מחקר חדש של קרן המטבע הבינלאומית מצא כי רווחי החברות הם התורם המרכזי לעליית המחירים בגוש האירו. בין 2022 ל-2023 הרווחים המקומיים היו אחראים ל-45% מעליות המחירים לצרכן, כשהגורם השני בחשיבותו הוא עליות מחירי הייבוא לגוש האירו. העלייה בעלות העבודה הייתה שולית בהשוואה לרווחים ולייבוא, מה שאומר שהעובדים הם הנפגעים העיקריים מהאינפלציה בגוש האירו.

לפי החוקרים, עליות המחירים הביאו להטיית חלוקת ההכנסות לחברות מן העובדים ובכך להחרפת אי השוויון. המחקר נערך על ידי המחלקה האירופית של קרן המטבע ופורסם בשבוע שעבר. במסגרתו ניתחו חוקרי הקרן, נילס-ג'קוב הנסן, פרדריק טוסקני וג'ינג ז'או, את המקורות לעליות המחירים בגוש האירו לפי מספר מדדי מחירים.

האינפלציה בגוש האירו בחלוקה למרכיבים (גרפיקה: דבר)

ניתוח של השינוי במחירים לצרכן בגוש האירו מראה שהחלק המרכזי בעלייה הגיעה לרווחים. העלייה במחירים החלה ב-2021 אבל נעשתה מהירה ודרמטית במהלך 2022. לאורך חמשת הרבעונים החל מ-2022 ועד לרבעון הראשון ב-2023, רווחי החברות הם הגורם המשמעותי ביותר בעליות המחירים ואחראיים כאמור על כ-45% מהעלייה, אחריהם עלויות הייבוא שעלו בשנתיים האחרונות והרחק אחריהם עלויות ההעסקה. הגורם האחרון הוא המיסוי, אשר השפיע לטובה, כלומר בלם את עליית המחירים, אך בהיקף זניח.

בניתוח של השינוי במדד מחירי התוצר, אחד המדדים המרכזיים לאינפלציה, לצד מדד המחירים לצרכן, מצאו החוקרים שבין 2021 ל-2023, עליית הרווח ליחידת תוצרת הייתה גבוהה משמעותית מעליית המיסוי ועלות העבודה, ולמעשה מהווה את רוב עליית המחירים.

בשנת 2021 עלות העבודה ליחידה כמעט לא השתנתה, המיסוי ליחידה עלה במעט והרווח ליחידה עלה משמעותית. אולם העלייה הדרמטית במדד מחירי התוצר התרחשה ב-2022 ונמשכה לרבעון הראשון של 2023, בעיקר בעקבות עלייה ברווחים אך גם כתוצאה מעלייה בעלות העבודה.

חוקרי הקרן מראים שהמקום המרכזי של הרווחים בפירוק מדד מחירי התוצר ייחודי לגוש האירו בהשוואה לכלכלות גדולות אחרות: ארה"ב, בריטניה וקנדה. גם בכלכלות אלו לרווחים היה תפקיד משמעותי אך לא בהכרח מרכזי בהשוואה למיסוי או עבודה וגם לא באופן עקבי, כלומר ברבעונים שונים מקורות שונים תרמו לעליות המחירים.

לפי המחקר, אחת הסיבות להשפעה השולית יחסית של עלות העבודה בגוש האירו היא השיפור בפריון העובדים במהלך 2022, שאיפשר להגיע לאותו תוצר בפחות שעות עבודה ובכך להוריד את עלות העבודה. לשיפור בפריון הייתה השפעה לטובה על המחירים שמיתנה את ההשפעה של העלאת השכר הנומינלית.

לפי החוקרים, העובדה שרוב עליות המחירים מגיעות לרווחים ורק חלק קטן לעובדים מצביעה על העמקת אי השוויון. למעשה, האינפלציה בגוש האירו היוותה חלוקת הכנסות מקומית מן העובדים לחברות, שמשמעה הרחבת אי השוויון. כותבי המחקר הראו שהרווחים גדולים באחוז ביחס למגמת הצמיחה לפני פרוץ מגפת הקורונה בעוד הפיצוי לעובדים נמוך בשני אחוזים.