בתל אביב פועלים יותר מ-70 ועדים ומקומות עבודה שמקיפים כ-14 אלף עובדים. כולם מלווים על ידי הסתדרות עובדי המדינה במרחב תל אביב-יפו, בראשותו של עדי בן-עמי, סגן יו"רית ההסתדרות במרחב תל אביב-יפו ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה במרחב. "כמעט לכל משרדי הממשלה יש לפחות שלוחה בתל אביב, ולפעמים אפילו יותר מאחת", מסביר בן-עמי. "חלק מהיחידות הן ארציות כמו מיפוי ישראל, יחידת סמך של משרד השיכון, המועצה הישראלית לצרכנות ועוד, שנותנות שירותים לכל הארץ – וממוקמים בתל אביב. לכל יחידה ומשרד יש ועד מקומי, ואני עומד עם כל הוועדים הללו בקשר רציף ומלווה אותם".

מה כוללת העבודה היום-יומית?
"צוות הסתדרות עובדי המדינה במרחב תל אביב בראשותי כולל גם את נעמה פולט, מזכירת איגוד מקצועי, ומירי לילוש, מנהלת לשכת הסתדרות עובדי המדינה במרחב. בעבודה משותפת עם ועדים שונים ורבים כל כך, אנחנו מלווים באופן תדיר את תהליכי הבחירה לוועדים בהתאם לקדנציות שלהם. לאחר הבחירה של ועדים חדשים, אנחנו משתפים אותם בקורסים ייחודיים יחד עם המכון הבינלאומי למנהיגות בבית ברל להכשרת חברי ועדים חדשים ומספקים להם ליווי צמוד. אנחנו נמצאים שם גם בכל התהליכים הפחות נעימים, כמו ליווי של עובדים בשימועים, וגם במשאים ומתנים הקיבוציים לדאגה לתנאי ההעסקה של העובדים בתהליכי שינוי מבנה ארגוני של מקומות העבודה".

מלבד כל זאת, מדגיש בן-עמי, ההסתדרות במרחב תל אביב מציעה גם פעילויות תרבות ורווחה, ומסייעת בארגון וליווי של ימי גיבוש. "לאחרונה קיימנו את טקס העובדים המצטיינים של המרחב, שבו נבחרו במשותף עם הוועדים וההנהלות 12 עובדים מצטיינים, מהם 4 מקרב שירות המדינה. אנחנו מקיימים מופעים והצגות. ביולי הקרוב מתוכנן מופע ענק לחברי ההסתדרות והגמלאים במרחב של יהודה פוליקר, ובנובמבר מתוכננת פעילות גיבוש גדולה לכ-600 חברי ועדים מהמרחב, שרבים מהם יהיו ועדים מהסתדרות עובדי המדינה".

אילו אתגרים יש בהסתדרות עובדי המדינה במרחב תל אביב-יפו?
"בעקבות החלטת ממשלת ישראל על העברת מטות כלל משרדי הממשלה לירושלים, אנחנו נדרשים לטפל יחד עם הנציגות הארצית של הסתדרות עובדי המדינה במעבר של יחידות רבות, שהוא מורכב ולא פשוט. לאחרונה טיפלנו במעבר של כ-200 עובדים מרשות המים, ונאלצנו להגיע לדיונים בבית הדין הארצי לעבודה במטרה לשמור על זכויות העובדים. חלק מיחידת המחשוב והמידע במשרד הכלכלה עבר. במשרד החינוך יש יחידה שרוצים להעביר, ובימים אלה אנחנו מטפלים בהעברת פעילות משרד התחבורה ולשכת הפרסום הממשלתית.

"עלינו לדאוג לדברים משמעותיים כמו הסכמי פרישה לעובדים ותיקים שאינם מעוניינים לעבור, במקרי פרט מסוימים עם נסיבות מיוחדות צריך לנסות ולנייד עובדים למשרדים אחרים שנשארים בתל אביב. אם עובד גר בנתניה ועד היום היה נוסע כל יום לתל אביב, צריך לראות איך מפצים אותו עכשיו על תוספת שעה לכל כיוון נסיעה לירושלים. זה דבר מאוד מרכזי שמעסיק אותי.

