקיים את השיח".

החברה החדשה בוועדה לבחירת שופטים, קארין אלהרר (יש עתיד), תקפה את הניסיון להעביר את החוק. "עילת הסבירות היא לא דבר פעוט, היא החלק הראשון בפרוטוקול הפולני, עושים את זה בקטן, בצעדים מדודים ובסוף משתלטים על המערכת", אמרה אלהרר. "לא הייתה הסכמה או חצי הסכמה בבית הנשיא. מה שהבאתם כאן הוא את ההצעה מינואר, הצעה רחבה שתפגע באזרחים הישראלים, שתכשיר כל מינוי וכל החלטה לא משנה עד כמה היא פוגעת באנשים", אמרה והוסיפה: "נפעל בוועדה בכל דרך חוקית לעצירת החקיקה הזו".

כשרוטמן ציטט את לפיד

במהלך הדיון ציטט יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן (הציונות הדתית), את יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שב-2014 ביקר שני גופים כמי שמבקשים ליטול מהכנסת והממשלה סמכויות, "בית המשפט העליון של אהרון ברק וממשיכיו, מייסדי אסכולת "האקטיביזם השיפוטי", ואגף התקציבים באוצר בתקופה שבה ניהלו אותו אהרון פוגל ואחריו אורי יוגב", ציטט רוטמן את לפיד, שהתייחס לבג"ץ בנושא מיגון בתי ספר וגני ילדים בעוטף עזה, בו בג"ץ חייב את המדינה לממן מיגון מלא למבנים, ולא רק למיגוניות. לפיד אמר באותה עת על הפסיקה "הפסיקה הזו מתערבת באופן ישיר בשני נושאים: בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, ובתקציב המדינה. בית המשפט אמר בעצם, קחו כסף מתקציב המדינה, תעבירו אותו ממה שנראה לכם חשוב, למה שנראה לנו חשוב".

"אלו דברים שאמר חה״כ יאיר לפיד", הזכיר רוטמן. "העובדה שמה שהיה טריוויאלי לומר ב-2014 ו-2016 וכשאני אומר זאת בוועדת החוקה היום חברי ״יש עתיד״ משתיקים אותי בבריונות חושפת מי חשובה לו דמוקרטיה ומי שרק רוצה לשרוף את המדינה", אמר רוטמן ורמז לדבריה של מיכל שיר (המחנה הממלכתי) בוועדה, שאמרה כי "הציבור ישרוף את הרחובות לפני שתעבירו פסיק בהפיכה המשטרית הזו".

"צמצום עילת הסבירות כך שלא תחול על נבחרי ציבור, דבר שהיה במצע תקווה חדשה למשל, הוא הפתרון שהציע השופט סולברג", טען רוטמן. "עילת הסבירות לא אומרת שנבחרי ציבור לא כפופים לחוק אלא היא עילה שבה משתמשים כשאין עילה לבטל את המעשה המנהלי או עילה של שיקולים זרים".

יועמ"ש הוועדה: "מוצע לשקול אימוץ מודל חלופי למודל המוצע"

בהצעת החוק נקבע להוסיף סעיף קטן לנושא הסבירות בחוק יסוד: השפיטה. "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם", כך מנוסח התיקון המוצע לחוק.

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי הסביר מהי עילת הסבירות, השימושים בה וההשלכות האפשריות של שינוי החוק. "אם בדיונים בעבר על הרפורמה דובר על ביקורת של בימ"ש על חקיקה של הכנסת, עילת הסבירות שייכת להיבט אחר בעבודת הביקורת- ביקורת מנהלית על פעולות הממשלה. ביקורת כזו מתנהלת עוד מתקופת המנדט וגם עילת הסבירות עצמה קיימת עשרות שנים גם אם היא התפתחה במשך השנים".

