החופש הגדול לתלמידי בתי הספר היסודיים עוד לא החל, אבל כבר חודש וחצי שהצמתים בצפון מלאים בעשרות ילדים פלסטינים המקבצים נדבות, תוך סיכון חייהם בכבישים. במועצה הישראלית לשלום הילד ידרשו דיון דחוף בוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת, "המצב מתסכל אבל אנחנו לא מתייאשים ומציפים ומתריעים" אומרת עו"ד אפרת פילזר ביזמן היועצת המשפטית של המועצה.

"התופעה הזו מוכרת לנו לצערנו היטב כבר שנים", אומרת עו"ד פילזר-ביזמן, "המועצה לשלום הילד הצביעה על התופעה וקראה לוועדה לזכויות הילד לדורותיה, עם ראשיה המתחלפים, לטפל בתופעה הזו וגם לגורמים רלוונטיים אחרים כמו המשטרה ומשרד הרווחה, לנסות למצוא פתרונות ולפעול ולעשות דברים שיאפשרו סיוע לילדים האלו".

חרף העובדה שמשרד המשפטים הגדיר את הילדים הפלסטינים שמקבצים נדבות בצמתי ישראל כקורבנות של סחר בבני אדם, ונוכח העובדה שאינם לומדים בבית הספר וחשופים לניצול כלכלי, לפגיעות רכב, לניצול מיני ולסכנות רבות נוספות – התופעה רק מתגברת.

עו"ד אפרת פילזר-ביזמן, יועמ"שית המועצה לשלום הילד (צילום: אלבום פרטי)

"אנחנו מבינים שזה מורכב בגלל שזה לא תלוי רק בשלטונות של ישראל אלא גם בגורמים ברשות", אומרת פילזר-ביזמן, "אנחנו ארגון של חברה אזרחית, וחושבים שזה נורא. גם עכשיו, נוכח העלייה במספרים, קיבלנו וראינו את התופעה הזו, נחזור ונפנה ליו"ר הנוכחי של הוועדה לזכויות הילד, ח"כ דלל ונבקש לקיים דיון בנושא הזה".

חוץ מדיון בוועדה יש לכם עוד כלים להלחם בתופעה?
"אנחנו קוראים למשטרה לעשות את המקסימום כדי להרתיע. לילדים האלו יש גורם ששולח אותם, כנראה מנצלים אותם, יש תחושה שפוגעים בהם. יש אמצעים וצריך להשתמש בהם. וצריך להשקיע בזה משאבים"

האם יש אפשרות חוקית למדינת ישראל לדאוג להם, למרות שאינם נתינים או אזרחים?
"הדבר הזה מורכב. ילד יש לו הורים, יש לו מדינה ויש לו נתינות. זו בעיה. יש מורכבות גדולה מבחינה משפטית. אם יש משהו חירומי, אז אפשר לטפל בזה. אבל אם לא, אני אומרת בצער רב, יש מורכבות עם הזכויות של ההורים שלו, לא פשוט מבחינה משפטית".

נראה שהשולחנות העגולים, הכוללים נציגי משרד המשפטים, המשטרה ונציגי משרד הרווחה לא הניבו תוצאות – האם יש קשר עם גורמים הדומים לכם ברשות הפלסטינית?
"למיטב ידיעתי לא".

הרשות הפלסטינית אמנם אשררה ב-2014 את האמנה לזכויות הילד, אך לא חתמה עליה במוסדות הפנימיים שלה. ברשות כן פועלת האגודה הבין-לאומית לזכויות הילד, החל משנת 1991, אך מטפלת בעיקר בעניינים הנוגעים לזכויות אדם בהשפעת הנוכחות הצבאית הישראלית כלפי הילדים הפלסטינים.

"אנחנו לא מדברים על אסון טבע", אומרים במועצה לשלום הילד, "זהו מעשה ידי אדם. זו לא גזרת גורל, צריך לטפל בזה, סדרי עדיפויות ולקבל החלטה של המדינה לטפל בדבר הנורא הזה. אנחנו מנסים לצלצל בפעמונים ולא מצליחים עדיין להוביל את הגורמים לחבור יחדיו להוביל לפתרון. כל מה שעשינו עד עכשיו לא מונע את התופעה הזו. מקווים שבסוף הזעקה הזו שאנחנו משמיעים לאורך הרבה מאוד שנים תיפול על אזניים שיחליטו לפעול"

במשטרה הודו החודש כי בשנה האחרונה לא בוצעו מעצרים או נפתחו הליכים פלילים נגד בגירים הקשורים לסחר בילדים למטרת קבצנות, וסירבו לענות לשאלת 'דבר' כמה ילדים ונערים עוכבו לאחר שנצפו בצמתים.

בנוגע לפעילות המשטרה בנושא שולחנות עגולים המתקיימים בנושא עם משרד המשפטים, הרווחה וגורמים נוספים, מטעם המשטרה נמסר: "במהלך השנה מתקיימים מפגשים בהשתתפות הנציגים הרלוונטיים ובהם נציגי משטרה, משרדי הממשלה, הרשות הפלשתינית ומנהלת תיאום וקישור."

תגובת היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם, זנות ופולגימיה מהחטיבה החברתית במשרד המשפטים: "התופעה המתוארת בכתבה מוכרת ליחידת התיאום ומטופלת על ידה במישורים שונים. היחידה פועלת בתיאום ובשיתוף עם כלל הגורמים הרלוונטיים לנושא בהם משטרת ישראל, משרד הרווחה והמינהל האזרחי במטרה להגיע לפתרון שיביא למיגור התופעה ובמקביל יוודא את שלומם ובריאותם של הקטינים המעורבים".