תקציב משרד הבריאות יגדל בכ-2 מיליארד שקלים בלבד בשנתיים הקרובות, כך אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בדיון בוועדת הבריאות אתמול (שני). תוספת התקציב אמנם עומדת על 6.7 מיליארד שקלים בשנתיים הקרובות, והוא יגדל מ-48.3 מיליארד שקלים ב-2022 ל-55.1 מיליארד שקלים ב-2024, אולם בר סימן טוב מעריך שהעלות של הפעלת המערכת הקיימת תגדל בכ-4 מיליארד שקלים בעקבות גידול האוכלוסייה והעלייה במדד המחירים ובהוצאות השכר, מה שמשאיר כ-2 מיליארד שקלים לתוספות למערכת.
משרד הבריאות מתכנן להשקיע את התוספת במיזמים מגוונים, בהם 170 מיליון שקלים באשפוז הביתי, 66 מיליון שקלים בקיצור תורנויות המתמחים בפריפריה, 147 מיליון שקלים בבתי החולים לבריאות הנפש, ו-100 מיליון שקלים בקיצור זמני המתנה בתחום בריאות הנפש.
"יש לנו משקולת שאין למדינות אחרות – הוצאה גדולה על מערכת הביטחון", אמר בר סימן טוב, "וזה מחייב הוצאה קטנה יותר על המערכת האזרחית". ההשקעה בבריאות בישראל נמוכה ביחס לרוב מדינות ה-OECD. ב-2021, ישראל הוציאה 7.8% מהתוצר הלאומי שלה על בריאות, בעוד מדינות כמו נורבגיה, דנמרק, פורטוגל, שבדיה, קנדה, בריטניה, אוסטריה וגרמניה הוציאו יותר מ-10% מהתוצר הלאומי שלהן על בריאות. בר סימן טוב המשיך ואמר שהאתגרים הגדולים שמוצבים בפני מערכת הבריאות כיום – עומס, מחסור בכוח אדם, זמני המתנה ארוכים לטיפול ושחיקת השירות – יחריפו בעשור הקרוב אם לא יקבלו מענה יסודי.
שר הבריאות משה ארבל: "הבאנו תקציב עם בשורה גדולה וחשובה לצמצום פערים. ההסכמים שחתם דרעי הביאו בשורה משמעותית, מאות מיליוני שקלים לטובת צמצום פערים לטובת כלל אזרחי ישראל, דתיים, חילונים, ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים, ללא יוצא מן הכלל. לא יכולים להיות פערים משמעותיים בשירותי המדינה בין מרכז לפריפריה. נשקיע יותר בנהריה, בנגב. נקדם חלוקה הוגנת של משאבים, נשקיע יותר. אין סיבה שאזרח ירוחם או נהריה יחיה פחות בגלל הכתובת שלו".
זאב פלדמן, יו"ר רופאי המדינה בהסתדרות הרפואית: "רצון טוב לא מספיק, צריך שינוי מהותי במערכת הבריאות. פערים אפשר לצמצם על ידי הורדת סטנדרטים, אבל אנחנו רוצים מערכת בריאות יותר טובה מאשר מה שהיא היום. הממשלה צריכה לעבוד יחד: משרד הבריאות, אגף התקציבים באוצר והממונה על השכר באוצר. צריך לגייס את הממונה על השכר, כי שם יש חסמים. חשוב שאחרי שהכשרנו את הרופא לא נייצא אותו. אנחנו מייצא גדול של רופאים, וזה יושב אצל הממונה על השכר. בבתי החולים הגדולים בניו יורק חצי מהרופאים הם ישראלים".
התוספות לתקציב הבריאות: הפירוט המלא
156 מיליון שקלים להגדלת היצע כוח האדם הרפואי
- 27 מיליון שקלים – הגדלת מספר הרופאים – יכלול גם הרחבת בתי הספר לרפואה וגם עידוד עלייה של רופאים
- 23 מיליון שקלים – הגדלת מספר הרופאים בפריפריה דרך תוכניות למצוינות בבתי הספר לרפואה בפריפריה
- 40 מיליון שקלים – תוכנית אופקים להלוואות לתלמידי רפואה מצטיינים בחו"ל
- 66 מיליון שקלים – יישום קיצור תורנויות לרופאים מתמחים בפריפריה
727 מיליון שקלים לסל הבריאות
- 100 מיליון שקלים כל שנה להגדלת התקציב השנתי של ועדת סל הבריאות ל-650 מיליון שקלים ל-2025-2023
- 177 מיליון שקלים תוספת שנתית שימנע את שחיקת סל הבריאות בעקבות הזדקנות האוכלוסייה
- 170 מיליון שקלים להרחבת מערך האשפוז הביתי
- 100 מיליון שקלים לשיפור הזמינות לשירותים במערכת הציבורית
- 80 מיליון שקלים להרחבת הסדרי הבחירה
290 מיליון שקלים למערך האשפוז
- 140 מיליון שקלים תוספת תקציב קבוע לבתי החולים הציבוריים
- 150 מיליון שקלים לקידום תוכניות בבתי החולים: מוכנות לחירום, הרחבת השירותים, שיפור האיכות הרפואית ועוד
444 מיליון שקלים לבריאות הנפש
- 147 מיליון שקלים לבתי חולים לבריאות הנפש
- 100 מיליון שקלים לקיצור ההמתנה לטיפול בקהילה
- 32 מיליון שקלים למענה דחוף לילדים ולנוער
- 80 מיליון שקלים למסגרות בקהילה לחולים כרוניים
- 85 מיליון שקלים למערך הטיפול בהתמכרויות
140 מיליון שקלים לשירותים לאוכלוסיה המזדקנת
- 20 מיליון שקלים להקמת יחידות גריאטריות בבתי חולים כלליית
- 50 מיליון שקלים למכרז חדש בתחום האשפוז הסיעודי
- 50 מיליון שקלים לטיפול במחסור במיטות סיעודי מורכב ושיקום גריאטרי
- 20 מיליון שקלים לפיתוח שירותי מניעת התדרדרות בקהילה
165 מיליון שקלים להאצה טכנולוגית
- 50 מיליון שקלים לפיתוח תיק רפואי מקוון
- 55 מיליון שקלים להגנה מאיומי סייבר
- 60 מיליון שקלים לדיגיטציה של שירותים – טיפת חלב, ייבוא מזון, רישוי תרופות ורישום תמרוקים
