בין עשרות החוקים שעברו במסגרת תקציב המדינה וחוק ההסדרים האחרון, אושרו שלושה תיקוני חקיקה שנוגעים לקצבאות הביטוח הלאומי, וישפיעו לטובה על מאות אלפי זכאים לקצבאות ובני משפחותיהם: מזכאי קצבת נכות, ועד אימהות עצמאיות. המשותף לשלושת התיקונים הוא שהם מצמצמים את הסכומים שניתן לקזז מקצבאות הקיום שמעניק הביטוח הלאומי במצב בו המבוטח זכאי לעוד קצבה, או שיש לו הכנסה נוספת.

שלושת התיקונים שקודמו על ידי המוסד לביטוח לאומי ושר העבודה יואב בן צור (ש"ס) הופכים חקיקה זמנית שכבר היתה בתוקף בשנים האחרונות, לקבועה. כלומר, המצב בפועל יישאר זהה, אך הזכויות יהיו מוגנות מעתה ואילך, ללא צורך לאשר בכנסת את הארכתן כפי שנדרש עד עכשיו.

אלו הדברים שחשוב לדעת:

1. ביטול האיסור על כפל קצבאות: זכאים לקצבת קיום יוכלו לקבל גם דמי אבטלה

החוק הראשון מבין השלושה מתקן עוול היסטורי: ביטול לצמיתות של האיסור על קבלת 'כפל קצבאות' מהביטוח הלאומי. המשמעות: זכאים לקצבאות קיום כמו נכות, מזונות ועוד, יוכלו לקבל גם דמי אבטלה. זהו שינוי מהחקיקה שהיתה בתוקף מ-2002 ל-2020, שקבעה שבמקרה כזה תשולם רק הקצבה הגבוהה מבין שתי הקצבאות. החוק החדש קובע שדמי האבטלה ייחשבו כהכנסה מעבודה, כלומר, החל מסכום מסוים דמי האבטלה יקוזזו באופן חלקי מהקצבה.

למעשה ניתן לקבל את שתי הקצבאות כבר מ-2020, מכוח חקיקה זמנית שעברה בתחילת מגפת הקורונה. עקב הסגרים וההוצאה ההמונית לחל"ת, העוול שעד כה נפגעו ממנו מעטים הפך בבת אחת לנחלתם של רבים, שגילו כי קצבאותיהם נשללו בדיוק בעיצומו של משבר חברתי וכלכלי. הלחץ הוביל לחקיקה זמנית שהוארכה מספר פעמים, אך יצרה חוסר ודאות עקב הצורך לחוקק כל הארכה בכנסת. כעת אישרה הכנסת את הפיכת התיקון לקבוע.

התיקון יוצר שוויון בזכות לקבל דמי אבטלה בין זכאים לקצבאות שהשתלבו בשוק העבודה, לבין כל עובד אחר במשק. זו גם הכרה מאוחרת בתפקידים השונים של הקצבאות: קצבאות הקיום נועדו להבטיח תנאים לקיום בסיסי, ודמי האבטלה הם מעין ביטוח מפני אובדן הכנסה פתאומי, המהווים חלופה זמנית לשכר לתקופה קצובה שמיועדת לתמוך במובטלים בחיפושם אחר משרה חדשה.

על מי זה משפיע?

מבוטחים שזכאים לכל קצבאות הקיום: קצבאות נכות כללית, אזרח ותיק (רלוונטי לנשים עד גיל 67), קצבת שאירים, הבטחת הכנסה ודמי מזונות (עבור נשים שמקבלות דמי המזונות דרך הביטוח הלאומי) שפוטרו או התפטרו ממקום עבודתם, וזכאים לדמי אבטלה.

איך זה נראה בפועל, ומתי בכל זאת דמי האבטלה יקוזזו מהקצבאות?

