"מתוך 60 מגדלי שום שהיו בארץ נשארו רק עשרה. גידלנו 200 דונם, ובגלל הורדת המכס לא מכרנו קילו אחד, כי הרשתות קנו מסין ולא מאיתנו. מזל שלא הכנסנו את השום לקירור, אחרת הייתי משלם גם על החשמל. כל הגידול הלך, אנחנו בחובות של 1.8 מיליון שקלים ובפשיטת רגל. בקרוב המשק יימכר", אמר אמיר כהן, דור שני למגדלי שום ממושב מלאה בדיון בוועדת הכלכלה אתמול (שני) על פיצוי למגדלי השום. אביו הקשיש אמר: "הממשלה הקודמת הרסה אותנו".
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן (הליכוד) אמר שהוועדה קובעת שבהתאם לנסיבות, מגיע פיצוי חד פעמי למגדלי השום, והנחה את משרדי האוצר והחקלאות לשבת יחד ותוך שבועיים להביא הצעה לפיצוי. "אני לא מוכן לשמוע שאנשים איבדו את כל מה שהיה להם בגלל טעות של המדינה. בשלב ראשון אפשר לקחת את הכסף מתקציב התמיכה לחקלאים שעדיין לא חולק בסך 700 מיליון שקלים".
לדברי ביטן, בניגוד למהלך שנעשה בענף הפטם, שבו דרש שתהיה התחייבות של האוצר לפיצוי במקרה של פגיעה בענף, במקרה של השום לא ניתנו ערובות מהמדינה, ומגדלים קרסו. "הענף התמוטט. צריך להסתכל על הצרכן הישראלי, אבל המחירים לא בדיוק ירדו. אי אפשר לקבל החלטה בלי שמסתכלים על ההשלכות שלה על החקלאים. הייתה פה פגיעה קיצונית בחקלאים שאין להם שום דרך להתאושש. האוצר צריך להיכנס לתמונה ולאפשר להם להמשיך להתפרנס בכבוד במדינת ישראל. אדבר גם עם שר האוצר שיסייע".
ח"כ אופיר כץ (הליכוד) שיזם את הדיון תיאר כיצד באבחה אחת נגדעה פרנסה בת עשרות שנים של משפחות שחרב עליהן עולמן. "התוצאה היא שנעשה להם עוול ברגע. הם הפסידו את הכול. אני בעד שהצרכן ישלם כמה שפחות, אבל חשוב לחזק ולשמור על החקלאים".
מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא: "מה שקרה בשום היה רצון טוב של האוצר להוריד מחירים. אני לא חושב שהם רצו לגדוע את הענף, אבל לא הייתה תוכנית סדורה שמציבה מתווה, מציאת נקודת איזון ומחיר נכון, כך שהדברים יסתדרו. הורידו 7 שקלים מכס באבחה אחת, ושוק שלם פשוט נגדע. אני חרד על מה שיהיה בעתיד. ירדנו מ-9,000 דונם לאלף, ובעוד שנה–שנתיים לא יהיה שום בישראל". לביא הסביר את הדינמיקה בשוק השום העולמי: "הסינים מגדלים שום בצורה מאסיבית ועושים היצף בכל העולם. זה גודע את הגידולים במדינות, ויוצר תלות בשום הסיני". לדבריו, משרד החקלאות התנהל במשך שנים כמו מחלקה של משרד האוצר, חותמת גומי. "משרד החקלאות לא שמר על הייצור המקומי, ועכשיו רואים את התוצאות".
לביא אף התריע שגידולים נוספים נמצאים בסכנה דומה בגלל הפתיחה הלא מבוקרת לייבוא. "אנחנו באותו מסלול בדיוק עם תפוחי האדמה בעוטף עזה. ברגע שנקבל החלטה אמיתית, לא פופוליסטית, שמפסיקים את הרפורמה של הממשלה הקודמת, ומציבים סדר יום חדש, נמנע את האסון".