"אלו מעברים קשים מאוד ועובדים נקרעים – אימהות צעירות למשל שגרות ברמת גן ובגבעתיים ומוצאות את עצמן נאלצות לעלות לירושלים מדי יום. אנחנו מחפשים פתרונות כמו קידום עבודה מהבית לפחות יום אחד בשבוע, ולאחרונה נפתח מתחם אופן ספייס בקריית הממשלה בתל אביב, ואני פועל כדי שאפשר יהיה להוסיף יום עבודה שבועי במתחם כדי להקל על העובדים והעובדות שהיחידות שלהם נדרשו לעבור".

יש הישגים מרכזיים שאתה גאה בהם?
"היה לנו לפני כמה שנים הישג עצום ותקדימי עבור כאלף עובדי המנהל והמשק בבית החולים וולפסון. ההנהלה רצתה לקצץ להם באופן חד צדדי בתקציבי הרווחה, כ-500 שקלים לעובד שהם מקבלים בתלושי קנייה. מדובר בסכום משמעותי עבור העובדים. הכרזנו סכסוך עבודה, ניהלנו מאבק עיקש, ובסופו של דבר הצלחנו לגרום לכך שבית משפט פסק שההנהלה חייבת להמשיך לתת את תקציב הרווחה, ומאז כבר ארבע שנים זה עובד סדיר.

"בהנהלת בתי המשפט היו לנו כ-15 עובדים שקופים, 'שליחים רגליים', שעבדו יום-יום לאורך שנים במערך בתי המשפט, קיבלו הנחיות מההנהלה, אבל הועסקו במיקור חוץ בשכר נמוך – אף שהיו צריכים להיקלט בהעסקה ישירה על פי חוק. בעקבות המאבק המשפטי שלנו נקבע שהם יפוצו בסכומי כסף גדולים, שהגיעו עד 250 אלף שקלים לעובד, בהתאם לתקופת ההעסקה שלהם.

"גם מול משרד הביטחון נאלצנו להיאבק על 13 עובדות שהועסקו באמצעות חברה ממשלתית. הגדרת התפקיד שלהן הייתה לכאורה מטמיעות תוכנות מחשב, אבל בפועל מצאנו שעשו תפקידים אחרים לגמרי: כל אחת מהן הייתה מזכירה של ועדה לייצוא נשק. מנהלת את הוועדה, מקבלת החלטות, מנהלת פרוטוקולים – שום קשר בין הגדרת התפקיד שלהן למה שהן עשו בפועל. בית הדין לעבודה פסק שצריך להכיר בהן כעובדות מדינה ומשרד הביטחון נאלץ לקלוט אותן כעובדות המשרד.

לצד עבודתו במרחב, מחזיק בן-עמי גם את תיק הסטודנטים העובדים בשירות המדינה ברמה הארצית. "יש כיום כ-4,700 סטודנטים כאלה בכל משרדי הממשלה, שאמורים להוות את ההון האנושי האיכותי לשירות המדינה. לסטודנטים בשירות הציבורי בכלל יש הסכם קיבוצי, אבל הצלחתי יחד עם נציבות שירות המדינה לייצר גם אוגדן זכויות ייחודי ומיטיב לאלו המועסקים בשירות המדינה – בין היתר השתלבות בימי גיבוש של היחידות, ימי בחינות, אפשרות לקבל שכר עידוד, השתתפות במכרזים פנימיים והישגים נוספים. ההסכם הראשון שחתמתי לסטודנטים היה לפני כחמש שנים, ומאז כבר הספקנו לחדש ולשפר אותו".