המשמעות היא שדמי האבטלה ייחשבו כהכנסה מעבודה לצורך הגדרת הזכאות לקצבה וחישוב סכום הקצבה (במקום להגדירם כקצבה אחרת, שהמבוטח יקבל את הגבוהה מבין הקצבאות שהוא זכאי להן).
בחלק מקצבאות הקיום השונות נקבע סכום 'דיסריגארד' – ההכנסה המירבית מעבודה שלא תקוזז מהקצבה, וחלק ההכנסה שגבוה ממנה יקוזז מהקצבה בדרגות משתנות. מאחר שהחוק קובע שדמי האבטלה ייחשבו כהכנסה מעבודה, דמי אבטלה מעל סכום הדיסריגארד יקוזזו כמו הכנסה מעבודה. זוהי ההשפעה על כל קצבה:
זכאי לקצבת נכות יוכל לקבל דמי אבטלה עם קיזוז לפי הדיסריגארד. כך לדוגמה, עבור נכה בדרגת 100%, סכום הדיסריגארד עומד על 5,963 שקלים, ולכן החלק שגדול מסכום זה יקוזז בדרגות משתנות, שמפורטות באתר הביטוח הלאומי.
אישה שזכאית קצבת מזונות דרך הביטוח הלאומי, סכום הקצבה מחושב בהתאם להכנסותיה האחרות, שבהן ייכללו גם דמי האבטלה, ואת הפירוט המלא ניתן למצוא באתר הביטוח הלאומי.
מקבלי קצבת שאירים יוכלו להמשיך ולקבל את הקצבה, אך מי שמקבל השלמת הכנסה בקצבת השאירים, דמי האבטלה יילקחו בחשבון לצורך חישוב סכום השלמת ההכנסה המגיעה לו. פירוט ניתן למצוא באתר הביטוח הלאומי.
מקבלי קצבת הבטחת הכנסה שעבדו והפסיקו את עבודתם, יוכלו להיות זכאים לקצבה אם דמי האבטלה נמוכים מהסכומים המירביים שמזכים בקצבה ומפורטים באתר הביטוח הלאומי.

אישה מובטלת מגיל 62 עד 67, שזכאית גם לדמי אבטלה וגם לקצבת אזרח ותיק באותו הזמן תקבל את שתי הקצבאות. דמי האבטלה יילקחו בחשבון כהכנסה מעבודה לצורך חישוב סכום קצבת אזרח ותיק.

2. הפחתת הקיזוז מהקצבאות של הורים עצמאים עובדים 

תיקון חקיקה נוסף הוא צמצום הקיזוז מהכנסות של הורים עצמאים שמקבלים קצבת הבטחת הכנסה, או שמקבלים קצבת מזונות דרך הביטוח הלאומי. התיקון מעגן חקיקה זמנית שנכנסה לתוקף ב-2017, והופך אותה לקבועה.

הכנסות מעבודה של מקבלי קצבאות מקוזזות עם הקצבה החל מסכום מסוים (שנקרא 'דיסריגארד'), בשיעורים שנקבעו בחוק. כלומר, על כל שקל שמכניס זכאי לקצבה מעבר לסכום הדיסריגרד שנקבע, תופחת הגמלה לה הוא זכאי בשיעור מסוים, עד לשלילת הקצבה.

בינואר 2017 נכנסה לתוקפה הוראת שעה שמטרתה לעודד יציאה לעבודה והגדלת הכנסה בקרב הורים עצמאיים (אמהות חד הוריות, בעיקר), שקבעה הטבה עבור הורים אלו, לפיה להורה עצמאי המשתכר עד 3,400 שקלים בחודש, ינוכו מהקצבה 25% בלבד במקום 60%. הוראת שעה זו הוארכה מעת לעת, ולפי הביטוח הלאומי, בשש השנים בהן הונהגה חל שיפור בהכנסתן הכוללת של משפחות אלו, ומרביתן הגדילו את הכנסתן מהעבודה. כעת, כאמור, הפכה ההוראה לחוק קבוע.

על מי זה משפיע?

הורים עצמאים שזכאים לקצבת הבטחת הכנסה או קצבת מזונות מהביטוח הלאומי, ועובדים. לפי הביטוח הלאומי, נכון למאי 2022, כ-13,300 משפחות שבראשן הורה עצמאי שקיבלו את אחת הגמלאות הרלוונטיות עבדו, והכנסתן נבחנה לפי המבחן המקל.

איך זה נראה בפועל?

אם עצמאית לשני ילדים זכאית לקצבת הבטחת הכנסה של עד 3,072 שקלים בחודש. במקרה בו היא יוצאת לעבוד, השכר מקוזז מקצבת הבטחת ההכנסה שלה. אך שיעור הקיזוז השתנה. לדוגמה, אם אותה אם עצמאית משתכרת 3,300 שקלים בחודש:

לפני התיקון לחוק ב-2017, היו מקוזזים לה 60% מקצבת הבטחת ההכנסה, שהם 1,843.2 שקלים, ומהקצבה היו נותרים לה 1,228.8 שקלים. משמע, עם המשכורת ומה שנותר מהקצבה שלה, הכנסתה עמדה על4,528.8 שקלים בחודש.