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, לצד יועמ"ש הוועדה גור בליי (מימין), (צילום: נועם מוסקוביץ' / דוברות הכנסת)

"סבירות כשלעצמה היא מונח סתום, היא התפתחה בהרבה מדינות וגם שם התרחבה משך השנים", אמר בליי. "סבירות בשפת בני האדם נשמעת מונח פתוח אבל בסופו של דבר משתמשים בה גם בתחומים אחרים כמו ברשלנות רפואית, בודקים מה אומר רופא סביר. יש התפתחות של הפסיקה ובדומה יש "שר סביר". השימוש במושגים כלליים, פתוחים כמו "סביר" או "שיקולי צדק", קיים במשפט בתחומים שונים".

בליי התריע בפני הוועדה על הבעיות שעלולות לנבוע מהעברת החוק, והנגזרות שעשויות להיות לכך אם השינויים יחולו גם על מינוי דרגים נמוכים יותר. "הגבלת עילת הסבירות על כל הדרג הנבחר עלולה להותיר החלטות בתחומים מסוימים ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית", אמר בליי והדגים. "למשל, מינויים מדרג של שרים ועד דרגים הרבה יותר נמוכים של מינויים בידי השר. דוגמאות אחרות – מצב שבו מקבל ההחלטה מעניק משקל אפסי לחוות דעת מקצועיות, או סיטואציה שיש בה שיקולים זרים אבל קשה מאוד להוכיח אותם. בנוסף – יש חשש שבהיעדר עילת סבירות על דרגים גבוהים בממשלה, הם ירגישו משוחררים מקבלת החלטות שיטתית ומבוססת עובדות. צריך גם לזכור שהרשות המבצעת מקבלת אלפי החלטות בשנה שרק חלק קטן מהן מגיעות לבג"ץ וחלק עוד יותר קטן נפסלות".

"אנחנו גם לא כאלה חריגים במבט עולמי. נוכח הגידול בכוחה של הרשות המבצעת ושיקול הדעת שלה, גם בשיטות משפט אחרות שצמחו מהמשפט האנגלי במשך השנים חלה הרחבה של עילת הסבירות (או המידתיות)".

"ההבחנה בין דרג נבחר לדרג מקצועי מבוססת על ההנחה שהדרג הנבחר נהנה מלגיטימציה דמוקרטית והוא מכריע בנושאי ערכיים רחבים של מדיניות, והוא גם עומד לבחירת הציבור. אבל ההבחנה הזאת מעוררת קשיים – צריך לזכור ששרים מקבלים הרבה החלטות אינדיבידואליות שאינן החלטות מדיניות (וגם לא פוגעות בזכויות) – הענקת רישיון או סובסידיה, כניסה לישראל של מי שאינו אזרח. יש גם חשש שיעבירו לדרג הנבחר החלטות "בעייתיות" כדי לפטור אותן מביקורת של עילת הסבירות. בסופו של דבר גם בבחירות בוחרים לפי שאלות כלליות של מדיניות או התאמה לתפקיד ולא על בסיס החלטה מינהלית כזאת או אחרת ולכן הבחירות הן לא בקרה מספקת על הרשות המבצעת".

לכן, ככל שהוועדה מבקשת להגביל בחקיקה את השימוש בעילת הסבירות, מוצע לשקול אימוץ מודל חלופי למודל המוצע. חלופה אפשרית להגבלת עילת הסבירות היא לא לצמצמה ביחס לכלל ההחלטות המתקבלות על -ידי הדרג הנבחר אלא רק ביחס לסוג מסוים של החלטות, אפשר לבחון איזה. היו הצעות ברוח הזאת של פרופ' דותן וכן במתווה הנשיא ממרץ".

"כמו כן, בכדי להבטיח שקיפות והליך קבלה ראוי של החלטה הפטורה מעילת הסבירות, מוצע לשקול יצירת מנגנונים הליכיים חלופיים שיחולו על מקבלי ההחלטות ביחס להחלטות אלה, דוגמת תיעוד מפורט של החלטתם, חובת הנמקה מוגברת, וכיוצא באלה. זאת כדי להפחית מהחשש שאי החלת עילת הסבירות תפגע באיכותה של ההחלטה המינהלית ותפטור את הרשות מקיום איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים בעת קבלת ההחלטה".