איך הגעת לעולם האיגוד המקצועי?
"גדלתי והתחנכתי בנוער העובד, ויצאתי גם להגשמה בגרעין נח"ל בקיבוץ כפר מסריק, ולקורס מ"כים בגדוד 50. אחרי השחרור גרתי עוד שנה בקיבוץ, יצאתי לטיול ארוך בארצות הברית, וכשחזרתי נחתי ישר למילואים ארוכים במלחמת לבנון הראשונה. אחריה השתקעתי בתל אביב, ממש ליד בניין דב הוז בגן מאיר, שם היה מרכז הפעילות של הנוער העובד בעיר. ב-1983 השתלבתי שוב בתנועה כמזכיר איגוד מקצועי לנוער.

"עברתי את כל התפקידים בתחום האיגוד המקצועי לנוער בתנועה – הייתי רכז מחוז ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי. תפקידיי כללו חתימה על הסכמים קיבוציים לנוער – בתחומי המלונאות, המוסכים, המתכת. היו אז המון בני נוער במערכת החינוך המקצועי והחניכות שעבדו ולמדו. הגדלתי את פעילות קרן ההבראה לנערים עובדים שדאגה להם לנופשים.

"בתקופתי התחלנו להסדיר את תנאי ההעסקה והטיפול בבני נוער עובדים שאינם חניכים – חבר'ה שעובדים אחר הצהריים במזון מהיר, בשמרטפות. הקמנו מערכת לקבלת תלונות, ליווי ומיצוי זכויות של נערים עובדים.

"התקופה בנוער העובד לא הייתה רק תנאי שכר, הסכמים וליווי משפטי. הייתה גם פעילות עניפה של סמינרים, טיולים, הדרכות בבתי הספר, מועצות חניכים ומפגש חינוכי יום-יומי. זו הייתה עבודה מרתקת סביב השעון. הייתה לנו מסורת גם של גיבוש גרעין או שניים בכל שנה שיצאו להגשמה בקיבוץ מסניף תל אביב.

בתום חמש שנים כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי, יצא בן-עמי ב-2001 לשוק הפרטי לאתגרים חדשים. "התעסקתי בתחום המסעדנות שריתק אותי. ב-2014 חזרתי להסתדרות, כי שם צמחתי, ורציתי לחזור לעבוד עם חברים טובים, וכמובן לתחום שהוא בנפשי, יחסי העבודה והשמירה על זכויות עובדים. השתלבתי במרחב תל אביב תחת אלי להב ז"ל, חבר יקר שהיה אז יו"ר הסתדרות עובדי המדינה במרחב. לצערי הרב, אלי נפטר בטרם עת לפני ארבע שנים, והוא חסר מאוד עד היום, ובאופן טבעי אני החלפתי אותו בתפקיד.

"להיות איש איגוד מקצועי זו עבודה מרתקת. תמיד יש עניין, מפגש יום-יומי עם עובדים, עם ועדים, עם הנהלות. מפגש עם אנשים. אתגר בחיפוש ומציאת תקדימים משפטיים שישפרו את זכויות העובדים וקידום ההסכמים. זה להיות עם האנשים, להיות משמעותי עבורם – שיידעו שיש להם כתובת ויש מי שדואג להם.

"בשנים האחרונות, תחת הנהגתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, התחושה היא שההסתדרות עברה מהפך משמעותי והפכה לבית של העובדים. בתפקיד שלי, אני זוכה לעבוד באופן צמוד עם עו"ד אופיר אלקלעי שמוביל את הסתדרות עובדי המדינה, והרוח החדשה שלו מורגשת. גם הכניסה של אורנה אבידן, שהייתה מזכ"לית ארגון עובדי עיריית תל אביב, לראשות מרחב תל אביב-יפו, מפיחה בכולנו רוח של עשייה והתחדשות, לצד חיזוק הקשר עם ראשי הוועדים. ניכר שהמרחב בתנופת צמיחה ופריחה שאני מאמין שרק תלך ותתעצם".