ביטן ביקש לדעת כמה זמן דרוש למשרדי האוצר והחקלאות כדי לפתור את הבעיה. "אני מוכן לשבת עם האוצר", השיב לביא, "האוצר לא מוכן לשבת איתי".
יו"ר שולחן מגדלי השום, איתן אביבי, הסביר שהורדת המכס בוצעה בבת אחת במרץ 2022, רגע לפני הקטיף, לאחר שהושקעו כל הוצאות הגידול. "כשירד המכס, המגדלים הישראלים ניסו למכור לרשתות במחיר הפסד, אבל הן לא רצו לקנות כי הן מייבאות לעצמן דרך חברות בנות". ביטן אמר: "זה מלמד אותנו שצריך לבדוק קודם את המהלכים מבחינה מקצועית. אני לא אומר שהייתה רשלנות, אבל זאת התוצאה בסופו של דבר. אין ויכוח שיכול להיות נזק בתחומים מסוימים, אבל בסוף מגדלים משהו אחר והשוק מסתדר. במקרה הזה צריך לתת פיצוי".
ערטל טובין מחברת "שום ישראלי" שפשטה רגל אמר: "לא היה צריך לעשות את הניסוי באמצע עונה. יכלו להודיע לנו 'חבר'ה, לא רוצים את השום שלכם', ולא היינו מגדלים, משקיעים מיליונים ומסתבכים בחובות".
ח"כ דן אילוז (הליכוד): "עשו כל טעות אפשרית, הורידו מכס במכה אחת ולא אפשרו לאנשים להתאים את עצמם, ובלי תמיכה ישירה. דווקא כמי שמאמין בייבוא אני אומר שצריך לתקן את המצב, כי כרגע זה עושה הרבה יותר נזק לייבוא מאשר כל דבר אחר".
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): "סוף מעשה במחשבה תחילה. ביומיים הראשונים שלי כשר החקלאות הגיעו אלי אנשי האוצר והציעו 40 שקלים לדונם פיצוי, אחרי שנה הציעו 100 שקלים, ועכשיו מאות שקלים, מדובר במניפולציה לא מקצועית ורעה. אם רוצים ללכת למהלך משמעותי ולהיות כמו אירופה, צריך לעשות את זה עם תכנון ואפשרות לנסיגות מתונות ושיפורים, אבל להוריד בחטף את החרב על החקלאים זה רע מכל. אין שום הבנה של היעדים הלאומיים של ישראל".
"הביטול המוחלט של המכסים על ייבוא השום הוביל לקריסה כמעט טוטאלית של הענף בישראל, כשהשום המיובא ממשיך להיות יקר יותר בממוצע מהתוצרת המקומית לפני הרפורמה", אומר ל'דבר' דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות האיכרים. "כך לדוגמה, המחיר הממוצע לצרכן של שום מקומי ברשתות השיווק במרץ 2022, עת פתיחת המכסים, עמד על 21.5 שקלים לקילו. המחיר הממוצע לצרכן של שום מיובא במאי השנה, למעלה משנה לאחר הורדת המכסים, הוא 29.1 שקלים לקילו (26.1 ש״ח לקילו במרץ השנה).
"הפתרון להצלת הענף הוא פשוט ביותר: מימוש החלטת הממשלה ומתן תמיכה ישירה בדחיפות, כולל שיפוי על התקופה שחלפה מאז הפחתת המכס. מדיניות הפחתת המכסים הלא מבוקרת מחסלת את התוצרת המקומית. לא רחוק הרגע שבו נתכנס להספיד את החקלאות הישראלית. יתרה מזאת, על ממשלת ישראל להבין שהתוצרת המקומית היא שמאפשרת תחרות מול התוצרת המיובאת. ככל שהמצב הקיים ימשך, מי שישלוט ויקבע את המחיר הסופי לצרכן יהיו הסינים, שכבר כיום עוקבים בדריכות אחר המתרחש כאן בישראל".