מאז החלת התיקון לחוק (שכעת הפך לקבוע), לאותה אם קוזזו מהקצבה רק 25%, שהם 768 שקלים בלבד, מה שהותיר לה קצבה בגובה 2,304 שקלים. יחד עם המשכורת של האם, הכנסות המשפחה גדלו ב-1,075.2 שקלים, ועמדו על 5,604 שקלים.

3. צמצום הקיזוז של הכנסות שאינן מעבודה, מקצבאות נכות לנכים עם משפחה

עוד תיקון בחוק מצמצם את הקיזוז מקצבאות הנכות של נכים עם משפחה, עקב הכנסות שאינן מעבודה, כמו פנסיה, ביטוח פרטי, שכר דירה, מלגה, קצבאות אחרות מהביטוח הלאומי או מגורמים אחרים, רווחים מהשקעות ועוד.

קצבת הנכות הכללית מורכבת מקצבת יחיד על פי שיעור נכותו של הזכאי (הקצבה המלאה כיום עומדת על 4,063 שקלים), ומתוספות לקצבה בגין בן/בת זוג וילדים (עד שני ילדים), המכונה 'תוספת תלויים'. הזכאות לתוספת התלויים מותנית במבחן הכנסה, הן הכנסות מעבודתו של הנכה, והן מהכנסות שאינן מעבודה.

עם זאת, במקרה שלנכה יש הכנסה מעבודה, נקבע בחוק סכום 'דיסריגרד', לפיו עד הכנסה של 5,963 שקלים בחודש לא מופחתת הקצבה, ובסכום גבוה יותר מתבצע קיזוז חלקי לפי גובה ההכנסה. אך עבור הכנסה שאינה מעבודה, החוק לא קבע סכום דיסריגארד, והן קוזזו מתוספת התלויים החל מהשקל הראשון.

במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2020-2021 נקבעה הוראת שעה, שקבעה סכום דיסריגרד גם להכנסה שלא מעבודה או ממשלח ידו של הנכה, בסכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע במשק, שהם 1,350 שקלים.

לאחר ניסיון של שנה, הביטוח הלאומי ביקש להפוך את הוראת השעה לחוק קבוע, במטרה להגדיל את ההכנסה הכללית של נכה אשר יש לו בן/בת זוג או ילד/ים, ולסייע למשפחות עם הכנסות נמוכות.

על מי זה משפיע?

על זכאי קצבת נכות שיש להם בן/בת זוג או ילד/ים, שיש להם הכנסה שאינה מעבודה. על פי הביטוח הלאומי, לפי הערכת הביטוח הלאומי, התיקון יחול על כ-1,800 מבוטחים בחודש.

איך זה נראה בפועל?

כך למשל, אדם המקבל קצבת נכות מלאה, ויש בבעלותו דירה, אותה הוא משכיר תמורת 2,000 שקלים בחודש. גובה קצבת הנכות המלאה הוא 4,063 שקלים בחודש, ולו שני ילדים תלויים, מקבל תוספת לקצבה של 1,048 שקלים לכל ילד- יחד, 2,096 שקלים. כלומר, סכום הקצבה הכולל שלו עם התוספת עבור התלויים הוא 6,159 שקלים בחודש.

לפני החלת התיקון לחוק (עד 2021), הופחתה מקצבת התלויים של אותו אדם סכום ההכנסה מהשכירות במלואו- 2,000 שקלים, מה שהותיר מקצבת התלויים שלו 96 שקלים בחודש בלבד, שיחד עם קצבת הנכות, היו 4,159 שקלים, ויחד עם השכירות הגיעו ל-6,159 שקלים.

מאז החלת התיקון לחוק (שכעת הפך לקבוע), מקוזזים מקצבת התלויים שלו רק 650 שקלים, והיא כעת 1,446 שקלים, כך שהכנסות המשפחה והכנסות המשפחה עומדות על 7,509 שקלים בחודש, גידול של 1,350 שקלים.

חשוב לציין שבכל מקרה, הקצבה שתשולם לאחר ההפחתה תהיה בסכום קצבה חודשית מלאה לפחות – 4,063 שקלים, ולא פחות מכך. כמו כן, דמי מזונות שמשולמים על ידי האב עבור ילדים לא מופחתים מתוספת עבור ילדים בקצבת הנכות של האם, אולם, דמי מזונות שמשולמים עבור האם נחשבים לעניין זה כהכנסה שלא מעבודה, ומופחתים מתוספת התלויים עבור הילדים.